במרבית ימי השנה אנחנו אוהבים לקטר על כך שהישראלי הוא אדם פורע חוק לא ישר לא עוזר בקיצור לא הישראלי היפה שהיינו רוצים לראות. וראו זה פלא בשעות מצוקה לדוגמה בצוק איתן התאחד כל העם תוך גילוי נכונות להקרבה אישית את כולנו היו כאלה שתרמו חבילות לחיילים אחרים עזרו למשפחות המגויסים ועוד ועוד תקצר היריעה מלתאר הכל.
ברצוני להביא שני סיפורים של עזרה שניתנה האחד לי והאחר לחברי. באחד מימי שישי האחרונים חזרתי מביתו של בני בישוב צופית כאשר ליד פתח תקוה נכסתי לבור בכביש והצמיג הימני שלי התפוצץ, קרתעתי לשולי הדרך תוך שאני מפחד מהתהפכות או פגיעה על-ידי מכוניות אחרות החולפות במקום במהירות.
נעמדתי בצד והתחלתי בפעולה להחלפת הגלגל בגלגל הרזרבי עוד אני בתחילת המבצע (אני לא צעיר) עוצרת לפני מכונית רגילה יוצא ממנה בחור צעיר ושואל אותי מה קרה סיפרתי לו, אז הוא אומר לי אבאל'ה שב בצד. אני ניסתי למחות אבל הוא בקול רך וסמכותי הושיב אותי בצד שאל היכן הרזרבי והתחיל בפעולתו להחלפת הגלגל. תוך רבע שעה הכל היה מאחורי הוא עשה הכל והחזיר גם את הכל למקומם כאשר הסתבר שאין לי מפתח גלגלים הוא הלך לאוטו שלו והביא גם את זה.
כשגמר את הפעולה הודיתי לו שאלתי לשמו אולם הוא לא הסכים לאמר בקשתי לשלם לו משהו הוא לא הסכים לקחת אגורה הראה לי רק את החולצתו מאחור שם היה כתוב מס טלפון של החברה בה הוא עובד ושמו רמי.
זה היה לקראת פסח עשיתי עבודת מחקר קטנה והגעתי לכתובתו הבאתי לו לביתו בובונירה לקראת החג, והייתי צריך סיוע של אשתו על-מנת שיסכים לקבל ואז נודע לי שמו המלא רמי סלמן והחברה מובילי השיירה עד היום שערי המועט מצטמרר כאשר אני נזכר במקרה ובאיש.
סיפרתי זאת לחבר והוא סיפר שבנו קנה אוטו חדש והלך לקניות בקניון אובנת שבפתח תקוה חנה במקום מוסדר. כשחזר ראה כי האוטו נפגע על-ידי רכב אחר. עמד אובד עצות למותר לציין כי נהג הרכב הפוגע לא השאיר פרטים, פתאום ניגש אליו אדם שאמר לו כי ראה את האירוע אמר לנהגת הפוגעת כי תשאיר פרטים, אולם היא סרבה ונסעה לדרכה. הוא צילם את הרכב ואת המספר וחיכה שעה על-מנת להעביר זאת לבנו של חברי, שנקרא לו עדי.
עדי התקשר אל הנהגת אחרי שאתר אותה באמצעות מס הרכב, אולם אחרי חליפת מכתבים ופרטים היא סרבה לשלם. עדי הגיש תביעה קטנה אולם השופטת אמרה לו שאין לו מי שיבסס את התביעה. הוא ביקש ממנה הפסקה של חצי שעה באותו זמן דיבר עם היהודי שמסר לו את הפרטים והציע לו 1,000 ש"ח תמורת עדותו. האיש אמר לו שאינו מוכן לקבל אגורה ומיד הוא מגיע למסור את עדותו. הוא לקח מונית על חשבונו הגיע מסר את עדותו ועדי זכה במשפט.
האיש לא סכים לקבל אגורה לא עבור העדות ולא עבור המונית הלוך וחזור. למרות שאינו בעל אמצעים. הוא עשה זאת כי לו עשו דבר דומה ואז נשבע כי כל אימת שיראה מקרה כזה הוא יעזור לנפגע.
סיפורים כאלה אני מניח כי יש רבים במדינה אבל רובם עושים זאת שלא על-מנת לקבל פרס ופרסום ולכן איננו יודעים כך אז יש לנו ארץ ואנשים נהדרים.
