ה
ממשלה החדשה ניצבת על כרעי-תרנגולת. בהרכבה הנוכחי ספק אם בכלל תשלים את ימיה. רוב זעום של 61 אפילו לא יוכל להחזיק מים. די בשיגיונותיו של חבר-כנסת אחד כדי להפיל אותה לקרשים.
אף שלא הוקמה בחופזה - זו ממשלה שאינה יציבה. בסיס-קיומה הינו סחטנות. מי ששולטות בה הן מפלגות של מיעוט, הנלוות למפלגת השלטון, הליכוד. יתר על כן: רובצת עליהן סטיגמה של ימין קיצוני, שמהול במחנה דתי-חרדי.
אל מול ממשלה שכזו ניצבת עכשיו אופוזיציה לשמה. חבריה יעשו את כל שניתן כדי לקצר ביותר את ימיה. יחד עימה גם דרוכות בעטייה מדינות שעשויות לחרוץ את מר-גורלה. ארה"ב כבר אמרנו, או צרפת ובריטניה? להן היא אינה מבשרת טובות.
דרושה התעלות מה שדרוש ליציבות הוא, על כן, הקמתה המהירה של ממשלת-אחדות. כזו שתבטיח איזון ומתינות, הדרושות למדינת ישראל כמו אוויר. בלעדיה יתפוצץ הבלון מאליו ויחזיר את המדינה לתקופה חשוכה.
כדי לעמוד במשימה הקדושה - חובה על כולם לשתף פעולה. ימין ביחד עם שמאל ומרכז, בלי שום אפליה וללא הבחנה. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים בראש הממשלה
בנימין נתניהו. הוא חייב להתעלות על עצמו ולזמן בדחיפות שותפים נוספים.
ממשלה רחבה הינה צו השעה. וכדי שתוצב על סלע איתן - יש להסיר כל מחלוקת ממנה. אחרי בחירות חוזרות ונשנות - הגיע סוף-סוף הזמן ליציבות. מדינת ישראל משוועת לכך. הדיוקן השלילי שעטה את פניה יתחלף אז סוף-סוף לדיוקן חיובי.
