יצחק אשל נולד בשנת 1912 בעיר דברצן שבהונגריה, לאביו משה פרידלנדר ולאמו גיטל, לבית משפחת שוורץ. מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית. הוא קיבל חינוך תורני, למד בחיידר ובישיבת החתם - סופר בפרשבורג. קולו היפה התגלה כבר בגיל צעיר וכבר בגיל 13 עבר לפני התיבה. הוא השתלם במוזיקה בקונסרבטוריון במינכן וכיהן כחזן בבית הכנסת של יוצאי פולין במינכן, והוא בגיל 20 בלבד. לאחר שהות בת שבע שנים במינכן, חזר יצחק אשל לעיר הולדתו דברצן שבהונגריה ונבחר כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול בעיר. משם עבר למנצ'סטר שבאנגליה, לא אושרה התיישבותו בפולין ובכך ניצלו חייו. חוקר החזנות עקיבא צימרמן מספר לי, כי ערב מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, הציע יצחק אשל את מועמדותו לתפקיד חזן בית הכנסת המפורסם על שם נוזיק בוורשה, עבר מבחן והתקבל למשרה הנחשקת והחשובה ואף הוצע לו חוזה, אך למזלו ממשלת פולין לא אישרה התיישבותו בוורשה ובכך למעשה ניצלו חייו. בשנת 1947 נשא לאישה את הינדה יעל. בשנת 1949 עלה יצחק פרידלנד אשל לישראל, וכאן שינה את שם משפחתו מפרידלנדר לאשל. הוא התקבל זמן קצר לאחר עלייתו ארצה לחזן בית הכנסת הגדול ברמת גן וקבע את ביתו בעיר לא רחוק מבית הכנסת בו כיהן כחזן ראשי. כבר בשנת 1949 הופיע החזן יצחק אשל בתוכנית "קבלת שבת" של "שידורי ישראל", כך מדווח העיתון "דבר" בגיליונו מחודש דצמבר 1949. בדצמבר 1951 מתפרסמת מודעה בעיתון "דבר" כי "החזן הראשי מבית הכנסת ברמת גן יצחק אשל פרידלנד" יופיע במוצאי שבת בתשע בערב בתוכנית הרדיו "מלווה מלכה".

היה חזן צבאי

בהמשך עבר, אשל, לכהן כחזן בבית הכנסת "בית אל" בתל אביב. הוא התגייס לצה"ל והופיע כחזן צבאי מטעם הרבנות הצבאית בבסיסים שונים בכל רחבי הארץ. בשנת 1956 עבר לאנטוורפן לשמש כחזן ראשי של קהילת "שומרי הדת", ומשם עבר לכהן כחזן בבית הכנסת "בית הצדק" בפיטסבורג שבארצות הברית. בארצות הברית קשר אשל קשרי ידידות עם החזן משה גנשוף. בשנת 1962 לערך אחרי שש שנות שהות בחו"ל, שב ארצה והתקבל כחזן ראשי בבית הכנסת היכל מאיר בתל אביב, ושם הקים מקהלה בניצוח מרטין ווייט. בין חברי המקהלה היה הנער מרדכי סובול לימים חזן ומנצח ידוע המשמש כיום כמנהלה המוזיקלי והמנצח של התזמורת הסימפונית "יובל". סובול מספר לי, כי היה תלמידו של החזן אשל עוד בשנות ה-60, "אני זוכר שפעם בשבוע ביום שלישי התייצבתי ללמוד שיעור בחזנות אצל אשל ולמעשה הייתי בן בית בביתו". מספר סובול: אשל התלהב מאוד מקולי והביע זאת שוב ושוב בכל הזדמנות. אני זוכר שבכל שבת החזן אשל רעייתו, ואני היינו הולכים יחד ברגל מרמת גן לבית הכנסת "היכל מאיר" בתל אביב, הם התגוררו ברמת גן ואני בבני ברק. מוסיף סובול: לאורך השנים שמרתי על קשר אישי ומקצועי עם אשל הוא התארח בקונצרטים של "יובל", הופענו בקונצרטים משותפים וערכתי לכבודו קונצרטים מיצירותיו. במהלך השנים הוציא החזן אשל שורה של תקליטים בהם הוא משמיע פרקי חזנות ושירה. בן תקליטיו - "תערב לפניך" הכולל - פרקי תפילה ושירים ביידיש בליווי מקהלה והתקליט "ונעימות יתנו" -ובו תפילות סליחות ראשונות כפי שהוקלטו בבית הכנסת "היכל מאיר בתל אביב. חלק מפרקי התפילה והשירה בתקליטיו של אשל הולחנו או עובדו על ידו.

עובר להתגורר במושב חמ"ד

בשנות ה-60 עבר יצחק אשל להתגורר במושב הדתי חמ"ד שליד בית-דגן. הוא קבע ביתו ברחוב קטן מול ביתו של רב המושב דאז הרב שלמה נח קרול. בית אשל בחמ"ד, היה בית מיוחד וייחודי במושב, בשל סגנון בנייתו המעוצב והמפואר יחסית לבתי חברי המושב, ובשל היותו בית דו קומתי היחידי במושב באותן שנים. ילדי המושב נהגו לכנות את הבית, "הבית האמריקני". אני זוכר היטב כילד את החזן אשל נוהג במכונית הדה-שבו שלו. איש צנום נמוך קומה היה אשל, בעל שפם דק משהו, איש חייכן בעל מאור פנים ולבבי לכולם. עם פרישתו לגמלאות עבר החזן אשל לפני התיבה בבתי כנסת שונים בארץ ובעולם ועיקר עיסוקו היה הכשרת דור צעיר של חזנים. בשבת 4.3.06, הלך יצחק אשל לעולמו שבע ימים ופעלים. הלוויתו יצאה מביתו שבמושב חמ"ד. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה, ביטוי לאהבה והערכה שרכשו רבים לאיש, שכן יצחק אשל היה לא רק חזן ענק, אלא גם אדם חם ונפלא, ומורה בחסד. בן מלויו, היו רב המושב חמ"ד וחזנים יידועי שם. הוא הובא למנוחות בבית העלמין האזורי שליד מושב אחיעזר. בנו יהודה הוא איש מחשבים. רעייתו של יצחק אשל יעל נפטרה כמה שנים אחריו וכן נפטרה הבת מלכה שהייתה תקופה מסוימת מורה למוזיקה במושב חמ"ד. על מצבתו של יצחק אשל נכתב: "פ.נ החזן העולמי מנעים לבית ישראל בתפילותיו ר' יצחק אשל (פרידלנדר)".