X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
איילת שקד כשרת המשפטים מתכוונת לחזק את הכנסת, את החלטות הממשלה ולשמור על מקומו, תפקידו ומעמדו המיוחד של בית המשפט העליון - במסגרת האיזונים החיוביים. ההתנפלות על גב' שקד הייתה גסה ולא הגיונית. אילו הייתה נציגה של המחנה הציוני - הייתה מקבלת פרס ופרסום
▪  ▪  ▪
השרה איילת שקד. רפורמות בפתח [צילום: גלי תיבון/AP]
"הרוצים אתם חוקים טובים? שרפו את אלו הקיימים ותצרו חוקים חדשים. (וולטיר)
"החוקים הם שליטי השליטים". (לואי ה-14)
"אין חוק שיכול להשביע את רצון הכל". (טיטוס ליוויוס)

עקרון הפרדת הרשויות
בית המשפט העליון על-פי עקרון הפרדת הרשויות, יכול לפרש את חוקי הכנסת וגם בנסיבות מיוחדות מנומקות לבטל סעיפים, הנוגדים עקרונות צדק טבעי, פגיעה לא מידתית בקבוצות מיעוט, פגיעה בסדר הציבורי, פגיעה בזכויות יסוד.
כאשר חוק של הכנסת סותר את החוקה הכתובה, או סותר חוקי יסוד, או מנוגד לעקרונות בסיסיים של פסיקת העליון, יכול ורשאי בית המשפט העליון, לבטל את חוק הכנסת. במדינות דמוקרטיות בהן יש חוקה כתובה ההסדר מופיע בצורה ברורה בחוקה, כמו בחוקת ארה"ב, למשל. ומכאן - חשיבותה הרבה המהותית של חוקה כתובה. בישראל, בשל העדר חוקה כתובה בית המשפט העליון, פירש את נטילת סמכות הביטול של חוקים או סעיפים, מכוח פרשנות חוקי היסוד, כמו: "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", "חוק יסוד חופש העיסוק", חוק יסוד הממשלה", "חוק יסוד הכנסת", "חוק יסוד השפיטה" ומספר חוקים נוספים.
חשיבותה של חוקה כתובה
הנושא נמצא על סדר היום הציבורי, פוליטי, משפטי, שנים רבות. הוקמו מספר וועדות, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, עומד בראש עמותת "חוקה לישראל, ואף כתבו הצעה מפורטת בנושא זה.
כל הניסיונות להגיע להסכמה בין כל המפלגות להצעת חוקה לישראל, נכשלו עד כה, מטעמים של גישות שונות משפטיות וחברתיות, בין כל חלקי הקואליציה, כאשר עיקר ההתנגדות מגיעה מהמפלגות דתיות/חרדיות.
העדר חוקה כתובה הביא את הכנסת ובית המשפט העליון, להתנגשות חזיתית ערכית ומשפטית מספר פעמים בעבר, אבל הנושא נשאר בשלב זה במצב של "חולה יציב" - ללא יכולת הכרעה פוליטית. נשיא המדינה, רובי ריבלין בתקופת כהונתו כיו"ר הכנסת, היה בין הלוחמים הקבועים והתומכים הנלהבים בעליונות הכנסת וחיזוקה. כבר בשנת 2006 יצא יו"ר הכנסת ריבלין, כראש הפירמידה המשפטית המחוקקת כנגד ההתערבות החורגת, לדעתו, של בית המשפט העליון, בחקיקתה של הכנסת, נוהליה וחוקיה.
יודגש כי הביקורת כלפי התפשטות האקטיביזם או הרודנות השיפוטית של בג"ץ, אינה חדשה וחלקים גדולים מהציבור, חלקם אינטרסנטים פוליטיים וחלקם מהקהילייה המשפטית האקדמית הביעו את מורת רוחם, מהחריגות או חופש השיפוטי שנטלו לעצמם שופטי העליון, בהתערבותם בנושאים שהיו בעבר לא "שפיטים" ולא נתונים לביקורת בג"ץ.
אין זה סוד, שנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) משה לנדוי והמשנה לנשיא (בדימוס) השופט אילון, לא הסכימו לדרכו ומדיניותו המשפטית של הנשיא ברק ואף העבירו על כך ביקורת גלויה במאמרים, בראיונות ובכנסים של לשכת עורכי הדין. במיוחד יצא הקצף של מתנגדי ברק על מדיניות "הכל שפיט" - שביטל למעשה את ההלכה הקודמת של "זכות העמידה בבג"ץ" - שהיוותה מעין תחנת ביקורת שיפוטית של נושאים שיש לבג"ץ סמכות לדון בהם לבין אלה שצריכים למצוא פתרונם במסגרות השלטוניות או הפוליטיות הקיימות. לכך התווסף הקרע שנוצר עם ההלכה של "הציבור הנאור" וביטול למעשה של הלכת "בוזגלו", ע"י ריבוי לא מוצדק ותמוהה של זיכויים בקרב נבחרי ציבור, דוגמת שמחה דיניץ ושמעון שבס. אך למען ההגינות יש לציין שהנשיא ברק הודיע שהוא נסוג מביטויים אלה, למרות שבפועל המדיניות ממשיכה. דוגמה בולטת, ליחס הקריר והמתנגד של תנועת ש"ס לבית המשפט העליון ולבג"ץ ניתן למצוא בדוגמה מתקופתו של השר לשעבר אלי ישי כשר הפנים. השר ישי - הכריז בזמנו כי לא יקיים את החלטת בג"ץ בנושא רישום גיורים רפורמים או קונסרבטיביים כיהודים בתעודות הזהות, גם אם הדבר יחשב כבזיון בית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה נאלץ בצעד חריג ונדיר להודיע בכתב לשר ולהזהירו לקיים את החלטת בג"ץ.
ראוי להדגיש, תפקידה של הכנסת לחוקק חוקים ותפקיד בג"ץ לפרש אותם, לקבוע אמות מידה התנהגותיות, מוסריות ושלטוניות, הכל לאור מטרות החוק ובהסתמך על חוקי היסוד. בכל אותם המקרים שיש "לאקונה", דהיינו אי-בהירות, חוסר תשובה למצב מסוים שהחיים מכתיבים, יכולה ותפקודה של הכנסת לתקן את הפגמים ברוח החוק ומטרות המחוקקים. כשבג"ץ נעשה חזק מדי ונסחף בגל של יהירות יתר, תוך פלישה למחוזות שאינם בגדר החלטות משפטיות, בגלל המהפכה האקטיביסטית, כגון: נושאים שבדת ואמונה, בנושאי רישום זוגות בני אותו מין, רישום שתי אימהות לילד אחד - ההתנגדות שנוצרת היא כר פעולה נוח ונרחב לחקיקה הקרויה "עוקף בג"צ". במיוחד, כשאין בארץ, כמו במדינות אירופה מסוימות, בית משפט לחוקה.
כבר כתבתי בעבר, שבג"ץ רץ מהר מדי ורחוק מדי מבלי לתת לעצמו דוח על מסגרות, סמכותו ופעולותיו, והדבר יביא לחקיקה המגבילה את סמכותו. נראה לי שהנשיא אהרן ברק, אכן הבין לאן הרוח נושבת, בכל הזדמנות ובכל כנס מקצועי, הסביר את גבולות סמכות הבג"ץ ונסוג מן האקטיביזם הדורסני אל זרועות הסבירות וההיגיון המשפטי הצרוף תוך נסיגה מביטויים כמו "הכל שפיט" ו"הציבור הנאור", מהלך בהחלט חיובי שיש בו כדי לבלום את המצדדים בבית משפט לחוקה ולמנוע חקיקה עוקפת בג"ץ משמעותית.
כדי לבלום את המגמה של הקמת "בית משפט לחוקה", על בג"ץ לרסן את עצמו וגבולות התערבותו. ביטול חוק הכנסת, רק בהרכב של 9 שופטים עליונים, נראה, נשמע הגיוני ומידתי, כדי לתת משקל מחד לבית המשפט העליון, וכבוד ויחס הולם לכנסת. עם זאת, נשמרת לרשות השופטת, הסמכות לפרש ולבטל חוקים, סעיפים המנוגדים לחוקי יסוד, לזכויות האדם ולתקינות הציבורית.
כדאי להפנים - עליונות בג"ץ על הכנסת, נוגדת את השיטה הדמוקרטית של שלוש רשויות, החייבות להיות מאוזנות ומזינות זו את זו, תוך יתרון לכנסת, כרשות מחוקקת, נבחרת בבחירות דמוקרטיות ע"י רוב העם - כדי לשמר את שלטון החוק.
האם איילת שקד תספיק לעשות רפורמות או שינויים מהותיים במערכת. תלוי בזמן העומד לרשותה ותלוי בכנסת שהיא במצב שביר ונתון לזעזועים, בשל רוב דחוק של 61 ח"כים, כך שלדעתי, מרוב רצון ותוכניות, הרבה לא יצא לפועל. ואם היא לא תספיק - אולי זה יקרה בעתיד.

תאריך:  26/05/2015   |   עודכן:  26/05/2015
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות אברהם פכטר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
התיזה של שקד במשרד המשפטים
הודעות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב הודעה 
1
מי שממריא צריך גם ללמוד לנחות
כנפיים של עליונים  |  26/05/15 12:13
2
מה שיטתך=לבחירת שופטים+האיזון?
ע_הראל  |  26/05/15 20:59
 
- הנה כמה הצעות
פאשיסט אדום  |  26/05/15 21:14
3
חלומות באספמיה
מנדטורי  |  27/05/15 14:31
4
ההתיחסות לשקד היא "עליהום"
רפי לאופרט  |  28/05/15 09:21
 
- שום לו"ז! מה שמעכב=הסכמת כחלון
ע_הראל  |  29/05/15 10:23
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
איתן קלינסקי
ראויה תל אביב, שבדרך הומה בלב ליבו של מוקד ההתרחשות הביטחונית בקריה יונצח שמו של איש, שכל הווייתו נשאה שלום. כשם שראוי הנגב בו פעל, ששמו של לובה אליאב הונצח בפנינת נוף שעל פני גבול ישראל-מצרים
בעז שפירא
על הקואליציה המושלת בזכות עודף קולות זעום לצופף שורות ולתפקד היטב וכמקשה אחת, הומוגנית, ממושמעת ומלוכדת. ראש הממשלה המבין את ההזדמנות הנדירה של לכידות בה הכול תלויים זה בזה מיישר קו ופועל למשול ברוח הימין שבחרו
ליאור רזניק
ליברמן לא שלף מהמותן, לא פעל מהלב, הוא פעל כחלק מתוכנית סדורה - תוכנית לבניית בסיסו הפוליטי מחדש לקראת הבחירות הבאות, תוכנית שבסופו של יום הוא רואה אותה כחלק מהמקפצה שלו אל עבר כיסא ראש הממשלה
יניב הלפרין
רבים מהגולשים שכותבים נגד הלינצ'טרנט במנהל בלשכת האוכלוסין שהתאבד עושים דברים כאלה בעצמם    מן הראוי שבמקום למרק את המצפון הפייסבוקי שלהם, יבדקו את עצמם ויפסיקו לדרוש דרישות לא ריאליות
יוסי ברנע
הגם שיש בספר כתב אשמה כנגד ההתנהלות הפלשתינית, מצויה גם ספרות מחקרית המציבה כתב אשמה נגד ישראל, ודומה שעדיין לא הגענו לשלב המחקר ההיסטורי הממצה כפי שהגענו אליו ביחס לתקופות אחרות - ביחס לסכסוך עם הפלשתינים מאז הסכמי אוסלו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il