לכבוד האו"ם המכובד
רוב שלום,
האשמת את מדינתי שההתנחלויות אינן חוקיות. וכיוון שמדינתי היא מדינת חוק, הנני להזכיר לך כמה עובדות.
בשנת תר"פ (1920), נציגי המדינות שניצחו במלחמת העולם הראשונה, אנגליה, צרפת, איטליה ויפן, וארה"ב כמשקיף, נפגשו בעיר סן רמו, כדי לחלק ביניהן את האדמות של המזרח התיכון שנכבשו על ידן.
הם קראו להקמת מדינה יהודית עבור היהודים באזור שנקרא אז פלשתין.
נדגיש שלא הייתה שם קודם שום מדינה שקראו לה פלשתין, אלא אימפריה טורקית ששלטה במשך מאות שנים על שטחים נרחבים במזרח התיכון.
אותם הנציגים חילקו את המזרח התיכון לשלושה מנדטים: סוריה בידי הצרפתים, עירק ופלשתין בידי הבריטים.
ההחלטה גם אישרה את הצהרת בלפור משנת תרע"ח (1917) שקראה להקמת בית לאומי ליהודים בפלשתין.
אז בעצם נולדה מדינת ישראל. החלטת סן רמו המעניקה ליהודים זכויות בארץ ישראל על-פי החוק הבינלאומי. ההחלטה אושרה על-ידי חבר הלאומים, ונחתמה על-ידי 51 מדינות. בעלות לאומית מדינית בפלשתין ניתנה אך ורק ליהודים, והערבים קיבלו את שאר המזרח התיכון, הגדול פי כמה מאות מהשטח הזעיר שהוענק ליהודים.
החוק הבינלאומי קובע שהחלטה מסוג זה לא ניתנת לשינוי על-ידי החלטות שבאות לאחריה, ואין סמכות לאו"ם לשנות החלטה זו.
לכן ההתנחלויות מבוססות באופן חוקי על סעיף 6 של המנדט על פלשתין: לא רק שיש ליהודים זכות להתיישב שם, אלא שיש חובה לעזור להם להתיישב.
לאור זאת, אנו מצפים למילוי חובתך בחיזוק ההתנחלויות.
בכבוד רב,
שלמה אבינר
