רק הגורל האכזר והלעגן יכול היה לייצר תסריט אימים מעליב שכזה. אחרי סטירת הלחי שהעניק אביגדור ליברמן לבנימין נתניהו כאשר הודיע שאינו מתכוון להיות שותף לממשלתו המתוכננת, האיש שבידיו נתון עכשיו עתידו של נתניהו, לשבט או לחסד, הוא לא אחר מאשר נפתלי בנט, שנוא-נפשה של שרה. אם יצטרף בנט לממשלה, בתפקיד שר החוץ אותו הוא דורש, בנוסף למה שקיבל עד כה, יוכל נתניהו להציג תמיכה של 61 ח"כים, כולל את עצמו, וללכת לנשיא כשבפיו הודעה שהצליח במשימת הרכבת הממשלה. אם יחליט בנט לשבור את הכלים, הוא לא יצטרף לממשלה ונתניהו יוצב בפני כישלון. אבל כיוון שבנט הוא אדם בעל חשיבה יצירתית, נראה לי כי הוא יקבל בשמחה את כל התוספות שהניח ביבי על מפתנו, כמעט בתחינה, יגיד תודה רבה, אבל עשוי להוסיף תנאי קטן שיאמר כך: "אם נתניהו משתוקק באמת ובתמים שאצטרף לממשלתו ואסייע לקיומה המתמשך, אני מבקש עוד דבר פעוט, שהגברת שרה נתניהו תזמין למעון ראש הממשלה אותי ואת רעייתי לארוחת ערב שבה תבקש את סליחתי ומחילתי על כל מה שעוללה לי מאז נאלצתי לנטוש את עבודתי בלשכת נתניהו ותתחייב לתמוך בעתיד בכל משאלותיי, יהיו אשר יהיו". סביר מאוד להניח כי בקשה שכזו, אם תבוא, תיענה בשלילה מוחלטת. אפילו הקוסם ביבי כנראה לא יצליח לשכנע את רעייתו להשלים עם תנאי משפיל שכזה. התוצאה האפשרית: ממשלת נתניהו המתוכננת לא תקום. על-פי החוק אמור הנשיא להטיל על מישהו אחר - הרצוג למשל - את תפקיד הרכבת הממשלה לתקופה מוגבלת בת 28 ימים. משמעות הדבר עלולה להיות עגומה מבחינתה של "משפחת המלוכה" שתיאלץ לנטוש את הבית ברחוב בלפור. מה בעצם הבטיח נתניהו להעניק לבנט ברוחב לב וכיס, אחרי התפטרות ליברמן? בהודעה מטעם הליכוד בהקשר לצירוף הבית היהודי לממשלה נכתב כך: "עכשיו האחריות להקמת ממשלה לאומית מוטלת על כתפיו של נפתלי בנט. ראש הממשלה נתניהו הציע למפלגת הבית היהודי הצעה חסרת תקדים כדי שתצטרף לממשלה לאומית בראשותו. ההצעה כוללת את משרד החינוך, משרד התפוצות וחברות בקבינט ליו"ר הבית היהודי. משרד החקלאות והחטיבה להתיישבות. משרד התרבות והספורט כולל הטוטו. סגן שר הביטחון שיהיה אחראי על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, וגם תפקיד יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. בנוסף, יוגדל משמעותית תקציב משרד החינוך ומאות מיליוני שקלים יוקצו למוסדות החינוך של הציונות הדתית ולשורה של פעילויות שיבצע שר החינוך המיועד". את משמעות התחינה הכלולה בהצעה המורחבת של נתניהו לבנט הגדיר מאמר המערכת של הארץ כך: "אדון בנט, אם תיתן לי להישאר על הכיסא עוד קדנציה, תוכל לפטם את חבריך ומקורביך כמו שמעולם לא חלמת". והארץ מפרש את ההתפתחות הזו, מתוך הנחה שבינתיים אין ודאות שתתממש, במלים החד-משמעיות הבאות: "כל מה שהיה רע במדינה יימשך גם בקדנציה הבאה". במהלך המו"מ להרכבת הממשלה חילק ביבי את העוגה השלטונית לכל מי שהיה מוכן לחבור אליו. ח"כ ליצמן ויהדות התורה, הטוענים שבסך-הכל רצו להחזיר לאחור את כל מה שנלקח מהם לפני הבחירות הקודמות, יקבלו הרבה יותר מיליארדים מאלה שעמדו לרשותם. כחלון זכה במעמד-על, כמעט מקביל לזה של ראש הממשלה. גם דרעי קיבל נתח מכובד מן העוגה השלטונית. וכל כך למה? כדי שיוכל נתניהו להמשיך ולכהן כראש הממשלה ולזכות בתואר רב-מג אולטימטיבי והמנצח הגדול. אזרחי ישראל שוכחים כנראה כי אך לפני שישה שבועות סערה הארץ נוכח נצחונו המפתיע של נתניהו בבחירות, כאשר הצליח לצבור 30 מנדטים, בניגוד לתחזיות הסקרים. נוכח ההתפתחויות של הרגע האחרון בזירה הפוליטית, עם התפטרות ליברמן ותביעת בנט לקבל לעצמו גם את משרד החוץ, ברור כי את התוצאה הזו, מנקודת הראות של נתניהו, ניתן להגדיר באמרתו של פירוס מלך אפירוס שאמר, אחרי שגבר על צבאות רומא במחיר כמעט כבד מנשוא: "עוד ניצחון כזה ואבדנו".