מכתב גלוי למירה עווד

ערביי ארץ ישראל שנותרו בארץ והפליטים שברחו ברובם וחלקם גורשו עברו טראומה בעקבות מלחמת העצמאות ב-1948/9 והם ראויים לאמפטיה על סבלם. אבל, האחריות לגורלם היא של מנהיגיהם שסירבו לקבל את החלטת האו"ם מ-1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ערבית ויהודית, הכריזו מלחמה והצהירו ש"יזרקו את היהודים לים". שמעתי את דברייך בערוץ 10 לגבי המדינה היהודית. אם הבנתי אותך היטב את טוענת שמאחר שאתם ערביי ישראל הייתם כאן לפנינו אי-אפשר להשוות אתכם למיעוט היהודי בארה"ב או בכל ארץ אחרת המורכב ממהגרים. את שותפה לאידיאולוגיה שבוטאה על-ידי "הוועדה העליונה לערביי ישראל", ארגון "עדאלה" וראש המפלגה הערבית המאוחדת איימן עודה שעל-מנת שאתם תרגישו הזדהות עם המדינה בה אתם חיים היא חייבת לשנות את אופייה ולהפוך ל"מדינת כל אזרחיה" או למדינה דו-לאומית. את אינך מכירה במדינה שקמה על-פי החלטות בינלאומיות של חבר הלאומים והאו"ם שהכירו בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי ובזכותו לשוב למולדתו ממנה גורש או אולץ לעזוב תחת הכיבוש האימפריאליסטי הרומי והביזאנטי. את מצפה מרוב אזרחי המדינה היהודים לוותר על זכותם למדינה, לבטל את חוק השבות, את הדגל וההימנון ואת אופיה היהודי ולהתיר לפליטים הפלשתינים להתיישב בישראל כדי שהמיעוט הערבי יוכל להזדהות עם המדינה. אני משערת שאת תומכת בהקמת מדינה פלשתינית בגדה המערבית ובעזה אותה אבו מאזן רוצה להקים על-פי החלטה של האו"ם. את ודאי תכירי בזכותם של הפלשתינים לזכות בהכרת האו"ם בזכותם להגדה עצמית ולמדינה לאומית אבל אינך מכירה בהחלטות האו"ם בנוגע למדינה יהודית. על-פי מיתווה זה תקום מדינה פלשתינית בגדה ובעזה ובישראל ייושבו הפליטים ואז יווצר רוב ערבי בישראל ובבחירות דמוקרטיות תהפוך ישראל לפלשתין השנייה. המשמעות של דברייך הם שלפלשתינים תהיינה בסופו של התהליך שתי מדינות ולעם היהודי לא תהייה אף מדינה. וכל זה כדי שהמיעוט הערבי בישראל יוכל להזדהות עם המדינה בה הוא חי. ליהודים אין זכויות ונגזר עליהם לחיות כמיעוט בארץ שהייתה דלת אוכלוסין ושוממה ברובה והם הפכוה בזיעת אפיהם למדינה מודרנית משגשגת. זהו הצדק על-פי מושגייך. שתי מדינות לעם אחד ואף מדינה לעם היהודי כי האדמה הזאת היא ערבית. אבל, העובדות ההיסטוריות אינן תומכות בטיעון שלך. הערבים הגיעו לארץ במאה ה-7 ככוח כובש ושלטו בארץ כ-400 שנים. אבל, על-פי מקורות מוסלמיים רוב תושבי הארץ היו נוצרים לא ערבים אלא צאצאי התושבים מתקופות קודמות. לאחר מכן כבשו את הארץ הצלבנים והממלוכים (הממלוכים היו מוסלמים ממוצא תורכמני) והעות'מאנים (מוסלמים ממוצא תורכמני). בכל התקופה הזאת היה בארץ מיעוט ערבי ורוב נוצרי. עד שלהי המאה ה- 14 חוסל הרוב הנוצרי ( חלקם נרצחו, חלקם ברחו, חלקם ניספו במגיפה השחורה ומיעוטם התאסלם) אבל הערבים היו מעטים והארץ הייתה דלת אוכלוסין ושוממה. האידיאולוגיה שלך מבוססת על הנחת היסוד שאתם "עם ילידי" כמו האינדיאנים באמריקה והאפריקנים בדרום אפריקה, שארצם נגזלה מהם ע"י האדם הלבן. במסמכים של הארגונים שהוזכרו למעלה היהודים נחשבים לקולוניסטים אירופאים כמו הלבנים בדרום אפריקה שגזלו מהערבים את אדמותיהם. הבעיה עם הנחת היסוד שלך שהעובדות ההיסטוריות מפריכות אותה: הכרזת השר לשעבר של החמאס אל-פתחי בטלוויזיה המצרית ממרס 2008:

• הפרסומים באתר של אום אל-פאחם לגבי מוצאן של החמולות המרכיבות את העיר

• מפקדי האוכלוסין של השלטון העות'מאני בארץ

• מפקד האוכלוסין של ממשלת המנדט הבריטי מ-1932

• הראיות על הגירת מהגרי עבודה לארץ ממצרים ומארצות ערב בתקופת המנדט הבריטי בארץ

• ההיסטוריה השבטית של חנין זועבי

הראיון של אל -פתחי: מיהם הפלשתינים: "אחים, יש 1,800,000 מאתנו בעזה. במצרים יש כ-90 מיליון בני אדם. ספרנו שווה ל-2% מאוכלוסיית מצרים. אל-אקצה ופלשתין הן חוד החנית של האיסלאם ושל המוסלמים. לכן, אנו קוראים לעזרת אחינו הערבים. כשאנו קוראים לעזרתכם, זה במטרה להמשיך ולנהל את הג'יהאד. כל פלשתיני, בעזה וברחבי פלשתין מסוגל להוכיח את שורשיו הערביים- בין אם מערב הסעודית, מתימן או מכל מקום אחר. יש לנו קשרי דם, אם כן. באופן אישי, חצי ממשפחתי היא מצרית, כולנו כאלה. יותר מ-30 משפחות ברצועת עזה מכונות אל - מסרי- "מצרי". אנו אחים, חצי מהפלשתינים הם מצרים והחצי השני הם סעודים. יש לנו משפחות רבות שנקראות אל-מסרי ששורשיהם מצריים. הן באות מאלכסנדיה, מקהיר, מדומייטה, מהצפון, מאסואן, ממצרים העליונה". "אנחנו חלק מכם". תושבי אום אל פאחם הגיעו לארץ לפני 150- 300 שנים מארצות ערב: הם הגיעו לארץ במאות האחרונות על-פי אתרים המספרים על החמולות של אום אל-פאחם בשפה הערבית מארצות ערב ומארצות מוסלמיות (החומר תורגם ע"י ד"ר שאול ברטל): תושבי הכפר משתייכים ל-4 חמולות עיקריות: אג'באריה, ג'אברין, מחאג'נה ומאחמיד. ויש חמולות יותר קטנות.

• על-פי מפקד האוכלוסין העות'מאני מ-1525/6 היו בארץ בעת הכיבוש העות'מאני כ-80,000 ערבים- מוסלמים.

• במפקד שערכה ממשלת המנדט הבריטי בארץ ב-1932 נשאלו המתפקדים מהי שפת האם שלהם. מהמפקד התברר שלערבים יש 32 שפות אם ומוצאם מארצות ערביות ומוסלמיות.

• סקר שנערך ע"י ממשלת המנדט בכפרים הערבים הראה שבתקופת המנדט גדלה אוכלוסיית הכפרים באזור השפלה מיפו עד רפיח במאות אחוזים כתוצאה מהגירה של מהגרי עבודה בעיקר ממצרים אבל גם מארצות אחרות. החוקרים הישוו את גידול האוכלוסין בשפלה לזו שבכפרים הערבים בגדה המערבית שלשם לא הייתה הגירה וקבעו שלא ייתכן שהגידול נובע מריבוי טבעי. מהגרי העבודה נהרו לאזורים בהם הייתה התיישבות יהודית כי שם היו אפשרויות תעסוקה. הסקר פורסם ע"י פרופ' משה בראוור שהשתייך לצוות שערך את הסקר. סקר נוסף נעשה ע"י מעין אשכנזי באזור השרון בין יפו לנתניה וגם שם גדלו הכפרים הערביים מ-10,000 ל-30,000 . המהגרים הגיעו מארצות ערב. גם מאזור החורן בסוריה הגיעו מהגרי עבודה.

• חנין זועבי השוללת כל זכות ליהודים בארץ ישראל וזועקת בראש חוצות על גזל האדמה הפלשתינית ע"י הקולוניאליזם היהודי- אירופאי שייכת לשבט הזועביה שמוצאו מעירק. השבט הגיע לפני כ-500 שנה לאירביד בעבה"י המזרחי והוזמן להתיישב בארץ ב-1873 ע"י השלטון העות'מאני. השבט קיבל אדמות בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. שבט הזועביה פרוש על פני שטחים נירחבים. הכפרים הזועביים הם: דחי, סולאם (ש/ונם היהודית), נין (נעים היהודית) ומצר במועצה האזורית בוסתן אל-מארג'. טמרה, טייבה (עופרה היהודית) ונאעורה (אנחרת בנחלת יששכר) במועצה האזורית גלבוע. ימה, מרג'ה ואיבתאן באזור השרון. חלק מהשבט מתגורר בנצרת. 80,000 יהודים כבר היו בארץ כאשר שבט הזועביה והחמולות של אום אל-פאחם הגיעו לארץ ממדינות ערב וממדינות מוסלמיות.

כל העובדות הללו מוכיחות שרוב ערביי ישראל בתחומי הקו הירוק (שלא כמו בגדה המערבית) הם צאצאי מהגרים בלתי חוקיים שחדרו לארץ בדרכי היבשה משלהי השלטון העות'מאני ולאורך תקופת המנדט הבריטי. רוב הערבים הם צאצאי מהגרים ולא "עם ילידי". לאור עובדות אלה יהיה צודק יותר לחלק את הארץ בין שני העמים: מדינה פלשתינית לצד מדינת היהודים שבה יחיה מיעוט ערבי בשוויון אזרחי ושאיפותיו הלאומיות תתגשמנה במדינת פלשתין. פלשתינים חיים במדינות באירופה שעל דגלן יש צלב והם יכולים לחיות באותה מידה עם דגל שעליו מגן דוד.