כשאברמוביץ' עובר לניבול-פה

קטעים עם ליברמן, מה? איזה תרגיל עשה. שאפו. התקשורת לא למדה את לקח הבחירות האחרונות ושוב בזה לרצון הציבור. ביממה האחרונה נשמעו צקצוקי שפתיים ואפילו מחיאות כפיים מצד רבים בתקשורת, כולל תיאורו בצבעים רומנטיים של מי שעד לא מכבר היה סדין אדום עבור השמאל. לא תקפו את ליברמן על ההבטחות שהפריח טרם הבחירות, על הצהרותיו כאילו הוא מחויב למחנה הימין, על הכנסת מדינה שלמה לסחרחורת שאולי תטרוף את הקלפים בואכה בחירות חדשות. ועל מה, בשם אלוהים? כלום שבכלום, לבד מחשבון אישי שלו עם נתניהו. מדוע יתקפו את ליברמן? כל מי שיכול לפרק את קואליציית נתניהו יבורך, גם אם בנות פלשתים תעלוזנה וגם אם הכלכלה הישראלית תיתקע וההרתעה הישראלית כלפי שכנינו תיחלש אל מול חולשת הממשלה. מה כל זה משנה, אם ליברמן הצליח לפגוע בנתניהו. אשרינו. הרי על זה היו הבחירות, על השפלת נתניהו, לא? איזו חרפה. כפי שצפינו אמש, ידיעות אחרונות לא איכזב. בעמוד הראשון הוצבה תמונתו של ליברמן כשמש העמים ומעליו אחת הכותרות ההזויות בתולדות העיתון שפעם הייתה לו מדינה והיום שמח לפרק אותה: "העדפנו עקרונות על כסאות". הריעו לו נחום ברנע שלא הסתיר את החיוך וסימה - הזועמת - קדמון שקבעה, "לליברמן לא הייתה ברירה" (!). על כולם הגדיל הסטנדאפיסט שמעון שיפר שתיקן ברכת "עלינו לשבח" משלו: "הבוחרים, גם אלה שלא מסכימים לצעד שלו, לא יכולים שלא להעריך זאת". פשוט לא יכולים. וכך חתם השיפר: "אחרי הכל, לא כל יום מעדיף פוליטיקאי עקרונות על כסאות". כל יומיים. אגב, אמנון אברמוביץ' הבלתי נלאה ניפק טקסט דומה לזה של ברנע, ולא עצר את חדוות לשונו כשניבל את פיו בדברו על נתניהו ש"פתח רגליים". יפה. זה לא רק נוני מוזס, זו כל החבורה הישנה שמודרכת בידי התיעוב והשנאה לישראל האחרת, ולכן מתאמצת להפיל את כולנו לבור האשפה שכרתה לעצמה. בשנים האחרונות אנחנו עדים מצד האליטה הישנה למה שכיניתי "ברירת שמשון", לאמור אם אנחנו לא במשחק יותר, אם מי שקובעים את גורלנו הם "לובשי הטרנינגים", ואם המתנחלים והחרדים לא מסתפקים בעמדת משגיח הכשרות אלא תובעים להשתתף בהובלת הספינה הציונית - אז תמות נפשנו עם פלשתים, ומצידנו המדינה יכולה ללכת לעזאזל. היחס האוהד לנבלה שעשה ליברמן הוא עדות נוספת לקריסה הערכית של חלקים בקרב אלה שעד לא מזמן נשאו על גבם את האלונקה הציונית. לא תרגיל פוליטי היה פה אלא פיגוע בדמוקרטיה הישראלית ובחוסנה של המדינה.