ברוכים הבאים אל עולם השקר והצביעות. אל לכם להעלב מכך שמתייחסים אליכם כאל גלמים גמורים. אין גם טעם לנסות להבין בשכלכם את אשר אתם רואים שהרי כבר אמר החכם מכל אדם כִּי "בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב". במקום לכעוס ולכאוב הייתי ממליץ לכם לבחור בדרך ההומור. דרך זו היא היחידה עליה אני יכול להמליץ להישרדות בעולם הצביעות והשקר. אם אינכם מצליחים לחייך נסו את דרך הפנטזיה וחשבו שאתם מתבוננים בקומדיה גרועה ולא בשידור ישיר.
הרוסים חוגגים בכיכר האדומה שבעים שנה לניצחון על "גרמניה הנאצית ". ברשותכם אני אוותר על ה"נאצית" שהרי באותם ימים לא הייתה בנמצא גרמניה שאינה נאצית. בלוגיקה קוראים לזה טאוטולוגיה. אמרת כדור אמרת עגול, אמרת גרמניה אמרת נאצית. המצלמה חולפת על פני אורחי הכבוד שהוזמנו למוסקבה ועיני צדה את פניו המחוייכים והתמימים למראה של מחמוד עבאס, אביו מולידו של מאזן, הוא ולא אחר. זכרו את עצתי ואל תנסו להבין בשכלכם אבסורד זה המשטה בכם בגלוי. למה לכעוס? חייכו! אבו-מאזן כנציג "העם הפלשתיני" חוגג בשם "עמו" את הניצחון על גרמניה. אלמלא היה כל כך עצוב היש דבר מגוחך מזה?
ערביי ארץ ישראל המנדטורית לפני שבעים שנה לא ידעו כלל כי הם עתידים יום אחד להקרא ה"עם הפלשתיני". באותם ימים של טרם המצאת עם פיקטיבי זה, הם היו סתם "ערבים" וכמו שאר הערבים במרחב העריצו את היטלר ובעיקר הוקסמו משנאתו החולנית ליהודים. אז כמו היום אין לך מושא הערצה משובח בעיני הערבים משנאת יהודים נפלאה שכזו. מנהיגם באותם ימים, המופתי של ירושלים, חאג' אמין אלחוסיני התקבל ברב פאר והדר אצל היטלר שנענה לבקשתו הקטנטנה והצנועה להשאיר בידיו ובידי הערבים את "הפתרון הסופי לבעיה היהודית " במרחבי המזרח התיכון. על מנהיג ערבי נאצי זה, שהרוויח ביושר את התואר " יימח שמו וזכרו " אין טעם לבזבז דיו לתאור רשעותו כמצופה ממעריץ נלהב של היטלר. והנה - שבעים שנה לאחר מכן מוזמן ברב הדר מנהיגם של אותם ערבים, ממשיך דרכו של השטן אל-חוסייני, עבאס מחמוד החמוד ומכחיש השואה, לחגוג עם העולם את תבוסת הגרמנים ... ואנו המתבוננים הלא כבר אמרנו, כאילו גלמים גמורים.
הרוסים, שהקריבו כעשרים מיליון מבני עמם לניצחון זה, אינם מתרגשים משקרים ולמעשה הפכו את תורת השקר לאמנות של ממש. ניצחונם ההרואי והמופלא בסטלינגרד היה תבוסתם הראשונה של הגרמנים במלחמת העולם השנייה, שבישרה את תחילת מפלתם. כמובן קרדיט זה ניתן לברית המועצות שהתפרקה ולא רק לרוסיה שהייתה חלק ממנה אך למה להתפס לשקרים קטנים. איש לא ייקח זאת מהרוסים ואלמלא אותו ניצחון מופלא שלהם היו הגרמנים אדוני העולם. ולמרות זאת השלטים בכיכר האדומה הזועקים 1941-1945 מעידים כי מסתירים הם את השנתיים הראשונות של המלחמה.
שנתיים בהן הם היו בני ברית לגרמנים שאיתם חילקו את פולין בלי שאלות מטרידות של מוסר. התקפת הפתע של הגרמנים על בני בריתם במזרח הייתה בלתי נתפסת עד לכדי הוראה מפורשת מ"שמש העמים " בכבודו ובעצמו שלא להשיב אש בשלב הראשוני עד שלא תתברר ה"טעות". טעות כמובן לא הייתה והטלר הוכיח שוב לעולם מה שוויו האמיתי של נייר חתום כדת וכדין המוכר יותר בשם מעורר הגיחוך "הסכם".
אני מתבונן בתהלוכות הבומבסטיות של הרוסים, בני בריתו של היטלר שלמזלנו בגד בהם והפך אותם לאויביו. אני מתבונן בפניו של מכחיש השואה אבו מאזן, נציגם של ערביי ישראל המנדטורית שהיו בני ברית נאמנים להיטלר עד הסוף המר ואף אחריו. תמונה מלבבת זו סוחטת ממני (בנוסף לדמעות ההתרגשות ) התנצלות עמוקה בפני איש השלום והחזון שלנו,
שמעון פרס, שבתבונתו הרבה ראה את שלא יכולתי אני לראות: הנה ההוכחה הניצחת כי מחמוד עבאס החוגג את תבוסת גרמניה שהשמידה שליש מבני עמי הוא אכן " שותף אמיתי לשלום". הנה ההוכחה כי איתו נוכל לחתום על "הסכם".
צדק חתן פרס נובל לשלום פרס - אם רק נאמין הכל אפשרי.
כך זה בעולם הצביעות והשקר.
