אחרון הגטאות שהרסו הגרמנים באוגוסט 1944 בפולין היה גטו לודז'. מגטו זה שולחו אל מותם כמאתיים וחמישים אלף יהודים ( וכמה אלפי צוענים), לא לפני שכובתה נשמתם בדיכוי מצמרר של רעב, קור, מחלות ושאר תחלואות המיועדות ל"תת אדם", הגדרתם של הגרמנים בני "הגזע העליון" ליהודים ולצוענים.
בעידן האינטרנט יהיה זה מיותר לגמרי לספר על גטו לודז'. מי שרק יתעניין ימצא חומר בשפע. כולי תקווה כי סיפור הכסף של הגטו יעורר את סקרנות הקורא לדעת יותר וללמוד יותר על גטו לודז' כפי שקרה לי לאחר שהתגלגל לידי שטר מקורי שהחליף ידיים בין תושביו של הגטו שרק קומץ קטן של ניצולים שרד אותו.
גטו לודז' היה הגטו היחיד מכל הגטאות שהדפיס כסף משלו. הייתה זו מחווה יוצאת דופן שהעניקו הגרמנים ליושב-ראש היודנרייט חיים רומקוסקי. על כל שטר תחת הכותרת "זקן היהודים של גטו ליצמנשטאט" (שמה החדש של העיר שניקבע על-ידי הגרמנים) מתנוססת חתימתו של חיים רומקוסקי שנודע בגטו כ"חיים האיום". תושבי הגטו קראו לו כך משום שתיעבו אותו. תגוללו אם תרצו. ובחזרה לכסף.
הכסף של גטו לודז' לא היה כמובן "כסף" במובן המוכר לנו. השטרות הודפסו על נייר פשוט ולכל היהודים שקובצו לגור בו בצפיפות לא אנושית ניתנה הוראה להחליף את כל כספם האמיתי בשטרות הגטו. בתוך חומות הגטו הכסף היחיד היה כסף הגטו. מחוץ לחומות היה זה נייר חסר כל ערך. בדרך זו כסף אמיתי רב זרם לקופת הרייך שהדפיס במקומו ניירות של הגטו בערכים של אחד. חמש. עשר, עשרים וחמישים מרקים גרמנים. בגטו איש לא קרא לשטרות אלה "מרקים" אלא "רומקים" - הכסף של רומקובסקי חיים - זקן היהודים המוציא לפועל כל הוראה, קטנה כגדולה, של הגרמנים.
חיים הנורא התבוננות ולו שטחית בתמונת שטר החמישה רומקים המצורפת לכתבה זו מעידה על הסבל הנורא שעברו בני האדם שהשתמשו בו. התבוננות מקרוב מראה כי הושקעה מחשבה רבה בעיצובו של השטר. מלבד מגן דוד, מנורה והטלאי הצהוב המעידים על "יהדותו" של שטר זה נוסף רקע של גדר רשת, ללמדך היכן בדיוק מצויים היהודים כשהגזע העליון שליט. ברישעות עיצובית רשת הגדר נארגה כאוסף של מגיני דוד שלובים זה בזה ולקינוח הרשע הגרמני, מסגרת השטר כולה מוקפת בקו של מגני דוד המקיפים את השטר כולו בדיוק כמו החומות שהקיפו את הגטו. השטר עבר ידיים רבות עד לשחיקה מוחלטת שלו שקרעה אותו לשני חלקים וכתם אדום שנשפך עליו מוסיף לעליבותו - עליבות חייהם של יהודי גטו לודז'.
לודז' הפולנית הייתה ידועה כעיר תעשייתית ותושביה היהודים הועברו לרובע המוזנח ביותר בה לצורך הרעבתם בשיטתיות עד לעיתוי המתאים לשילוחם אל מחנות המוות. תחת ניהולו של חיים הנורא ייצר הגטו מוצרים לצבא הגרמני ובתמורה קיבל מזון ירוד באיכותו ובכמותו. תושבי הגטו עבדו בפרך ושכרם שולם להם בשטרות של רומקים שבלעדיהם היה אדם מצטרף לגופות שהיו נאספות כל בוקר מרחובות הגטו.
מבט אחרון בשטר השאיר אותי פעור פה משנוכחתי לראות כי התאריך שהודפס על השטרות היה זהה לתאריך הקמתה של מדינת ישראל, מדינת היהודים, שמונה שנים בדיוק לאחר מכן - חמישה עשר למאי 1940.
