המפכ"ל - יאיר נוה

יאיר נוה צריך להיות המפכ"ל הבא של משטרת ישראל. כל נסיונו, כישוריו ואופיו מלמדים שהתפקיד תפור עליו ושהוא תפור על התפקיד - במיוחד כאשר המשטרה מצויה באחת משעות השפל הקשות ביותר בתולדותיה. המפכ"ל הבא צריך לבוא מחוץ לשורות המשטרה. הארגון הזה נגוע בתרבות של אי-אמירת אמת, של טיוח, של כזבים ושל אלימות. זה מתחיל משוטרי סיור ומסתיים בניצבים. זה מתחיל בהכאת אזרחים ומסתיים בעבירות מין. זה מתחיל בחיפושים בלתי חוקיים ומסתיים בשוחד. המשטרה זקוקה לטלטלה עזה, ומטבע הדברים - מי שגדל בתוכה יתקשה לעשות זאת, גם מסיבות אישיות (בכל זאת, חברים שלו) וגם מסיבות מערכתיות (אדם לא משנה את הדרך שהובילה אותו לצמרת). חוץ מזה, סגל הפיקוד הכללי של המשטרה נושא באחריות להידרדרותה. יוחנן דנינו הוא "ראש הקנוניה מעל הטריבונה", כלשון הגששים, אך הוא ממש לא לבד. לכל מי שנמצא בעמדת פיקוד בכירה יש חלק - גדול יותר או קטן יותר - בכך שהמשטרה נתפסת בעיני הציבור כגוף ששומר נפשו ירחק ממנו, ובכך שלא עובר שבוע בלי פסק דין מרשיע נגד שוטרים. גם מסיבה זו, אי-אפשר למנות את המפכ"ל הבא מבין אלו שהביאו את המשטרה לשפל הנוכחי. באופן טבעי, צה"ל הוא המאגר החיצוני המובהק ממנו יכולים לבוא מועמדים מתאימים לתפקיד המפכ"ל. נכון שיש הבדלים משמעותיים בין צה"ל למשטרה, אך הם פחות גדולים מאשר בין המשטרה לבין (למשל) משרד המשפטים או חברות עסקיות. שניהם גופים היררכיים, שניהם עוסקים בביטחון, שניהם מעסיקים כוח אדם רב, שניהם מתמודדים עם מגבלות תקציב. לא סביר להניח שאלוף מכהן יסכים לעבור למשטרה. לחלקם יש שאיפות להתקדם, חלקם רוצים למלא עוד תפקידים, חלקם כבר רואים את השחרור באופק. להביא אלוף שפרש לפני מספר שנים וכבר התרחק מהעולם הביטחוני - גם זה לא אידיאלי. ייתכן שהמועמד הטוב ביותר היה בני גנץ, אבל זו תהיה ירידה בדרגה, לא הוגן לגייס אותו לשירות המדינה כאשר סוף-סוף הוא יכול לנוח ומותר להניח שהוא לא ירצה את התפקיד. לעומת זאת, נוה פרש רק לפני חצי שנה, ומאחר שהתמודד על תפקיד הרמטכ"ל - ברור שהיה מוכן לשרת את המדינה עוד ארבע שנים. כמי שלא התמנה לרמטכ"ל, מינוי למפכ"ל יהיה בבחינתו גם פיצוי וגם קידום, והכי חשוב: הוא יבוא לתפקיד הזה רעב ועם מוטיבציה עצומה להצליח. הרזומה של נוה מלמד גם הוא על התאמתו המושלמת לתפקיד. נוה היה לוחם שעבר הרבה טבילות אש, וכמפקד מילא שורה של תפקידי שטח ומטה: מג"ד בגולני, מג"ד בבה"ד 1, ראש מחלקת תורת חי"ר וצנחנים במפקדת חילות השדה, מח"ט הנגב, מח"ט גולני, ראש מחלקת בטיחות במפקדת זרוע היבשה, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, מפקד אוגדת עזה, רמ"ט הזרוע לבניין הכוח ביבשה, מפקד פיקוד העורף, מפקד פיקוד המרכז וסגן הרמטכ"ל. זהו מגוון מדהים של תפקידים, שאחד מהם (פיקוד העורף) אפילו הביא את נוה במגע עם המשטרה. הוא עבר הלוך ושוב בין השטח למטה, ובתפקידו כסגן הרמטכ"ל למעשה היה סוג של מנכ"ל הצבא והאחראי לתכנון ארוך הטווח. נוה פיקד על אנשים ועמד בראש מערכות של אלפים רבים. בנוסף לכל זה באה השכלתו: שני תארים במדע המדינה, תואר שני במינהל עסקים, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובוגר המכללה לפיקוד ומטה. בקיצור: ליאיר נוה יש ניסיון, השכלה, כישורי ניהול מוכחים, כישורי פיקוד מוכחים, רצון עז להצליח ומן הסתם גם אופי שאינו מתיירא מאתגרים וממכשולים. אם גלעד ארדן באמת רוצה לשנות את המשטרה, הוא יכול לפתוח את הקדנציה שלו בצעד בעל משמעות כבירה: רב-ניצב יאיר נוה.