סוף דבר תקוותו של משחק כדור הרגל הנהדר ותקוותם של מיליארדים מתוך מעריציו בעולם כולו נשענת על העיתונות החופשית החוקרת. השוחד חד כשיניה של חולדת ענק שמכרסמת לתאבון כל מה שמניב פרי ואינה עוצרת אלא לאחר שאפילו הקליפה שנותרה לסגור על התוך שחוסל, נסדקת, ומושלכת פצועה, עלובה ומרקיבה על השטיח האדום עליה הולכים המשל והנמשל יחד אל כספות הבנקים במקלטי המס.
פיפא לא הייתה יותר מאשר עמותה ללא כוונות רווח שעיקר תפקידה היה לקבוע היכן ייערכו משחקי הגביע העולמי ומי יקבל ביושר את זכויות אירוח המפגן הספורטיבי המרתק הזה. ב-1998 נבחר נשיא חדש לארגון והוא הפך באורח שהיום כבר איננו מסתורי, לארגון הספורט העשיר ורב הכוח ביותר בעולם החולש על הון עתק ההופך את עולם כדור הרגל הבינלאומי למבוך מפחיד בו רצים מיליונים לא מזוהים מכל מה שזז בכדורגל, בעלים, שחקנים, מאמנים, סוכנים, מארחים, רשתות תקשורת, מפעילי תיירות ספורט, רגולטורים מטעם מדינות המאוגדות באשכולות אזוריים, ועוד ועוד.
אילולי העיתונים החוקרים - שלא אמנה כאן שמם שמא לא אתן הכבוד הראוי לכל הכתבים החוקרים ולכל העורכים האמיצים שהעזו לנעוץ את האמת המבחילה על קירות החברה האנושית למרות כל האיומים שצרו עליהם - לא היו שלטונות שווייץ ושלטונות ארצות הברית פותחים בחקירה של ממש, כולל מעצרים של ידוענים שחיו בחסות הצלחותיהם ה"ארגוניות" המניבות. מתחילה מערכה משפטית ותקשורתית שתהיה - אם אך לא ירתיע הכוח הצבור של הדמון ממון את האמיצים - שתציל את הכדורגל. כל מי שאומר שמה שהיה הוא מה שיהיה הוא דפטיסט עקר המחזק בנגרר את בעלי הזרוע שיעשו הכל כדי שאכן, חשיפת השחיתות לא תהיה יותר מאפיזודה באקטואליה. אני מאמין באמונה שלמה שמה שהיה לא יוכל להיות עוד. העיתונות החוקרת לא תיתן.
החלק הישראלי בסיפור הוא כביכול לא בלב קולטני השערוריות הגדולות בעולם, אבל הוא שערורייה מטורפת ממדים. ארגון מושחת בו מתנהלים העניינים על-פי חוקי הצבעה היפים לאקדמיה של מלאכים, מצביע על-פי נאמנויות של שודדי דרכים אם להשעות או לא מדינה חברה בשם רדיפת הצדק שכבר גורש מזמן, בשם התקנות שכבר נרמסו בריש גלי, על גווייתה של האירוניה שכבר מתה בפיפא מכבר.
יש לקוות, ומותר אפילו להעריך, שסוף דבר לא יימצא לאונס הזה רוב, ושהעיתונות החוקרת בעולם תהיה רשאית לזקוף לזכותה כי חשיפת השחיתות חסרת התקדים הזאת, גם חשפה את הרקב הפוליטי ויצרה מצב מרתיע, גם מוסרית, גם אדמיניסטרטיבית, גם פוליטית, גם תרבותית. עם כל הנגעים שאינם פוסחים על דבר בעולמנו, גם לא על העיתונות, עדיין היא כאן, ועדיין יש בה לוחמים הראויים להערכה של אזרחי כל הארצות, ישראל בתוכן, של כל שוחרי שלטון הטוב הפשוט, המאחד את כל האנשים התמימים בעולם לאגודה אחת, שכוחה יוכח כגובר על העוצמה המפחידה כל כך בגדול של המדיחים חסרי העכבות החיים בשולי כל מה שחולדות חדות שן נולדו בחושך לכרסם.
