תמיד תהינו אם אפשר להאמין להצהרות הנאמרות בזמן מערכת בחירות. בזמן כזה אנו בעיקר בוחנים את מערכת האמונות והדעות שלנו, אך רק כשהאורות נכבים והדרמה מסתיימת אנו נוכחים לראות אם אכן עמדנו במבחן. במערכת הבחירות החולפת, המילים עפו לכל עבר, הצהרות ואמירות בכל יום מחדש. הרצים יצאו דחופים והדעות הושמעו בכל התחומים – כלכלית חברתית ומדינית, כאשר כל מתמודד מתחרה עם יריבו על נקודות הזכות שיצבור.
״נתניהו מתנער סופית מנאום בר-אילן; ׳אם אבחר לא תקום מדינה פלשתינית. אני חושב שכל מי שהולך להקים היום מדינה פלשתינית ולפנות שטח נותן שטח התקפה לאיסלאם הקיצוני נגד ישראל. השמאל טומן את ראשו בחול פעם אחר פעם ומתעלם מזה, אבל אנחנו ריאליים ומבינים׳". כך צוטט נתניהו בערוצי התקשורת. ללא ספק – הצהרה עוצמתית ומשמעותית מפיו של ראש הממשלה. לאחר אותה אמירה נמסר ממשרדו כי נתניהו לא בדיוק התכוון לכך, אך אנו לתומנו האמנו בכל זאת שכך הם פני הדברים.
מסתבר שהתבדינו. ראש הממשלה באמת חשב אחרת – רק שמילותיו לא תאמו למחשבותיו.
שלושה חודשים מאוחר יותר, וראש הממשלה
בנימין נתניהו נפגש עם שרת החוץ של
האיחוד האירופי ומצהיר בפניה; ״אנחנו בעד הקמת מדינה פלשתינית מפורזת שתכיר בישראל כמדינה יהודית״. רה״מ הוסיף כי ברצונו לסיים את הסכסוך אחת ולתמיד. שרת החוץ האירופית פדריקה מוגריני תמכה ביסאר ערפאת ובמעשי הטרור שהתרחשו בשנת 2002, כך שהיא בהחלט שמחה לשמוע את דבריו של רה״מ. בעיניה ״הקמת מדינה פלשתינית״ זה במילים אחרות ״סיום הכיבוש של המדינה היהודית״.
נדמה שאין להם סבלנות לראשי המדינה – הם רוצים למהר את הכל – כיון שהלחץ הבינלאומי מקשה עליהם. אז הם משליכים את האידאולוגיה, זורקים מילים, ולו בכדי להרשים את הלוחצים אותם. רק שלבסוף הם נוכחים לדעת שהם זרקו את התינוק עם מי האמבטיה. הרי זה מגוחך לראות שהדברים שנאמרו שלשום סותרים בבירור את מה שנאמר רק לפני הבחירות.
הקמת מדינה פלשתינית מפורזת איננה פתרון אמיתי – הרי כבר שנים שאנו אזרחי ישראל חיים במדינה שיש בה מעין מדינה פלשתינית. שנים שאנו נתונים לטרור בלתי פוסק, לפיגועי דריסה, ואירועי דקירה. וכל זה נעשה במדינת חוק. מדינה פלשתינית רשמית ואין זה משנה כלל אם תהיה ״מפורזת״ – תתן שטח ולגיטימציה לבניית תאי טרור נוספים, ותהווה סכנה ממשית לקיומנו. דוגמה מוחצת לכך היא חבל עזה – קרקע פורייה שהפכה במהרה למרכז טרור תוסס, אדמה דשנה שתחתיה נחפרו מנהרות תופת - עמוק אל תוך הישובים היהודיים. כל זה התרחש בחבל ארץ שנמסר והופרד ממדינתנו. אפשר אם כך רק לדמיין מה יהא אם תוקם מדינה פלשתינית.
אחת ולתמיד אנו צריכים להבין – כי אין כאן ״סכסוך״, כי מי שמכה בנו – איננו מעוניין בשלום, כל כוונתו היא עשיית טרור, וכל פיסת אדמה שנמסרת לו משמשת כבסיס לטרור זה.
- "אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום – לוותר על איזה חלק שהוא בארץ".
[דוד בן-גוריון]
