מיזאנדריה – שנאת גברים, אינה חייבת להתבטא דווקא באופן המוקצן של "מניפסט החלאה" של ולארי סולאנס, היא יכולה ללבוש ביטויים נסתרים ולחדור לתוך השיח הכללי באצטלה אחרת. לאחרונה בעקבות החזרתם של ילדי פונדקאות והוריהם, העלו מספר פמיניסטיות את הסוגיה של כל "ההילולה" סביב החזרת תינוקות שנולדו תוך ניצול של נשים עניות.
אותן פמיניסטיות ודאי מתנגדות לכל פונדקאות כהפיכת נשים ל"אינקובטור מהלך" כהגדרתם גם שמדובר בבני זוג הטרוסקסואלים, מדוע אם כן מגדיר אני זאת כסוגיה של שנאת גברים.
אחת ההגדרות הביולוגית הבסיסיות של בעל חיים היא רבייה. בניגוד ליונקים אחרים שמקיימים הרמון של נשים שרק החזקים מתרבים, אצל האדם כל אחד זכאי לממש את זכותו לצאצאים. זוג הטרוסקסואלי בד"כ ינסה להביא ילד בשיטות קונבנציונליות, יבדוק אפשרות אימוץ ובחוסר ברירה יפנה לפונדקאות. זוג הומוסקסואלי פונה ישר לפונדקאות וככזה מעורר יותר אנטגוניזם כי לא עבר את כל התלאות הכרוכות בניסיונות להרות. רק בעיה אחת ישנה והיא הטבע, זוג הומוסקסואלי חייב אישה שתשמש כפונדקאית. אין כל דרך אחרת פתוחה בעיניו אם הוא רוצה ילד ששני בני הזוג יהיו האפוטרופוסים הבלעדיים.
הצורך בפרנסה אך האם זה מצדיק ניצול? אוהד חיטמן שחזר עם בן זוגו וילדי הפונדקאות שלהם מנפאל שאל: האם פמיניסטית שמחזיקה אייפון שהעובדים מקבלים שכר זעום (ושבעבר התאבדו חלק מעובדיו בשל העבודה המתישה) היא לא מנצלת מישהו חלש? פועל הזבל אינו הולך לעבוד בשל תחושת שליחות או אהבת הניחוח אלא הצורך בפרנסה. הקולונל בדימוס שעלה מרוסיה ועובד כמאבטח עושה זאת בשל פרנסה. מה נבדל השימוש בזיעתו של אדם בכוח שריריו משימוש בביצית או ברחם?!
אני רואה זאת כמגמה שפושה בפמיניזם הישראלי, כגון החוק להגדרת לקוח של זונה כעבריין, החוק כנראה מתכוון לאסור גם זנות הומוסקסואלית אבל קודם תחת הסיסמה "הלכת לזונה אנסת אישה". חוק המציג תמיד את האישה כקורבן ולכן היא אינה עבריינית ואת הגבר כתאב מין, כפי שהגשש החיוור הגדירו זאת היטב "את קורבן והוא מקרבן".
החוק למניעת העסקת עברייני מין דורש אישור משטרה מגברים בלבד, נכון שכמעט אין עבריינות מין נשים, אבל בהחלט יש מטפלות שהתעללו בפעוטות. הן לא תידרשנה להביא אישורים, אם אחרי ריצוי עונשן תרצנה להמשיך לעסוק בתחום.
פמיניזם מטרתו שוויון בין המינים. שוויון בהכרח שולל ניצול של יתרון להשגת הישג, נשים בין אם הן הטרוסקסואליות או לסביות יכולות להשיג זרע ולהרות. מניעה של זכות זאת מגברים בשל נימוק של ניצול בשעה שאין להם דרך אחרת היא ניצול יתרון. לרוב היתרון אינו מצוי בידיהן של נשים אבל אדם המאמין בשוויון נמדד בכך שלא ינצל יתרון גם בפעם הנדירה זה נופל לידיו.