שנים חינכו אותנו על התורה שלאסד יש צבא מהחזקים במזרח התיכון.אמנם אינו חזק כצהל אבל הוא בנוי על יסודות איתנים כאשר בעלי מקצועות הלחימה משרתים בקבע וכך מבטיחים את המקצוענות ואת ההמשכיות.
אני זוכר כי לפני מלחמת ששת הימים כששכבנו במארבים בגבול הצפון הזהירו אותנו כי חיילי סוריה מגיעים בלילה לכל מקום והיו כבר ארועים בהם כאלה שנרדמו במארב לא זכו להמשיך ולחיות. אותם חילים סוריים שפרצו בסערה במלחמת יום הכיפורים אל הגולן עוד שעה קלה והם בכנרת ומשם כל הארץ פתוחה בפניהם.
וראה זה פלא הצבא החזק הזה עומד כבר כשנתיים וחצי במלחמה מול ארגוני טרור מבית ומבחוץ רוצח באכזריות כ-300,000 סורים ולא מצליח להביס את המורדים. לא רק זאת הוא נסוג מעיר אחר עיר וכיום למעלה מ50% מסוריה אינה בידו וארגוני המורדים מתקדמים ולוחצים אותו אל הקיר.
אז האם טיפחנו אשלייה של חוזק המשטר והצבא, האם הרוסים הפסיקו לצייד אותו בנשק מהמעלה הראשונה או שמא זה צבא בינוני ביותר שלא עמד בפני אתגרים רבים ולכן ביום פקודה התגלה במערומיו.
מה זה מלמד על דעש-חיזבלה אירן (משמרות המהפכה)ג'באת א-נוסרה ואחרים. למה עלינו להתכונן בעוד זמן קצר וכמה צדקו אלו שספחו את רמת הגולן לישראל?.
