נתניהו וערביי ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה טעות במהלך מערכת הבחירות האחרונה כאשר קרא לתומכיו לצאת להצביע מכיוון שערביי ישראל "נוהרים לקלפיות", נתניהו אולי הרוויח כמה מנדטים למפלגתו אך הפסיד מבחינת תדמיתו בקרב הציבור היהודי והערבי בישראל וגם מבחינת תדמיתו הבינלאומית. נתניהו הבין את טעותו, התעשת במהירות והתנצל, זה מה שחשוב. מה שמקומם הוא שישנם גורמים בישראל ומחוצה לה שרוצים "לשתות את דמו של נתניהו בכפית" ולמחזר את הסיפור המביך הזה כל פעם מחדש כדי לנגח את ראש הממשלה ואת מדינת ישראל. בראש הגורמים האלה עומד נשיא ארצות הברית ברק אובמה שנתניהו הוא שנוא נפשו, בראיון שהעניק אובמה לעיתונאי ג'פרי גולדברג ושהתפרסם במגזין "אטלנטיק", הוא שלף מהבוידם את התבטאותו של נתניהו בעניין ערביי ישראל כדי לנגח אותו ולשלוח לעברו איום מרומז. "זה דבר העומד בסתירה למגילת העצמאות של מדינת ישראל" אמר אובמה, "כשדברים כאלה נאמרים יש לכך השלכות מבחינת מדיניות החוץ" הוא הדגיש. אובמה מזדרז להגן על מגילת העצמאות וערכיה, כאילו שישראל היא המפרה הגדולה של זכויות האדם, כאילו שבמזרח התיכון לא נעשים מעשים נוראים כמו מעשי הטבח בסוריה ובעירק וההפצצות של סעודיה בתימן שבהן נהרגו ונפצעו אלפי אזרחים חפים מפשע. מכל מדינות המזרח התיכון בחר אובמה למחזר סיפור מישראל שנתניהו כבר התנצל עליו כדי ליצור מתיחות נוספת ביחסים עם ישראל וכהכנה ללחץ מדיני על ממשלת נתניהו החדשה. זהו מעשה של צביעות שקופה, במקום לפעול לקירוב הלבבות בין אזרחיה הערביים של ישראל לאזרחיה היהודים, בחר הנשיא אובמה להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל ולחרחר ריב ומדון. אמירות כאלה אינן יאות לנשיא המעצמה הגדולה בעולם והן מזיקות לכל מי שרוצה לנסות ולשקם את היחסים בין היהודים לערבים במדינת ישראל וליצור מצב של דו-קיום מכובד לשני הצדדים. נחזור לרגע ליחסיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הציבור הערבי בישראל. אתמול נפגש נתניהו לראשונה עם יו"ר הרשימה הערבית המשותפת חבר הכנסת איימן עודה. על-פי תיאורו של איימן עודה, הפגישה התנהלה באווירה קשה והוא הטיח בראש הממשלה את התבטאותו במהלך הבחירות כלפי האזרחים הערבים. לשכת ראש הממשלה מסרה כי בפגישה נדון נושא הקידום החברתי והכלכלי של האזרחים הערבים בישראל וכי נתניהו ציין את הצורך להמשיך ולצמצם את הפערים בחברה הישראלית. אינני מצדיק את ההתבטאות של ראש הממשלה כלפי ערביי ישראל שכאמור הוא כבר התנצל עליה, מה שחשוב הוא להסתכל על העתיד. אם הפגישה של נתניהו עם איימן עודה מהווה פתיחתו של דיאלוג בין הממשלה לבין האזרחים הערבים הרי שאיימן עודה, אשר משווה את עצמו לצ'רצ'יל או מרטין לותר קינג, הוא הראשון שצריך לברך עליה. רובו של הציבור היהודי בישראל אינו מאמין לאיימן עודה, הוא איננו רואה בו פרטנר לדיאלוג אמיתי לדו-קיום במדינת ישראל והוא נתפס יותר בעיני מרביתם של האזרחים היהודים כ "גיס חמישי" ואופורטוניסט המשתמש במתק שפתיים ורודף אחרי כותרות. איימן עודה מדבר בכפל לשון, בשפה הערבית הוא אומר דברים קיצונים ובעברית מדבר בצורה עמומה ובסיסמאות כדי שלא ניתן יהיה להבין מה הן עמדותיו האמיתיות. הציבור היהודי לא שכח כיצד סירב, במהלך מערכת הבחירות, לחתום על הסכם עודפים עם מפלגת מרץ רק בגלל שהיא מפלגה ציונית וכיצד סירב לגנות את דברי דובר התנועה שלו שהשווה את הציונות לדאעש. גם בקרב הציבור הערבי יש כבר קולות שמתחילים להסתייג מאיימן עודה ולהאשים אותו בצביעות. לפני חודשיים נכשל איימן עודה במבחן המנהיגות הגדול שלו, הוא יזם צעדה של ארבעה ימים מהנגב לירושלים כדי להעלות לסדר היום את בעיית הכפרים הבלתי מוכרים תוך שהוא מנסה לחקות את המצעד הגדול של מרטין לותר קינג לוושינגטון ב1963 שהסתיים בנאום המפורסם "יש לי חלום". סגן ראש מועצת לקיה, חאלד אלסאנע, אמר לעיתון הארץ: " עודה לא צועד בשביל הנגב ולא מייצג אותנו, יש כאן הרבה פוליטיקה מה המפלגות הערביות עשו בשבילנו כל השנים"? הוא הוסיף כי הפוליטיקאים הערבים מתמקדים בשיח עם מדינות ערב ומובילים קו שהולך נגד הממשלה. באחרונה מרבה איימן עודה לדבר בצורה שלילית על השב"כ הישראלי ומאיים ללכת בדרכו של מחמוד עבאס תוך אזהרה כי ערביי ישראל יפנו למוסדות הבינלאומיים כדי להשיג את זכויותיהם. הרושם שמתקבל הוא שאיימן עודה מוביל לכיוון של התבדלות ממדינת ישראל וכי הוא איננו מעוניין בדיאלוג אמיתי עם הממשלה כדי לפתור את הבעיות הכואבות של החברה הערבית, למרות היותו חבר כנסת חדש אין הוא שונה מחברי הכנסת הערבים הוותיקים והולך באותה הדרך שבה הם הלכו שנים ארוכות. יש רבים בקרב הציבור הערבי בישראל הסבורים שנציגי הציבור שלהם צריכים להיות חכמים ופרגמטים ולדאוג לחברה הערבית בתוך מדינת ישראל, במילים אחרות להסתדר עם השלטון ולהשתלב בחברה הישראלית. זו גישה ריאלית ומתונה שבטוחני שתענה בחיוב על-ידי הממשלה. איימן עודה צריך להבין שבנימין נתניהו נבחר, בדיוק כמוהו, בצורה דמוקרטית וכי מרבית הציבור בישראל רוצה אותו כראש הממשלה. עם זה הוא צריך להסתדר אם אכן טובתו של הציבור הערבי באמת חשובה לו. הוא צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה, למרות הביקורת שלו עליו ועל מדיניותו, כדי למצות את כל הדרכים לסייע לחברה הערבית ששלחה אותו לכנסת. זו חובתו המוסרית והציבורית. לכן אני מציע לאיימן עודה לא להסתפק בפגישה אחת עם ראש הממשלה אלא ליזום פגישות נוספות כדי לרדת לעומקן של הבעיות ולנסות למצוא יחדיו פתרונות במקום לנגח ולפנות לאפיקים בינלאומיים דבר שרק יגביר את הניכור והאנטגוניזם ולא ישרת את האינטרסים של החברה הערבית בישראל.