"היה איש וראו איננו עוד" / חיים נחמן ביאליק
לא חשבתי שכאשר אכתוב זאת, יהיה בידי ספר ושמו "טיפה אהובה". "טיפה אהובה" נוצר כשיר עידוד, ליווי ותמיכה בבעלי המנוח, יהושע (שיקי) קרפנוס, יום לפני תחילת טיפולי הכימותרפיה. קראתי חומר והשגתי מידע רב מאוד על סוג הסרטן בו לקה.
לא ממש ניסיתי להבין מדוע ולמה דווקא זה הגיע אליו, כן נזכרתי במספר חודשים קודם לכן, בהם החלטתי ל"הושיבו" על דיאטה בעקבות רמות הכולסטרול הגבוהות שהתגלו בדמו.
כ"שוקוליסט" ותיק ומכור שלא ויתר על 4-5 קוביות שוקולד מריר ומשובח ליום כולל מוס השוקולד שהתמחיתי בו, המשימה הייתה עבורו קשה מנשוא. לא האמנתי שיחזיק מעמד.
ובכל זאת, "משהו" עשה לו זאת והוא עמד בכך בגבורה. הוא השיל 16 ק"ג תוך כ-4 חודשים. שמחתי והתגאיתי בו, הכרס הצטמקה, וכאדם גבוה מאוד (1.87 מ') קיבל מחמאות ושמחתי על ירידתו המטאורית במשקלו. מיד קנינו מכנסיים קטנים ב-2 מידות. לאחר שהתגלתה מחלתו, הסתבר שהירידה הפלאית במשקל נזקפה "לזכותה".
כמי שכותבת גם שירים, מובן מאליו שהשירים בתקופה זו, נסבו על תחושותיי והתנסויותיי ולקראת יום השנה לפטירתו, החלטתי לקבצם בספר.
השם "טיפה אהובה" היה בחירה טבעית, ע"ש השיר הראשון שכתבתי בתקופה האמורה.
בספר, ציוריי ותצלומים הקשורים לנושא. את הציור/איור שעל קדמת הכריכה, ציירתי מזיכרון, 5 חודשים לאחר היכרותנו.
את צבע הכריכה בחרתי לפי הכומתה שכה התגאה בה, כומתת הצנחנים, כחייל בסיירת מטכ"ל.
שיר זה ועוד שניים מהספר,
"הוא לא ימות" ו"פעם ראשונה" הולחנו והוקלטו. מצ"ב הקישורים:
- "פעם ראשונה" טרם הוקלט אך הולחן, ויבצע: שלמה רון.
- טיפה אהובה - לחן ובצוע: אדם הפטר, מילים: שרה אהרונוביץ קרפנוס
- "הוא לא ימות" - לחן: עופר המרמן, בצוע: אורלי ורדי, מילים: שרה אהרונוביץ קרפנוס.
ב' בסיוון, תשע"ה 20.5.15 תערך האזכרה ליום השנה לפטירתו, בבית העלמין "הירקון", שער הגאולה בשעה 17:00.
ת.נ.צ.ב.ה.
טִפָּה אֲהוּבָה / שָֹרָה אֲהָרוֹנוֹבִיץ קָרְפָּנוֹס אָאִיר פָּנַי
אָקַבְּלָה בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת
בְּחִבּוּק חַם
בְּאַהֲבָה וּבְהִתְמַסְּרוּת.
דָּמִי בְּעוֹרְקַי שׁוֹקֵק אֵלֶיהָ
כָּל תָּא נִזְקָּק
פּוֹעֵר שְׁעָרָיו
מְאֲמְצָהּ בְּחִבּוּק.
אֵלּוּ שֶׁלֹּא, אַל לָךְ גָעַת
אֲרֶשֶׁת יַחְמִיצוּ
וְיִדְחוּךְ.
לְכִי, שְׁהִי אֶצֶל
הָרְעֵבִים לָךְ, הַמִּזְדַּנְּבִים
נָקִי, בָּעָרִי אוֹתָם מְעַל פְּנֵי אֵבָרַי
כְּאוֹתָהּ יָבְּלִית פֶּרֶא.
הַשְׁלִיכִי וּמוֹסְסִי
הוֹתִירִי לְמִשְׁמֹרֶת הָתָאִים הַנְּקִיִּם
שֶׁלֹּא בָּגְדוּ בִּי, מְשָׁכְנָם
אֵלּוּ שֶׁאֵינִי יָכֹל בִּלְעָדֵי
וְהָחְזִירִי לִי חַיַּי כְּקֹּדֶם
טִפָּה אֲהוּבָה.
25.6.12 (יוֹם לִפְנֵי תְּחִלַּת הַטִּפּוּל).
