עריצות התרבות

חוק זכויות האויב וחירותו

חוק זכויות האויב וחירותו קובע שזכותם של הערבים להשמידנו בתנאי שהם עושים זאת בעזרת חפים מפשע. דוגמאות: 1. חובתנו להקריב את בנינו כדי שחלילה לא נפגע בחפים מפשע מאזרחי האויב. 2. זו זכותם הלגיטימית של ערבים חפים מפשע להשתלט על מדינות באמצעים דמוקרטיים ודמוגרפים. זה כמובן חוק חשוב מאוד, אבל מעניין איך בית המשפט העריץ הנערץ הגיע עליו? האם כבוד השופט העליון חלם בלילה חלום? האם כבודו הגה עצמאית את הערכים העליונים מהרהורי לבו? יכול להיות, אבל אפנה את תשומת לבכם לתופעה מעניינת: הוא לא היחיד. אותה רוח, אותה גישה, אותה תפיסה, מובלת גם על-ידי החוק הבינלאומי, אירופה, ארה"ב, האו"ם, גולדסטון, שוברי שתיקה, חמאס, ג'יהאד, דאעש. כולם תומכים נלהבים של הגישה ההתאבדותית לפיה אסור לנאורים לפגוע בחפים מפשע.

הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?

תחילתה של ידידות נפלאה? ובכן, כל צד מסיבותיו הוא: העולם המערבי תומך בגישה זו מכיוון שהוא נאור, העולם הערבי תומך בגישה זו משום שהוא רוצה לכבוש את העולם המערבי. סימביוזה מעניינת, בביולוגיה התופעה מכונה טפילות. היום לא נמצא בעולם הנאור ולו גולם אחד המעז להטיל ספק בגישה זו בקול רם משום שחובבי חופש הביטוי לא מרשים. אבל זה לא כל כך דמיוני, היו זמנים בהם מקומה של הגישה המטורפת הזו היה בדמיון המזרחי הפרוע בלבד. כאשר טרומן השמיד את הירושימה ונגסאקי הוא לא התייעץ עם היועץ המשפטי שלו האם עלולים להפגע חפים מפשע. כאשר צ'רצ'יל שרף את דרזדן באש גהינום, גם הוא לא הטריד את מנוחתו יתר על המידה מזכויותיהם של אזרחי האויב. אדרבה, הם התנהגו באופן טבעי כמקובל מאז ומעולם.

נאורים נמאסתם

הגישה הנאורה היא החדשה. היא מעוותת לגמרי ומנוגדת לשכל הישר, להגיון הבריא, לצדק הטבעי, ולכל מה שהאדם הסביר יכול להעלות על הדעת. אנחנו, התרבות הנאורה החלטנו שאנחנו "אובער חוכעם", חכמים יותר מכולם. עד שהגיעו הנאורים לעולם מלחמות היו בין ישויות. ההמצאה הזו שיש אנשים שמותר להרוג (לובשי מדים) ואנשים שאסור להרוג (לובשי בגדים), היא המצאה מקורית של הנאורים. בית המשפט הנכבד ועמו כל מובילי התרבות הנאורה בתקופתנו מאמינים באמונה שלמה בדבקות ובקנאות בשטויות שלהם, והם אונסים את כל העולם הנאור להתנהל על-פי הערכים האיומים הללו. לאונס האכזרי הזה הם קוראים: שמירה על הדמוקרטיה. האמת היא כמובן שהערכים שלהם מעולם לא עמדו לבחירה דמוקרטית. "שומרי הדמוקרטיה" מעניקים להמונים את הזכות המופלאה לבחור איזה מנהיג שהם רוצים, אבל הוא חייב להיות כפוף לערכים שלהם. כשהם אומרים הגנה מפני עריצות הרוב, הם בעצם מתכוונים לכך שהם מגינים עלינו מפני עצמנו. כדי שחס וחלילה לא אנחנו ננהל את חיינו, אלא הם. יש כאן תופעה מדהימה, איומה ומגוחכת השוברת את שיאי האבסורד והזוועה: קבוצת אנשים (נאורים) כופה על העולם את ערכיה בתירוץ העלוב שהיא שומרת על הדמוקרטיה... הערכים המעוותים המתועבים הללו נשמעים נפלא ליפי הרפש, אך בפועל הם מדרדרים את העולם להשמדה על-ידי כיבוש ערבי זוחל וזוועות טרור גובר ללא יכולת היחלצות.

האמת באמת

אז אני אומר לכם את האמת (אם חובבי חופש הביטוי יואילו בטובם הפעם לא לסתום לי את הפה): יש כאן מלחמת ציוויליזציות. הגישה הרב-תרבותית המטופשת של הנאורים נכשלה. אירופה לאירופאים, ארה"ב לאמריקנים, ערב לערבים. צריך לעשות הפרדת תרבויות, להעביר את הערבים לארצותיהם ולאפשר לעולם הנאור להתנהל על-פי תרבותו וצביונו. יש לתרבת את הערבים כדי שיהיו פחות ברברים. יש להוציא את השריעה אל מחוץ לחוק הבינלאומי. יש להכריח את כל גדולי האיסלאם להוקיע ולהקיא מקרבם את האיסלאם הקיצוני. יש להשמיד את האיסלאם הקיצוני, גם במחיר פגיעה בחפים מפשע. אסור להקריב ולו חייל אחד מבינינו למען שמירה על חיי אויבינו. גם הבלתי מעורבים מקרב התרבות הערבית הם אויבי התרבות המערבית, זאת עד להודעה חדשה בה מלחמת הציוויליזציות תסתיים. תודה.