אני פונה לסגן שר הבריאות, הרב ליצמן, שאומנם נמצא רק שבוע בתפקידו החדש-ישן, שייקח על עצמו לפתור את התופעה העצובה, הנקראת חדר מיון בבית חולים.
חדר מיון הוא תחנת מפגש ראשונה של חולה עם בית, שצריך לסעוד אותו. למרבה הצער, התחנה הראשונה סובלת מכשלים רבים וכואבים, המצביעים על עוצמת פער מכאיבה בין מקצועיות גבוהה מאוד ומסירות רבה של סגל רפואי בחדרי מיון ובין ארגזי כלים חסרים שבידיו - ארגז הכלים המרכזי שחסר הוא תקן חסר של צוותי עובדים. תקן חסר יוצר בחדר המיון סביבת עבודה בלתי נסבלת לצוותי עבודה מסורים ומקצועיים.
רשימה זו אינה נכתבת על-ידי בעל מקצוע רפואי, אלא על-ידי מי שליווה יותר מדי פעמים נזקק לחדר מיון וכמי שבעצמו נזקק, למרבה הצער.
במשך אחת עשרה שעות הייתי עד בחדר מיון בבית חולים וולפסון לעוצמת פער מכאיבה בין נתינה של מרב ומיטב מצד צוות רפואי במחלקת מיון, המגלה מסירות רבה לחולים, ובין אמצעים דלים העומדים לרשותו.
קשה לראות רופא, שחייב להחליט החלטות גורליות בעיצומן של שלל מטלות המוטלות עליו בעת ובעונה אחת. קשה לקבל מציאות, שצוות רפואי קטן, קטן מאוד, לא נח אף לא לדקה אחת במשמרת ארוכה ובין עומס רב של חולים שעליו לטפל בחדר מיון.
אין לי ידע ולא כלי שיפוט והערכה מדעיים כדי לקבוע מהו ארסנל הכלים, שחייב להיות בידי רופא במחלקת מיון ואיזה תקן של רופאים אחיות וסניטרים נדרש כדי למלא את שלל המחויבויות הרפואיות של מוסד רפואי ציבורי כלפי אלה הזקוקים לו.
אך כמי שליווה "לקוח", המשווע לקבל טיפול רפואי נאות, אני כן יכול להתרשם שכל איש מהסגל הרפואי עשה את עבודתו נאמנה. ועל כך נתונה לו תודתי. אך נותרתי עם השאלה, שחייבת להטריד את סגן שר הבריאות, ליצמן, ואת שר הבריאות,
בנימין נתניהו, איך יכול רופא לעבוד, כשהוא רץ ממיטה למיטה, מקריאה טלפונית ממחלקת האם, בה הוא עובד, וגם להסתכל על צילום שהגיע מהמעבדה או על ממצאי בדיקות דם, ותוך כדי בחינת שלל הממצאים הוא מוצף גם בשלל בקשות מכל עבר.
אני תמה איך יכול רופא בהמולת עבודה להחליט החלטות רפואיות גורליות. אני וכמוני רבים שואלים, כיצד רופא במחלקת מיון יכול לתת הכרעה מקצועית נאותה, כשבעת ובעונה אחת הוא מקבל פניות משלל כתובות, גם כשהוא רכון על מיטת החולה והרעש שמסביב אינו מוסיף תרומה לריכוז המירבי הנדרש לרופא.
אני רק רוצה לשתף את סגן שר הבריאות, הרב ליצמן, בתחושה שלי, שהייתי עד לילה אחד, בשבילי ובשביל רעייתי לילה ארוך מדי,הייתי עד לעוצמת פער כואבת ובלתי נסבלת בין מסירות רבה ומקצועיות של רופאים במחלקת המיון בבית החולים וולפסון וביןהעדר תנאים וסביבת עבודה לא נוחה, הפוגעת ברפואה הציבורית שלנו.
הסגל הרפואי הנפלא ראוי לסביבת עבודה ולתנאים אחרים ממה שעומדים לרשותו כיום. ולך, הרב ליצמן, קבל את איחולי וברכתי שתצלח דרכך, ונתברך כולנו מרגישותך ומנחישותך לעשות את המרב לשיפורים ברפואה הציבורית.
