בראיון שפורסם בעיתון "
דה-מרקר" ב-16.2.2015 הבהיר שר האוצר המיועד,
משה כחלון, שהוא מתנגד באופן כללי להעלאת מיסים, למעט מס ירושה (עיזבון), שניתן להטילו על ירושות בסכום של 10 מיליון שקל ומעלה. את תמיכתו במס הסביר יו"ר כולנו במילים אלה: "זה מס צודק, סולידרי. אני חושב שהוא טוב גם לנותן וגם למקבל. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, אם איני טועה, לפחות בעולם הנאור, שאין בה מס ירושה".
איננו מתיימרים לדעת מה טוב לנותן ומה טוב למקבל, אך כבעלי ניסיון בתחום המס, נרשה לעצמנו להפנות את תשומת הלב לנקודות הבאות.
1. בניגוד לדבריו של מר כחלון, מס העיזבון בוטל בכמה מדינות, לרבות במדינות שנחשבות כנאורות למדי, כדלקמן:
- נורבגיה - המס בוטל בשנת 2014.
- שבדיה - המס בוטל בשנת 2005.
- אוסטריה - המס בוטל בשנת 2008.
- אוסטרליה - המס בוטל בשנת 1979.
- קנדה - המס בוטל בשנת 1972.
- הונג-קונג - המס בוטל בשנת 2006.
- הודו - המס בוטל בשנת 1985.
- ניו-זילנד - המס בוטל בשנת 1992.
- סינגפור - המס בוטל בשנת 2008.
- רוסיה - המס בוטל בשנת 2006.
2. מס העיזבון לוקה בקשיי ביצוע חמורים במיוחד וכדי ליישמו - באופן פחות או יותר מקצועי - יהיה צורך להיעזר, בין היתר, בגדודים של שמאים ומעריכי שווי (במיוחד לגבי מקרקעין, ניירות ערך בלתי סחירים, תכשיטים, חפצי אמנות ונכסים בלתי מוחשיים), בארץ ובחו"ל, שלא לדבר על רבבות הפקידים, היועצים, עורכי הדין ורואי החשבון שיקדישו את זמנם להטלת המס או להימנעות ממנו.
3. יש להביא בחשבון את ההשלכות הלא-פשוטות של המס, שמטבעו מהווה תמריץ שלילי רב-עוצמה לחיסכון וליוזמה, ומעודד (בפועל) את שחיקת שווי העזבונות הפוטנציאליים בכל דרך אפשרית.
4. הניסיון המצטבר בעולם (וכן הניסיון המצטבר בישראל, עד לביטולו של המס החל מ-1.4.1981) מוכיח, כי מס העיזבון משפיע לרעה על היחסים שבין בני המשפחה ואיננו מס ניטרלי. בנוסף לכך, היורשים הבלתי-מתוחכמים ניצבים בדרך כלל בפני מצבים בלתי נסבלים, שכן עליהם לממן את שכר היועצים ואת תשלומי המס, גם אם חלקם בעיזבון כולל בעיקר נכסים בלתי נזילים.
באופן בלתי נמנע, מצבם של יורשים פוטנציאליים, שהם עתירי ממון, הוא משופר, בהשוואה למצבם של היורשים הפוטנציאליים שאינם כאלה. על כן, המס הוא בפועל בלתי פרוגרסיבי (שלא לומר רגרסיבי).
5. במקרים לא מעטים, תשלומי היורשים שקולים (בדיעבד) להקדמת המס, ולא מעבר לכך, שכן השווי שנקבע לנכסי המוריש, לעניין הטלת מס העיזבון, מהווה שווי רכישה "רעיוני" (לצורכי המס) בידי היורשים. כתוצאה מכך יופטרו היורשים מהמס, כולו או מקצתו, בעת שימכרו את הנכסים בפועל (לאחר תשלום מס העיזבון).
6. זה לא מכבר (במסגרת תיקון מספר 168 לפקודת מס הכנסה שתוקפו, בדרך כלל, מ-1.1.2007 ואילך), העניקה מדינת ישראל הקלות מס מרחיקות לכת (יש הסבורים כי הוגדשה הסאה במקרה זה), ליחידים תושבי חוץ שבחרו לעלות לישראל (או לשוב אליה, בכפוף לתנאים מסוימים). למרות שהדברים לא נאמרו במפורש, אוכלוסיית היעד לתיקון 168 הם יחידים, שהם בעלי נכסים בחו"ל. מס העיזבון, אם יוטל, ירחיק מישראל יחידים עתירי הון ויאיין (בפועל) את כל שנעשה במסגרת תיקון 168.
בספרו הקלאסי על עושר העמים קבע אדם סמית בשנת 1776 ארבע דרישות הכרחיות מכל "מס טוב", ואלו הן:
1. המס צריך להתחשב בנישום.
2. המס צריך להיות ודאי וידוע מראש.
3. המס צריך להיות יעיל.
4. המס צריך להיות מושתת על הגינות ויושר.
נשים נפשנו בכפנו ונקבע, שמס העיזבון הוא מושלם (כמעט) בחסרונותיו, ולו היה הדבר בידינו היינו מציעים לאדם סמית להביאו בספרו כאנטיתזה למס טוב.
