X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
שופטים מעדיפים שפה פשוטה על פני סרבול משפטני. הלקוחות לא ממש מתרשמים מעורכי דין שמפציצים מונחים לטיניים. המסקנה ברורה, חד-משמעית ועולה בקנה אחד עם טובתו של הלקוח
▪  ▪  ▪
[צילום: דני מכליס]
שיפור של 91% בהבנה
קוראיו של טופס הסכמה רפואית התבקשו לענות על מספר שאלות הבנה לגביו. קוראיו של הטופס המקורי הצליחו להשיב נכון על 2.36 שאלות הבנה מתוך חמש - כלומר: פחות מ-50%. אולם כאשר שוכתב המסמך לשפה משפטית פשוטה, עלה ממוצע התשובות הנכונות ל-4.52 - שיפור של 91%. כמו-כן, הזמן שנדרש מהקוראים להקדיש לו, היה כמעט 40% פחות מהזמן המקורי.

עדיף "בגובה העיניים"
האם עורך דין המשתמש בשפה משפטית רגילה נתפס כמרשים יותר בעיני הלא-משפטנים? ממספר סקרים וניסויים שנערכו עולה, כי התשובה על שאלה זו היא שלילית. יתרה מזאת: במחקרים אלו נמצא, כי אלו שאינם משפטנים דווקא מגלים הערכה רבה לעורכי דין שמדברים "בגובה העיניים"

על ניסוח וסגנון
איתמר לוין
השופטת תמר אברהמי במונולוג מלא הומור, שמאחוריו מסתתרת מציאות קשה של כתבי טענות שגויים, לשון מתלהמת וטעות נפוצה בדמות התעלמות מחולשה בקייס
לרשימה המלאה

לפני כחמש שנים החליט שון פלאמר, עורך דין מטקסס, חבר ב-Texas Law Review, לבדוק מה ישכנע יותר את השופטים - כתב טענות המנוסח בשפה משפטית רגילה, או שמא אותו כתב טענות כשהוא מנוסח בשפה פשוטה. לשם כך שלח פלאמר ל-800 שופטים, מחציתם שופטים פדרליים, כתב טענות באורך שלושה ורבע עמודים, המנוסח בשפה משפטית סטנדרטית (legalese). למחצית השופטים הוא שלח את אותו כתב טענות בגרסה המנוסחת בשפה פשוטה (plain English) על פני שני עמודים וחצי, ולמחצית השנייה הוא שלח גרסה המנוסחת בשפה מדוברת (על גבול הסלנג, non formal) על פני שני עמודים.
השופטים התבקשו לקבוע איזו מהגרסאות הייתה המשכנעת ביותר. התוצאות היו חד-משמעיות: השופטים העדיפו את כתב הטענות המנוסח בשפה פשוטה, ומצאו אותו משכנע, מובן ואפקטיבי יותר. "התוצאות ברורות", סיכם פלאמר, "שופטים מעדיפים אנגלית משפטית פשוטה על פני אנגלית משפטית סטנדרטית. לפיכך הגשת מסמכים בשפה פשוטה היא אינטרס של עורכי הדין".
לכאורה, המעבר מהשפה המשפטית הרגילה והמסורבלת לשפה פשוטה ובהירה, נשמע כמו רעיון שלא יעורר התנגדות. אלא שהמציאות מלמדת, כי משפטנים רבים מתנגדים למעבר לשפה פשוטה. הם טוענים שהשפה המשפטית הפשוטה אינה מכובדת דיה וגם אינה מדויקת, היא משכנעת פחות ואינה משפרת כלל את רמת ההבנה של הקוראים.
מסקנות אמפיריות ברורות
על-מנת לבחון אם יש בביקורות אלה ממש, החלו חוקרי השפה המשפטית הפשוטה לערוך ניסויים אמפיריים. מרבית הניסויים התמקדו בשאלות האלה: האם פישוט השפה אכן משפר את רמת ההבנה של הקוראים? האם השימוש בשפה פשוטה משרת את האינטרס של הלקוח? ולבסוף - מהו יחסם של אלו שאינם משפטנים לעורכי דין המשתמשים בשפה פשוטה?
רבים מהמחקרים הללו נערכו בארה"ב, ומשום כך אין פלא שטקסט משפטי שזכה לתשומת לב מיוחדת, הוא מסמך ההנחיות למושבעים. מדובר במסמך משפטי שלא-משפטנים אמורים להבין אותו. המסמך עצמו ארוך ומייגע וידוע לשמצה בכך שהוא מנוסח בז'רגון משפטי מסורבל ביותר. מספר מחקרים הראו שיפור מובהק ברמת ההבנה של המושבעים כשההנחיות שוכתבו לשפה פשוטה.
במחקר אחר התבקשו קוראיו של טופס הסכמה רפואית לענות על מספר שאלות הבנה לגביו. קוראיו של הטופס המקורי הצליחו להשיב נכון על 2.36 שאלות הבנה מתוך חמש - כלומר: פחות מ-50%. אולם כאשר שוכתב המסמך לשפה משפטית פשוטה, עלה ממוצע התשובות הנכונות ל-4.52 - שיפור של 91%. כמו-כן, הזמן שנדרש מהקוראים להקדיש לו, היה כמעט 40% פחות מהזמן המקורי.
אלא שגם אם נניח שהשפה הפשוטה אכן משפרת את רמת ההבנה של הקוראים ואף מפחיתה את כמות הזמן שיש להקדיש למסמך - השאלה האמיתית שעל עורך הדין לשאול את עצמו היא: האם השימוש בשפה פשוטה מסייע ללקוח שלי? או שמא נטישה של מוסכמות השפה המשפטית לטובת ניסוי מפוקפק עלולה לפגוע באינטרסים שלו?
אפילו הסלנג עדיף
ובכן, הניסוי שתואר בתחילת הכתבה עונה על שאלה זו ב"כן" רם וברור - השופטים בהחלט מעדיפים כתבי טענות המנוסחים בשפה פשוטה, ואף מוצאים אותם משכנעים יותר. ואם אין די בזה, תוצאות דומות התקבלו בניסוי שנערך 20 שנה לפני הניסוי של פלאמר.
בניסוי הקודם השתתפו לא רק שופטים, אלא גם עורכי דין. כל משתתף קיבל שתי פסקאות - הראשונה בשפה משפטית רגילה, השנייה בשפה פשוטה - והתבקש לענות על שאלות, כגון מהי מידת האמינות שכל פיסקה משדרת ועד כמה כל אחת מהן משכנעת. גם בניסוי זה קבעו עורכי הדין והשופטים, כי הפסקאות שנוסחו בשפה פשוטה היו משכנעות יותר מהאחרות. עוד עלה בניסוי, כי עורכי הדין והשופטים דירגו את כותבי הפסקאות הפשוטות כאמינים יותר, כמשכילים יותר וככאלו העובדים עבור חברות עורכי דין יוקרתיות יותר.
האם עורך דין המשתמש בשפה משפטית רגילה נתפס כמרשים יותר בעיני הלא-משפטנים? ממספר סקרים וניסויים שנערכו עולה, כי התשובה על שאלה זו היא שלילית. יתרה מזאת: במחקרים אלו נמצא, כי אלו שאינם משפטנים דווקא מגלים הערכה רבה לעורכי דין שמדברים "בגובה העיניים".
באחד הניסויים נשאלו המשתתפים "כיצד אתה מרגיש כשעורך דין משתמש במילים לטיניות או במונחים משפטיים מסובכים במשפט כתוב?" 41% מהמשתתפים השיבו כי זה "מטריד אותם", ו-19% השיבו כי זה "קצת מפריע" להם. רק חצי אחוז (!) מהמשתתפים השיבו כי זה "מרשים אותם".
לסיכום: מסתמן שהשפה המשפטית הפשוטה היא השפה המועדפת. הן עורכי הדין, הן הלקוחות והן השופטים העדיפו אותה על פני חלופתה, השפה המשפטית הסטנדרטית. מהניסוי של פלאמר עלתה מסקנה נוספת, מפתיעה למדי: השופטים העדיפו אפילו את גרסת כתב הטענות שנוסח בסלנג על פני הגרסה הסטנדרטית. אומנם איני ממליצה לכתוב בכתבי טענות "מרשי הוא ממש סבבה", אך מאחר שמכל הניסויים עולה בבירור, כי השפה הפשוטה היא השפה המועדפת בקרב כל קהלי היעד באשר הם, ראוי לאמץ את השפה הפשוטה.

המאמר פורסם במקור ב"לשון ומשפט", גיליון 3, בהוצאת מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין ובעריכתו של עו"ד יוסף שטח.
תאריך:  20/04/2015   |   עודכן:  20/04/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כתבו פשוט!
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
אזרח לא יכול להגן על עצמו
אהרון שחר  |  20/04/15 09:27
2
במחקר השתתפו עורכי דין ושופטים
עיניה  |  20/04/15 12:55
3
תקראו את פסקי הדין
באמת?  |  20/04/15 14:40
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רו"ח נדב הכהן
שני פסקי דין סותרים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע למתן שירותי ניהול באמצעות חברה בבעלותו של המנהל: האם זו הכנסת עבודה של המנהל עצמו?
רפאל בוכניק
במהלך כהונתו של הנשיא אובמה הייתה ללובי האירני בארה"ב השפעה מרסנת על הממשל בכל הקשור לרף הלחץ על אירן בעיקר בהקשר למאפיינים הצבאיים של תוכניתה הגרעינית. מספר אישים המזוהים עם הלובי האירני, הצליחו להתברג בתפקידים משפיעים בממשלו של אובמה, ומטבע הדברים הזריקו תשומות מגמתיות למעגל קבלת ההחלטות האמריקני בסוגיית הגרעין האירני
רבקה שפק ליסק
ממשלת ימין עם החרדים חסרה את התוקף המוסרי לשלוח את בנינו לקרב ממנו הם עלולים לא לחזור. כל עוד החרדים אינם שולחים את בניהם לצבא כדי למלא את חובתם האזרחית והלאומית אין לממשלה שהם יושבים בה זכות מוסרית לצאת למבצע צבאי
איריס גביש
רה"מ נתניהו וראשי העיריות באזור חיפה לא עשו מאומה למניעת אוויר מזוהם שמביא למחלות ולסרטן באזור. הציבור זכאי ליחס ממנהיגיו וגם להשקעה בבריאות
עודד ערן
ישראל נקלעה למעשה למצב, שאין היא יכולה לנסות ולשנות באופן מהותי את ההסכמה שגובשה בין הרפובליקאים והדמוקרטים בוועדת החוץ של הסנאט, ללא ספק בהסכמה, אילמת לפחות, של הבית הלבן. כל ביקורת מצד בכירים ישראלים על הצעת החוק תתקבל בתרעומת מצד שתי המפלגות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il