1. לכבוד יום ההולדת ה-67, הנה כמה נתונים על הפלא הכלכלי ששמו מדינת ישראל. חכמינו לימדונו את ערך הכרת הטוב. חברתי לפייסבוק, הסופרת המחוננת גלית דיסטל אטבריאן, הזכירה לכבוד יום העצמאות את הקומיקאי לואי סי.קיי, שדיבר על אנשים היושבים במטוס, צינור גדול בין שמיים לארץ, וכך, כמו ציפורים, עוברים מיבשת ליבשת - אבל כל שמעניין אותם הוא שקית הבוטנים שלא קיבלו לצד המשקה. כך אנחנו ביחס למדינה שאנו חיים בה. ישראל היא "נס גלוי כמו מטוס שחותך את השמיים". אכן, התלונה והייאוש מ"המצב" הגיעו מיד עם לידתנו, ביציאה ממצרים. המוני העבדים שאך זה יצאו מכלאם, צרחו על משה: "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר? מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם!" ועוד הטיחו בו, מדוע סיבך אותנו עם האימפריה הזאת, והרס את הקשרים עם הפרעונים. "הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר: 'חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם; כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר!" ההמשך היה קריעת ים סוף, אבל גם הנס האדיר לא עזר, ומאז ועד היום אנחנו נהנים להתלונן. אז הנה סיבות לאופטימיות. כמובן שיש מה לשפר ולתקן, אבל כדאי לראות היכן היינו רק לפני 30 שנה והיכן כיום. את הנתונים אספה חברת "חיסונים פיננסיים" בניהולו של ד"ר אדם רויטר. 2. ובכן, ב-1984 מנתה אוכלוסיית ישראל 4.1 מיליון תושבים וכעבור 30 שנה הוכפלה ל-8.2 מיליון תושבים. ממוצע החדרים לנפש עלה במהלך התקופה ב-37 אחוזים. מספר כלי הרכב ב-84' היה 157 רכבים ל-1,000 נפש, ובשנה שעברה - 364 ל-1,000 נפש. התוצר הלאומי כיום הוא 307 מיליארדי דולרים, אבל לפני 30 שנה עמד על 30 מיליארד בלבד - גידול של יותר מ-900 אחוזים! התוצר לנפש ב-84' היה 7,000 דולרים וב-2014 טיפס ל-36,000 דולרים - גידול של יותר מ-400 אחוזים. ב-1984 עמדו רזרבות מטבע החוץ של ישראל על 3 מיליארד דולרים וכעבור 30 שנה זינקו ל-90 מיליארדים - אינדיקציה ליציבות פיננסית. החוב הממשלתי אז היה 280 אחוזים מהתוצר הלאומי, ואילו ב-2014 ירד ל-66 אחוזים מהתוצר. הוצאות הביטחון היו 20 אחוזים מהתוצר הלאומי אז, והיום - 5 אחוזים, ועוד היד נטויה. נטל המס היה 45 אחוזים, וב-2014 ירד ל-32 אחוזים. הסיוע האמריקני היה 10 אחוזים מהתוצר הלאומי, וכיום עומד על אחוז אחד בלבד! ב-84' ייצאה ישראל בסכום של כ-10 מיליארד דולרים, ו-30 שנה מאוחר יותר עומד הייצוא על 96 מיליארד. עלייה של 860 אחוזים. ב-84' ייצאנו טכנולוגיה עילית (היי-טק) במיליארד דולרים, וב-2014 ב-37 מיליארד, עלייה של 3,700 אחוזים. לא רע. הגירעון הממשלתי גזל 17 אחוזים מהתוצר הלאומי והיום - רק 3 אחוזים; ירידה של 82 אחוזים. 75 אחוזים מכלל המשק הועסקו ב-84' בסקטור הממשלתי ורק 43 אחוזים כיום. שיעור תעסוקת הנשים עמד אז על 34 אחוזים וב-2014 זינק ל-54 אחוזים. השליטה הממשלתית בשוק ההון ירדה מ-85 אחוזים אז, ל-27 אחוזים כיום. הריבית הבנקאית השנתית עמדה אז על 770 אחוזים והאינפלציה על 450 אחוזים; ב-2014 התייצבה הריבית על 5 אחוזים והאינפלציה השנתית על אחוז אחד בלבד. אגב, ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח עלתה ב-30 השנים האחרונות ביותר מ-220 אחוזים. ב-84' לא השתמשנו באנרגיה ממקור עצמאי, וכיום 38 אחוזים מהאנרגיה מגיעים ממקורות שלנו בדרך לעצמאות אנרגטית מלאה. מים מותפלים לא היו לנו אז, וכעבור 30 שנה יותר מ-40 אחוזים מתצרוכת המים באו ממקורות מותפלים שהקמנו. 3. בחמש השנים האחרונות עמד שיעור הצמיחה המצטבר בישראל על 21 אחוזים - השני בגובהו מבין 34 מדינות ה-OECD. לפי מחקר של "האקונומיסט" הבריטי, שמטרתו להראות מי תהיינה המדינות שטוב יותר לחיות בהן כאדם בוגר בשנת 2030 במונחי בריאות, שגשוג וביטחון אישי - ישראל נמצאת במקום ה-20 בעולם בנוגע לשאלה "היכן כדאי להיוולד", לפני בריטניה, צרפת, איטליה ואפילו יפן. הנתון הכלכלי החשוב ביותר שחוזה צמיחה עתידית הוא שיעור גילאי 20 עד 34 מסך האוכלוסייה. זאת הקבוצה שעובדת הכי קשה ומייצרת את הביקוש הצרכני הגדול ביותר, בשל הקמת משפחות בתקופת חיים זו. ישראל התברכה באוכלוסייה צעירה מאוד ביחס לרוב מדינות ה-OECD (פריון הילודה הגבוה בישראל, אפילו באוכלוסייה החילונית, הוא חריג ביותר בכל העולם המערבי, תודה לאל). בעשורים הקרובים תגדל אוכלוסיית הגיל הזה עוד יותר. לפי דוח של ה-CIA, התמותה בישראל היא השנייה הכי נמוכה מקרב 34 מדינות ה-OECD ואחת הנמוכות בעולם כולו. ועוד לא דיברנו בעלייה הקבועה ארצה מדי שנה של עשרות אלפי יהודים. לפי "הוול-סטריט ג'ורנל", ישראל היא המדינה המשכילה השנייה בעולם, אחרי קנדה ולפני יפן. מ-64 אלף סטודנטים שלמדו ב-84', הגענו כיום לכ-306 אלף. כן ירבו. ישראל מדורגת במקום הראשון מתוך 148 כלכלות ביכולת חדשנית, במקום השני ביזמות ובמקום השלישי בחדשנות גלובלית. ב-20 השנים האחרונות צמח המשק הישראלי בכ-180 אחוזים בעוד מספר התושבים עלה רק בכ-45 אחוזים. על-פי מדד הפיתוח האנושי של האו"ם (HDI), ישראל מדורגת במקום ה-19, לפני בלגיה, אוסטריה, צרפת ופינלנד, למשל. מדד הפיתוח האנושי משקלל את תוחלת החיים, ההשכלה וההכנסה, וכך בודק את רמת הרווחה במדינה. נסיים בנתון מעניין. סקר "מדד האושר" מצא שהישראלים מאושרים יותר מרוב העולם המערבי: במקום ה-6 מקרב מדינות ה-OECD, ובמקום ה-11 מתוך 156 מדינות בעולם. אני מודה שאחרי שנים של היחשפות לדיבת הארץ, ואחרי מערכת בחירות שבה נאמר מאתיים פעמים ביום כמה רע-רע-רע פה, היה קשה להשלים עם הנתונים. לכן כדאי לשנן אותם, כדי לייצר נסיוב חיסוני נגד ארס הייאוש. כך נלך בעקבות יהושע בן-נון וכלב בן-יפונה, שמול שאר המרגלים ידעו לקרוא "טובה הארץ מאוד מאוד". הנתונים הללו מספרים היכן היינו לפני 30 שנה. האמת היא שהמדד להשוואה צריך להיות היכן היינו לפני 70 שנה, ב-1945. "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי: כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ... כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ - כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ... וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ: מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה?" (ישעיה מ"ט). חישבו על זה.