בילדותי גדלתי במשך כמה שנים בדרום אפריקה שם הוצב אבי שיחיה לנהל את התחנה המקומית של חברת אל-על. למרות גילי הצעיר זכורים לי היטב מאפייני האפרטהייד בדרום אפריקה של אותם הימים.
אחרי השעה שש בערב אסור היה לשחורים להיכנס לבנין המגורים בו דרנו. בכל שעות היממה אסור היה להם להשתמש במעלית של הלבנים. מגבלות רבות על תנועה, שתיית משקאות אלכוהוליים, עבודה ועוד...היו מנת חלקם. הם הועסקו רובם ככולם בעבודות שחורות, כ"יאה" לצבע עורם. משרתים לרוב אכלסו את בתי העשירים הלבנים וכוח עבודה זה בלט בנוכחותו בכל מקום.
את השחורים ה"נחותים" היו מכנים בשם "ניגר" ובפנייה רגילה - "בוי" (עם חולם - ובתרגום ילד). כילד בן ארבע זכור לי שפניתי בתמימות אל שחור בגיל העמידה ושאלתי אותו "מה אתה עושה כאן בוי? לא הייתה לי כל כוונה להרע או להשפיל, לא ידעתי כלל את פירוש המילה גזענות - בן ארבע, זוכרים? את האדם שמולי לא עניין גילי הצעיר. הוא פתח במרדף אחרי תוך שהמטפלת (השחורה) בורחת עמי עד למעלית שבחניית הבניין. בטרם נסגרה הדלת נחתה כף ידו הגדולה על פני בסתירה מצלצלת וכואבת עד כי אדמומיות בולטת נכרה בפני למשך דקות ארוכות מאד.
לו תפסו אדם זה בשעת מעשה היו יורים בו על אתר.
כך הייתה דרום אפריקה של פעם. גזע של אדונים לבנים מול גזע של שחורים כשידם המכבידה של הראשונים על העליונה ואלה שולטים ברמה.
מדורת הכזב של התעמולה האנטי ישראלית מזה כמה דורות שאנו היהודים מתמודדים עם מאה שנות טרור ערבי המכה בנו בכל מקום, מפיל בנו חללים ומייצר דמע סבל ושכול. כעם החוטא ברצון לחיות קוממיות בארצו אנו נאלצים להתגונן . אגב, ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה אך הרחמנות היהודית, שלטון בג"ץ, אומות העולם והנהגה חלשה - כל אלה גורמים להעדפת ההתגוננות.
כך הקמנו מחסומים על-מנת לעצור את הפצצות והסכינים בטרם יעשו בנו שפטים, כך אנו בודקים את הערבים בנמלי התעופה כדי לוודא טיסה בטוחה ללא חטיפות ומוות, כך אנו מקיימים מעת לעת עוצר והגבלות תנועה על הערבים בכדי להפחית חיכוך מסוכן עם פוטנציאל נפיץ של טרור. לאחרונה התבשרנו על "ניסוי" להנהגת הפרדה באוטובוסים, בין יהודים לערבים תושבי יו"ש, במטרה למנוע חיכוך מסוכן וטרור נוסף. (עוד לא יבשה הדיו.....ושמענו כי ההחלטה בוטלה...)
הצבועים והשקרנים בארץ ובחו"ל עטים על המציאה כששקר ה"אפרטהייד" בפיהם. ישראל הכוחנית, הכובשת, המסוכנת והפאשיסטית, מתעמרת בשה התמים, משפילה אותו ויורדת לחייו. בעוד שמאומות העולם איננו מצפים למאומה מתסכל במיוחד לשמוע את הקולות מבית השופכים שמן על מדורת הכזב של התעמולה האנטי ישראלית.
לא די לשקרנים מבית ומחוץ בעשרות אוטובוסים מפויחים מהם הוצאו מאות הרוגים ופצועים. מעשי הטבח בדולפינריום, במלון פארק, במעלות, בישיבה לצעירים ובבית הכנסת בהר נוף לא לימדו אותם דבר. הרוצח הערבי התוקע סכין בגב בחור ישיבה, סטודנטית צעירה, ילד - נעלם מתודעתם. שחיטת יהודים במיטותיהם נשכחה וגם פיגועי הדריסה (אופנה חדשה של הנאצים בני דורנו) הקוטלים באחת חיי יהודים צדיקים בצדי הדרכים-כל אלה אין בהם כדי לפקוח עיניים.....
"אפרטהייד" הם צועקים, ביודעם בביטחון שפתיחת צירים, הסרת מחסומים, נסיעה משותפת באוטובוסים, והימנעות מסגרים מעצרים ובקרה מתמדת משמעותם אחת - עוד דם יהודי שפוך, עוד יהודים פצועים, עוד יהודים מתים חלילה.
שקר האפרטהייד הנו קרדום נוסף לחפור בו ותועמלני השמאל הסהרורי וההזוי עושים בו שימוש כוחני ומזיק. עלינו מוטל להדוף בבוז את צווחות המטיפים המתחסדים והצבועים. לא הם מוסר ילמדונו, לא לאורם נלך, לא מפיהם נלמד ערכים ולא הם אלה שילמדו רחמנים בני רחמנים - רחמנות מהי.