ההון האנושי של המפעל הביטחוני "אחידקטס" באזור התעשיה של נצרת עלית אינו נושא, שמעסיק את התקשורת, גם כשנאלץ לשבות שלושה שבועות כדי לקבל משכורת עבור חודש פברואר.
מדובר במפעל רווחי, מפעל שיש דרישה למוצריו, מפעל מוביל בתעשיית הביטחון בפיתוח ובייצור חומרי גלם למיגון אישי. פיתוח וייצור שנועד לסייע במיגון קירות ותקרות מפני פגיעה רקטית.
כאבו של ציבור של עובדים, השובת שלושה שבועות רק כדי לקבל משכורת עבור חודש פברואר ותנאים סוציאליים כמו הבראה עבור שנת 2014 שהיא מאחורינו, אינו מצליח להביא את קולו לפתחה של התקשורת, שתדווח על מאבקו, ושהוא נדרש לשבות כדי לקבל את המגיע לו.
מכרוניקה של המוספים הכלכליים אנחנו למדים, שחמישה בכירים בכי"ל תוגמלו רק ביותר ממאה מיליון שקלים, אבל אין כל התייחסות בתקשורת, שמאות רבות של פועלים במפעלי ים המלח שובתים כדי למנוע את סכנת הפיטורים. פועלים מפוטרים זה לא על סדר היום של המפלגות העומדות להרכיב את הממשלה החדשה. לצערי, גם לא על סדר היום של התקשורת.
העיתונות הרדיו והטלוויזיה לא התייחסו למכתבו הכואב של יושב-ראש ועד עובדי "תרכובת ברום", אבנר בן סניור, שנשלח ערב החג - "הנהלת החברה החוצפנית, שרק לפני שבוע חילקה יותר ממאה מיליון שקלים, החליטה בחג החרות להוציא ספין תקשורתי, שכל מטרתו הוא ניסיון להטיל פחד על העובדים השובתים ולפגוע באחדותם ובנחישותם".
מצער, שהתקשורת מתקרנפת, ושכחה את תפקידה להיות השופר הנאמן של ההון האנושי היקר, הנאבק נגד סכנת פיטורים במפעלי ים המלח בדרום ונגד אי-תשלום משכורת במפעל בנצרת עלית בצפון.
