בתחילת שנות ה-50 הונהג בישראל, בת השנתיים, מה שכונה "צנע" או קיצוב בלשון המקצועית. כל תלמיד מתחיל בכלכלה יכול להצביע על העיוות כלכלי במהלך מאחר שהמוצרים נמכרים לא במחיר שיווי המשקל קרי: נקודת החיתוך בין עקומות הביקוש וההיצע. אחת מתוצאות העיוות הוא התפתחות השוק השחור. דב יוסף שר הקיצוב דאז ידע את התורה. מקום המדינה גדלה האוכלוסייה משש מאות אלף ל-1.2 מיליון בתוך שלוש שנים. כל זאת במדינה שהתקשתה "לגמור" את היום שלא לדבר את החודש. במצב זה היה צורך לחלק את המעט שיש לכל האוכלוסייה ובמחיר שווה לכל נפש. ביקורת הכלכלנים לא ידעה להציע פתרון טוב יותר לדילמה זו. ללמדנו שלפעמים יש לאמץ פתרונות לא אידיאליים אך במינון הנכון ולתקופה מוגבלת.
לפני כשבעה חודשים העליתי את ההצעה לבטל מע"מ על מוצרי יסוד וכן על חשמל ומים. גם נתניהו ואף
ש"ס תומכים ברעיון. המחשבה מאחורי ההצעה היא שלמרות זאת שלרוב, שיעורים שונים של מס עקיף עלולים לעוות את המחירים ואינם מבטיחים שהורדת המס אינה מבטיחה את גלגולה אל הצרכן הרי הצעתי תגרום להקטנת עלות למשקי הבית בכ-500 ש"ח לחודש תוך גלגול מלא של ההורדה לצרכן הסופי.
נגידת בנק ישראל מתנגדת למהלך. כלכלנים טוענים גם ששיעורי מס שונים יזמינו לחץ לשינוי סיווג מוצרים לכיוון המס הנמוך יותר. היא הציעה לעזור למשקי הבית ע"י מנגנון מס הכנסה שלילי. קצת תמוה שכדי למנוע הורדת מע"מ היא מפנה למנגנון מסורבל שמחזיר את המס לאחר שנה מלקיחתו כאילו מדובר בקונצרן בעל תזרים מזומנים שיכול להמתין עד שיוחזר לו המס. עובדה היא שפחות מ-50% מהזכאים מנצלים את האופציה.
אם יעמדו על הורדת מס על מצרכי יסוד בלבד, ש"ס כבר ניסו להוסיף את מזון התינוקות לפטור, המהלך יכול להיות יעיל ללא העיוותים החזויים.
באשר למצרכי המזון שבפקוח יכולה הממשלה להתנות את הפחתת המס בהורדת מחיר המוצר ע"י היצרנים. בנוסף להשפעה על מחירי המוצרים המפוקחים הורדת מחיריהם יכולה להוות לחץ להורדת מחירים של מוצרים תחליפיים. כך שניתן יהיה להשיג תועלת רבה יותר.
קיימות אוכלוסיות שלגביהן מס הכנסה שלילי אינו רלוונטי. לאחרונה נמסר לנו שכרבע דהיינו כ-45,000 אלף משורדי השואה חיים בתנאי חיים קשים. יש לשער שמצב רבע נוסף אינו שפיר. הצבא תומך בכ-30 אלף חיילים יש לשער שלפחות 30 אלף נוספים אינם חווים רווחה בלשון המעטה. בכלל רק שני העשירונים חיים בתנאי רווחה יחסית. הם אינם צורכים לרוב את מצרכי היסוד כך שלפחות חלקם לא ייהנו מההטבה.
לגבי חשמל ניתן לפטור ממע"מ סכום בסיסי. לדוגמה 400 שקל לחודש לכל משק בית וכן לפטור את כל המע"מ, שהושת עם הקמת תאגידי המים, על צריכת המים.
היתרון בהצעה הוא שהשינוי יכול להיות מבוצע מידית תוך הטבה מרבית של אוכלוסיות המטרה. אחרי הכל הטבה של כ-400-500 שקל לחודש למשפחה ללא עלות ניהול נוספת . תשיג מטרה כפולה: הקלה משמעותית ברווחת משקי הבית בישראל בצד הגדלת כוח הקניה ותימרוץ המשק הסובל מהאטה מלווה בירידת מחירים בלתי רצויה. אם נוסיף לכך הכפלה של שכר חיילי החובה פשוט ע"י פריסה של מענק השחרור בזמן השרות או אז נוכל לראות הקלה משמעותית בלחץ התקציבי של משקי הבית. חשוב לא לאפשר הרחבת מגוון המוצרים למרות שיהיו יצרנים שיתחננו שמוצריהם יכנסו תחת הפקוח מאחר שיזהו אפשרות להגדיל משמעותית את מכירותיהם.
