הצלחת הקונגרס לכופף את ידו של הבית הלבן ולחייבו להניח את הסכם הקבע אם יושג, בנושא תוכנית הגרעין של אירני, על שולחנו של הסנאט, אמורה לכאורה לייצר סוג של "שקט תעשייתי" בהמשך המגעים עם אירני עד ה-30 יוני 2015.
על אף הנחה זו, מסתמן כי הצמרת האירנית אינה מרפה מהלחץ כלפי המערב וארה"ב בפרט, במאמץ להוכיח כי הגרסה הפרסית למסמך ההבנות היא הנכונה והמחייבת, בראש וראשונה בעניין עיתוי הסרת הסנקציות, החייבת לדידה, להיעשות בפעימה אחת, מייד עם חתימת ההסכם.
הרטוריקה האירנית אינה משתמעת לשני פנים, כאשר שר החוץ זריף מזהיר כי זהו תנאי אל יעבור, ואם לא יתממש, תחזור אירני להעשרת אוראניום בהיקף מלא!.
בתוך כך נחשפים בכלי התקשורת בארה"ב פרטים מרתקים על מידת השפעתו הבלתי מבוטלת של הלובי האירני על צמרת הממשל בוושינגטון, שהניב כידוע, מסגרת הבנות העושה חסד עם אירני.
מסתבר כי במהלך כהונתו של הנשיא אובמה הייתה ללובי האירני בארה"ב השפעה מרסנת על הממשל בכל הקשור לרף הלחץ על אירני בעיקר בהקשר למאפיינים הצבאיים של תוכניתה הגרעינית. זוהי ככל הנראה אחת הסיבות לעובדה שטהרן התחמקה בעקשנות ממתן מענה רציני לתביעות ה- IAEA (הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית) בהקשר זה.
יתר על כן, עולה כי מספר אישים המזוהים עם הלובי האירני, הצליחו להתברג בתפקידים משפיעים בממשלו של אובמה, ומטבע הדברים הזריקו תשומות מגמתיות למעגל קבלת ההחלטות האמריקני בסוגיית הגרעין האירנית.
שיבוצם של אמריקנים ממוצא אירני בקרב גופי ממשל רגישים הגם שהללו נמנו עם ארגונים קהילתיים ואגודות ידידות אמריקניים-אירניים שהיוו למעשה "גופי חזית" של משטר האייתולות בטהרן, יצר מצב שבו רף הסינון הביטחוני של גופי האבטחה האמריקנים בהקשר זה היה שטחי למדי, או לחלופין, הייתה יד מכוונת בדבר.
ככל הידוע, קנה הלובי האירני אחיזה במחלקת המדינה, במועצה לביטחון לאומי ואף בהרכב צוותי המו"מ של האמריקנים לעניין הסכם הגרעין עם אירני. מטרתו המובהקת הייתה לגרום להטיה של המדיניות הרשמית של וושינגטון כלפי טהרן באופן שישרת את יעדיה של אירני, הן בתחום תוכנית הגרעין, תוכנית הטילים הביניבשתיים והן בכל הקשור בהעלמת עין או בתגובה רפה בהתייחס להתבטאויות קיצוניות של האייתולות בעיקר בהקשר למחיקת ישראל מהמפה.
הדמות המושכת בחוטים בקרב הלובי האירני הוא אמריקני יליד אירני בשם טריטה פרסי, והארגון שהוא עומד בראשו הוא National Iranian American Council המשמש ארגון גג לאגודות ידידות אירניות - אמריקניות הפועלות ברחבי ארה"ב. זהו גוף רב השפעה שעם חבריו נמנים שגרירים לשעבר, בכירים בתעשיית הנפט וחברים בצוותי חשיבה מובילים.
פעילה בכירה לשעבר בלובי האירני בשם סהאר נאורוזאדה ובהווה מנהלת התיק האירני במועצה לביטחון לאומי בארה"ב, ללא ספק תפקיד מרכזי בממסד המדיני-ביטחוני בוושינגטון, נטלה חלק בצוות המו"מ האמריקני לשיחות לוזאן. גם טריטה פרסי בעצמו השתתף בסבבים קודמים של השיחות עם אירני בז'נבה ובווינה.
הבחישה האירנית מאחורי הקלעים של המו"מ עם המעצמות וההישגים המהותיים של האירנים שבאו לידי ביטוי ב"הבנות לוזאן", לא מנעו משה"ח האירני לטעון כי הגרסה האמריקנית של ההבנות בשקר יסודה ולכן אין היא מקובלת על אירני. כך גם הצהרתו של מפקד ה-באסיג', מחמד ריזה נקדי בדבר מחויבות ארצו למחיקת ישראל מהמפה. הצהרות אלה לא נתקלו בביקורת חד-משמעית מצד וושינגטון, לבד מהטענה כי הן נועדו לשרת צורכי פנים באירני.
תוזכר גם הטענה שנשמעה בארה"ב לפיה גורמים אירניים הפעילו לחץ עקיף על שה"ח האמריקני, קרי, באמצעות איום על בני משפחה של חתנו, רופא ממוצא אירני בשם בריאן נאהד. באותה נשימה הוזכר בתקשורת האמריקנית כי הלובי האירני תרם בעבר כספים למימון קמפיינים פוליטיים של
ג'ון קרי.
בהינתן ההתכנות שמהלכי ארה"ב בסוגיית תוכנית הגרעין האירנית היו חשופים גם לגורמי השפעה שאינם בלתי חשובים, הרי שניתן להבין את נחישותו של ממשל אובמה להביא לכלל יישום את מסגרת העקרונות שסוכמה בלוזאן, ובלבד שיובטח שאירני לא תגיע ליכולת גרעינית צבאית כל עוד אובמה יושב ב-בית הלבן.
על-רקע זה עולה חשיבותו של הקונגרס האמריקני בתהליך אישור הסכם הקבע, בהנחה שייחתם עד תאריך היעד ב-30 יוני 2015, ושומה שימלא את חובתו כמי שמציב "איזונים ובלמים" לשגיונותיו הנמהרים של הנשיא אובמה.
