בנט למשפטים

איילת שקד אינה מתאימה להיות שרת המשפטים. במדינה שפויה, די היה בכך כדי להוריד מעל סדר היום את האפשרות שהיא תתמנה לתפקיד הזה. אבל אנחנו כנראה לא חיים במדינה שפויה. שלא יהיה ספק: שקד היא מהכוחות היותר-מוכשרים שיש בפוליטיקה שלנו בכלל ובכנסת בפרט. היא נמרצת, היא חכמה, היא מאמינה בדרכה, היא להוטה לקדם נושאים. חסרים לה שלושה דברים כדי להתמנות כיום לשרת המשפטים: כוח, ניסיון וידע. אילו היה חסר רק אחד מהם - זו לא הייתה בעיה; אבל שניים ביחד - זה יותר מדי. שקד היא מהנדסת מחשבים ואשת שיווק בהשכלתה ובנסיונה; היא מעולם לא עסקה במשהו שקרוב לתחום המשפט, למעט החקיקה בכנסת. היא בת 38, רק שנתיים בכנסת, ונסיונה הפרלמנטרי העיקרי היה עמידתה בראש הוועדה לחוק השוויון בנטל (גיוס החרדים). ראשי מערכת המשפט ותומכיהם באקדמיה ובתקשורת יאכלו אותה בלי מלח. הרוב המכריע של שרי המשפטים לדורותיהם היו עורכי דין. היחידים שמילאו תפקיד זה לתקופה משמעותית בלא השכלה משפטית היו דוד בן-גוריון, יוסי ביילין ומאיר שטרית. ואין פלא: זהו משרד מקצועי מאוד, המאויש במשפטנים חזקים מאוד (חזקים מדי, ללא ספק). מי שאיננו בקיא בתחום, יתקשה מאוד להתמודד עם מנכ"ל ויועץ משפטי ופרקליט מדינה והמשנים שלהם, שיאמרו לו שזה לא חוקי וזה לא תקין וזה לא אפשרי וזה לא סביר - וזה בדיוק מה שיאמרו לשר שינסה לקדם רפורמות מבניות חיוניות. מה שעברה שקד מול החרדים בכנסת הקודמת, יהיה גן של שושנים לעומת מה שהיא תעבור במשרד המשפטים. חסר לה שהיא תנסה להעביר את פסקת ההתגברות; חסר לה שהיא תנסה לפצל את תפקידי היועץ המשפטי וראש התביעה הכללית; חסר לה שהיא תנסה לעגן בחקיקה את נציבות הביקורת על הפרקליטים. אחרי שיסבירו לה, כמובן בנימוס מזויף, שהדבר בלתי חוקי, יסבירו לה - כמובן בנימוס מזויף - שהיא לא מכירה מספיק טוב את המערכות. ואז גם ירמזו לה - כמובן בעדינות של פילים - שממילא אין לה סיכוי להעביר את זה בממשלה ובכנסת, עם ראש ממשלה שמתעב את ראש מפלגתה ועם סיעה של שמונה חברים. ברור לחלוטין שמשרד המשפטים זקוק לניעור רציני. יש בו הרבה יותר מדי כוח המצוי בידי פקידים, שנטלו אותם לעצמם בניגוד לעקרונות יסוד של דמוקרטיה פרלמנטרית. יש בו הרבה יותר מדי פקידים שמוציאים הנחיות (כן, הנחיות - זו הכותרת שהם נותנים) לדרג המדיני. יש בו הרבה יותר מדי פרקליטים שמייצגים בבתי המשפט את עמדתם-שלהם במקום את עמדת נבחרי הציבור. ויש לו הרבה יותר מדי חסידים שוטים - בבתי המשפט, באקדמיה ובתקשורת - המאיימים עלינו שכל שינוי משמעותו הרס הדמוקרטיה. הבעיה היא, שמול כוח צריך כוח, מול ידע צריך ידע, מול ניסיון צריך ניסיון. אם יש כוח ואין ידע וניסיון - ניחא; את הידע אפשר לשאוב ממומחים חיצוניים והניסיון נצבר. אם יש ידע ואין כוח וניסיון - ניחא; הפוליטיקה היא שדה מערכה על כוח וכאמור את הניסיון צוברים. אם יש ניסיון ואין ידע וכוח - ניחא; הניסיון מקנה בעלי ברית ואת הידע צוברים. אך כאשר אין כוח ואין ידע ואין ניסיון - הכישלון מובטח מראש. כמי שהצביע בעד הבית היהודי, בהחלט אשמח לראות את משרד המשפטים בידי מפלגה זו. ההצעה שלי: נפתלי בנט למשפטים, אורי אריאל לחינוך ואיילת שקד לתרבות והספורט או לחקלאות. לבנט יש ניסיון ניהולי, יש לו כוח והוא לומד מהר. אם ראש המפלגה השלישית בגודלה בקואליציה נוטל לידיו את תיק המשפטים, זהו מסר ברור וחד-משמעי על חשיבותו. בלי לזלזל לרגע בתיק החינוך - אני מאמין גדול בכך שרק החינוך יכול לסגור פערים - הרי שלעת הזאת, בנט צריך ללכת לרחוב צלאח א-דין ולשלוח את אריאל (אדם ראוי בהחלט) לרחוב שרי ישראל. ושקד? שתתפתח במשרד קטן יותר, תצבור ניסיון וכוח, ועוד נכונו לה גדולות.