הנצחת האתיופים ראוי לברך את משרד החינוך על ההחלטה ההיסטורית לקבוע יום זיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ. מעבר להנצחת הנספים יהיה זה תזמון מצויין להכרת יהדות מיוחדת זו, שרשיה היהודיים העמוקים, הקרבתה למען העלייה לארץ, והנחלת מורשתה המפוארת לתלמידי ישראל, העשוייה לשמש מודל חינוכי להם. ההיכרות המבורכת עם הקהילה בכוחה גם לצמצם את הרתיעה מפניה של יהודים רבים בגין צבע עורה.
עם זאת, ראוי היה לקבוע את יום הזיכרון בתאריך עליית יהודי אתיופיה ב'מבצע משה' וב'מבצע שלמה', ולא ביום ירושלים. אין ספק שהעולים ראויים להנצחה אותנטית ואתנית מלאה, ולא להנצחה סמלית בלבד ככל שמדובר ביום חג לאומי. ובא לציון גואל.
לתשומת לב השר הטרי
נפתלי בנט.
יד לאירן בניגוד לביקורת שנמתחה נגד ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, לדעתי הוא פעל נכון כשנמנע מלהשתתף בטקס לציון 70 שנה לניצחון הרוסים על הנאצים. רוסיה היא המשת"פית של אירן בכל הנוגע לייצור נשק גרעיני, שמוכרת לה מטוסי קרב ואמל"ח.
לא סוד הוא שאירן היא המפלצת הנאצית המודרנית, גירסת שנות האלפיים, השואפת להשמיד את מדינת ישראל, כשרוסיה מסייעת לה בכך. מה הפלא שאבו מאזן, יו"ר הרשות הפלשתינית, נכח בטקס? ידידו של אויבנו הוא אויבנו, כבר אמרנו?
חגיגות הניצחון של רוסיה לא נועדו אפוא למיגור הנאציזם בעולם, אלא להבליט את עוצמתה הצבאית, ולהאדיר את מעמדה המדיני הבינלאומי, לאחר שכבר ירדה מהבימה ההיסטורית. מדוע על ישראל לתת יד לכך?
במבחן המעשה התקשורת ופוליטיקאים מהשמאל יצאו מגידרם כדי להלל את נאומו הלוחמני של
יצחק הרצוג נגד נתניהו בטקס השבעת הממשלה. משום מה הם שכחו שבנאומים לא עושים מדינה.
עובדה היא שהרצוג בזבז מיליוני שקלים מהקופה הציבורית למען קמפיין שלילי "רק לא ביבי", שפעל נגדו כבומרנג, וגם גיוס הפרסומאי היקר
ראובן אדלר בדקה ה-90 לא הציל אותו מכישלון מובהק בבחירות. לעומתו, נתניהו בקמפיין עצמי של איש אחד ברגע האחרון עשה את הבלתי ייאמן וגרף כידוע 30 מנדטים. והשאר היסטוריה.
נכון שנתניהו טעה בהרכבת הממשלה (גם בגלל שיטת הבחירות), כשנאלץ להיכנע לסחטנות השותפוֹת הקואליציוניות למען ממשלה צרה ביותר. אך על-פי האימרה המפורסמת מי שעושה - טועה. והרצוג לא השכיל להגיע אפילו לשלב זה.
לפחות בפרשת עובדי דימונה הממשלה התחילה ברגל ימין, כשנתניהו ודרעי, שר הכלכלה, נכנסו מיד לעבי הקורה ומינו ללא דיחוי ועדה שתטפל בנושא.
המורדים לקואליציה? האם ביבי בדרך לפלג את '
המחנה הציוני'? לפחות כך נראה על-פי הצהרות התמיכה של המורדים במפלגה -
שלי יחימוביץ' ו
עמיר פרץ - ברפורמות כלכליות וחברתיות של הממשלה. הגדילה לומר ח"כ יחימוביץ', כשהצביעה על שותפוּת רבה יותר בנושא עם הקואליציה
מאשר עם האופוזיציה.
האם תמיכה חברתית מוצהרת זו סוללת את דרכם של המורדים - למרות התנגדותם המדינית לממשלה - לספסלי הקואליציה, איך לא, עם הצעות מיניסטריאליות נדיבות של נתניהו, שלוטש אליהם את עיניו כדי להרחיב את הממשלה? ימים יגידו.
ירושלים של קפה לרגל יום ירושלים, שחל השבוע, ראוי להצביע על כמה מאפיינים חדשים של העיר. חילונים רבים, גם אם אינם מודעים לקדושתה של ירושלים, מודעים לייחודה הרוחני. אבל ירושלים שינתה את אופיה והיא כבר לא מה שהייתה פעם. רוח המודרנה חדרה אל העיר, גם למעוזים המסורתיים ביותר.
שוק מחנה יהוד ה, למשל, עבר מתיחת פנים לא רק מבחינה פיזית, אלא גם מבחינה עיצובית. כמו במרכז העיר יש בשוק בתי קפה ואף גלידרייה, בצד חנויות טבע ותבלינים אקזוטיים, וכן חנויות אופנה בסגנון בוטיק - אולי בהשפעת שכונת נחלאות הסמוכה שנעשתה מוקד לצעירים משכילים. נוסף לכך יש בשוק חנויות למוצרי נוי ויודאיקה.
מהפכה זו של שילוב מסורת ומודרניות לא פסחה גם על השכונות החרדיות המובהקות,
מאה שערים וגאולה, שהפכו למדרחוב של החרדים, ואף הן מתהדרות בחנויות אופנה מודרניות, חנויות לעיצוב הבית ולמוצרי יודאיקה מגוונים. גם תופעת הקניונים החרדיים, המשלבים בין כתליהם קניות ובילוי, כדוגמת קניון שפע וסנטר 1, מסמלת מהפכה בעולם החרדי בכלל ובירושלים בפרט.
בקטנה גירסת האפיפיור: אחרי שאדריכל הטרור,
יאסר ערפאת, קיבל פרס נובל לשלום, |מה הפלא שיורשו אבו מאזן, הוא מלאך השלום?
כנסת חברתית? רק למצלמה. אחרת לאן נעלמו 113 ח"כים בדיון על עובדי דימונה?
האם בוז'י ממשיך את קמפיין הבחירות הכושל שלו נגד ביבי? לפחות כך נראה על-פי נאומיו הלוחמניים מספסלי האופוזיציה. אמבוש להפלת ביבי כבר אמרנו?
פסוקו מפצחי האגוזים - אור אסרף ז"ל חולץ בידי חבריו בסיירת אגוז: אגוז קשה לפיצוח
פיטורי פרקליטת הצמרת רות דויד: שחור וּפְטוֹר
יוקר המחיה: אַמֵץ לחם
ליצמן בעד טיפולי שיניים חינם: חוק עם שיניים
דואר רגיל: יש דוור כזה?
ואיך קוראים לרץ הקנייתי? לא ניחשתם? קיפצוּ ג'ה (אלא מה)
הנקודה היהודית: בדרך עוצרים בק"ש (קריאת שמע)
