X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
אברהם בן-עזרא מהנדס בניין בן-עזרא מתכננים ויועצים בע"מ
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
עד כמה רשאית הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה להתערב בתכנון פיזי ולהשפיע על תוכניות בקשה להיתר בנייה המובאות לפתחה?
▪  ▪  ▪
הוועדה לתכנון ובנייה. שיקולים זרים? [צילום: איתמר לוין]

מעורבות בלתי מבוקרת כפי שקיימת בפועל, כאשר מבקש ההיתר נרתע מראש לנצל את זכויותיו באמצעות הגשת ערר ו/או כאשר המתכנן שלו בולם הגשת ערר על-מנת להימנע מ"סכסוך מיותר" עם הוועדה וכדי לשמור על "יחסים תקינים", עלולה ליצור מצב בו הוועדה המקומית פועלת תוך הפעלת שיקולים זרים, בחופשיות וללא מורא הערר - ורודה באזרח הפונה אליה בבקשה לקבל היתר. מעורבות הוועדה בהליכי התכנון והרישוי באופן בלתי מבוקר ובלתי מוגבל, היא מאבות האפליה והביורוקרטיה בתחום רישוי הבנייה.
מעורבות (כמעט) בלתי מבוקרת זו, מתקיימת ללא תלות במערכת החקיקה בנוגע להליכי הרישוי, כי כאשר הוועדה המקומית מבחינה שהכוח בידיה לעשות כרצונה במבקשי ההיתר, והסיכוי שישיגו על קביעותיה הוא אפסי - היא גם מפנימה מצב זה, ופועלת בו לטוב (עם מי שהיא חפצה ביקרו) ולרע (עם מי שאינה חפצה ביקרו) תוך הפעלת שיקולים זרים.
הצמתים בהם הוועדה יכולה להפעיל שיקול דעת הם רבים, ומי שמפעיל את שיקול הדעת ושולט בכיפה כלל אינו חייב להיות בהידברות ובעימות ישיר עם האדריכל ו/או המבקש, שבדרך כלל נכנע מראש ומוותר מראש על מאבק להשגת זכויותיו. בדרך כלל מדיניות זו מתבצעת בפועל על-ידי פקיד או מהנדס שכלל אינם נמנים על חברי הוועדה ואינם בעלי זכות הצבעה, ואילו מי שמושך בחוטים הוא אדם נסתר, הפועל בריחוק מהמתכנן ומהמבקש.
המצב המתואר בו המבקש והמתכנן נרתעים מעימות הוא מצב שכיח במחוזותינו ואינו יוצא דופן בחריגותו. זהו, למעשה, הכלל. להלן ציטוט דבריו של המלומד ד"ר שמואל רויטל, מתוך ספרו "דיני התכנון והבנייה" כרך א' בהוצאת סדן עמ' 219: "....קשה לתאר מצב שבו מבקש אדם היתר בנייה בדיוק לפי המוגדר בתוכנית החלה ובתקנות וכי אותו אדם יסורב על-ידי רשות הרישוי המקומית מכיוון שהיא, רשות הרישוי המקומית, דורשת דרישות תכנון ואיכות הסביבה מעבר לדרישות שבתוכנית ובתקנות..."
יש לדעת כי מהנדס וועדה מקומית, זה הדורש אותן דרישות מעבר לאלו שבתוכנית המתאר החלה ומעבר לתקנות התכנון והבניה, אינו נמנה כלל על חברי הוועדה המקומית בהחלטותיהם בישיבות בפורום מלא, ודעתו - אף אם היא נשמעת - הרי היא בגדר המלצה לא מחייבת, כי כאמור אין לו כלל זכות הצבעה.
אם הוועדה המקומית סבורה כי יש להוסיף הגבלות מעבר לאלו הרשומות בתוכנית המתאר, עליה ליזום, בהתאם לסמכויותיה, הכנת תוכנית מתאר (שינוי) או תוכנית מפורטת, אשר יכללו את השיפורים או השינויים המבוקשים, והיה והתוכניות יאושרו - יהיו הדרישות בהן מדובר לגיטימיות, ונחלת הכלל בין מתוקף חלות בין מתוקף תקדימי.
עקיפת הליכי הרישוי באמצעות הצבת דרישות שאינן מעוגנות בתוכנית מתאר (או מפורטת) בת תוקף, וכן לא מעוגנות בתקנות, פוגעת בחופש התכנון והינה בגדר מנהל בלתי תקין. הרי בהליך רישוי קיים פרסום כנדרש בתקנות וקיימת אפשרות להתנגד ולהשתתף בדיון או להשפיע עליו באמצעים שונים, בעוד שבהצבת דרישות כמתואר לעיל - עוקפים כל זאת תוך כפייה של תכנון שיכול להיות שרירותי, ויתרה מכך, ייתכן שהגבלות התכנון לפי הוראות מהנדס הוועדה לא היו עומדות כלל במבחן החלטת וועדה מקומית לתכנון ולבנייה ו/או במבחן החלטת וועדת ערר.
זאת ועוד, המהנדס אינו מוסמך לחסום ניסיון לגיטימי של עורך בקשה/מבקש היתר, לדיון בתוכניותיו - וחובה עליו להעביר את התוכניות לדיון.
לקראת הדיון וההכרעה בפני הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בפורום מלא מוצע כי כל חברי הוועדה יקבלו מעורך הבקשה מסמך מקדים שיבהיר את עמדתו התכנונית, ויהווה משקל נגדי לדעתו של מהנדס הוועדה ככל שיש למהנדס התנגדות או הסתייגות לגבי התוכנית. זאת ועוד, במצב תקין מהנדס הוועדה אמור לפעול בהתאם לחוק ולתקנות ולא לגרור את האזרח לעימות משפטי כאשר אין בכך כל צורך.
עם תיקון 101 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 וערב התקנת תקנות משלימות ברוח החוק, מצטמצם היקף תפקידם של אנשי המנגנון בוועדה המקומית ועובר בחלקו אל גופים חיצוניים המבקרים את התכנון. לא ראינו כי כפועל יוצא מכך צומצמו גם תקני כוח אדם בוועדות, משמע, אנשי המנגנון ישאפו להצדיק בכל מחיר את מעמדם ולהוכיח את נחיצותם, דבר שלא יתרום להקטנת הביורוקרטיה והאפליה.

תאריך:  20/04/2015   |   עודכן:  21/04/2015
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מעורבות הוועדה לתכנון ולבנייה בהליכי תכנון
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
תיקון 101 לחוק
סמדרפ  |  9/07/15 15:48
 
- ומה יקרה אז?
אב"ע  |  7/09/15 14:16
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
יורי מור
לאומן יש משימה חשובה בחברה מאשר לעקוץ פוליטיקאי זה או אחר. הוא מצויד בכלים בעזרתם הוא מסוגל לשנות את החברה, להשפיע עליה, לעצב אותה; הכלים הם - הכתיבה שלו, הנגינה, השירה, הפיסול, הציורים, המשחק על במה... בעזרתם אומן פונה ישר לליבו של אדם. הוא מחנך לא בכך שמטיף, מעליב, מחלק ציונים אלא בכך שמרים את הבן אדם מעל דברים קטנים, טפלים. מקדם אותו נפשית ומוסרית
משה חסדאי
בספרו האוטוביוגרפי 'אדון כלום בריבוע' מספר תא"ל (במיל.) יצחק יעקב, מי שהיה לוחם וקצין מצטיין בפלמ"ח על היכרותו עם החיה שבערבים. יצחק מתאר את הרוע הערבי כרוע של כריש קטלן שמתעלל בכלבי ים, התעללות חייתית. הוא כותב שהערבים לימדו אותו שיעור ביחס למושג האכזריות
עמי דור-און
מדוע בכתה השחקנית ענת וקסמן בראיון אצל רינה מצליח? האם בכתה על חוסר האפשרות שלה להחזיר את הגלגל לאחור, לימים שבהם לא הייתה נושא תקשורתי אישי שנוי במחלוקת?
יצחק מאיר
אי-אפשר שלא לחרוד אם כל הניגודים יקבלו דרור להשתולל בחירות חסרת בלמים ולהיגמר באסון אוטואימוני
דביר מור
האם ארגונים סלפים המזוהים עם המדינה האיסלאמית-דאעש, עלולים לערער ולהפיל את שלטון אבו-מאזן בגדה המערבית ואת שלטון חמאס בעזה? האם לפיכך, ייתכן שהתיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלשתינית, לא רק שלא צריך להיפסק אלא אף להתחזק ואולי אף להוביל בסופו של דבר לאינטרס משותף ועתידי, של הקמת מדינה פלשתינית-ערבית-מתונה?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il