המושג ריבונות הינו עניין של פיקוח נפש. לא שייך ליפי הנפש, לגובה הרפש או לרמת בריאות הנפש. ריבונות היא החלת חוק מדינה ריבונית על שטחים בשליטה חוקית. החוק הזה גם חל על "סביבה חופית" או מה שנקרא בשפה בינלאומית "מים טריטוריאליים" שזה תחום המים הטריטוריאליים שמחוץ לחופי המדינה. במקרה של מדינת ישראל השטח הימי הזה משתרע מקו המים ועד 12 מיל ימי לתוך הים מערבה בים התיכון או דרומה בים סוף. לעתים יש צורך להחיל חוק מסוים של "שטח הפקר" או "שטח מפורז" בין שתי מדינות. מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו.
בעבר, כלומר מאז ומיני קדם, מסבירים האנציקלופדיות והספרים למיניהם, היה נהוג כי סיפוח שטח בתום מלחמה הינו דרך חוקית להחלת או הכלת ריבונות על שטחים חדשים. וראה זה פלא, כיום הדבר אינו מקובל על-פי המשפט הבינלאומי והחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם מגדירה מפורשות ש"רכישת טריטוריה בדרך של מלחמה היא פסולה". 242. מספר אקראי? מספר סידורי? סתם איזו הצבעה אקראית על "נושא שעלה לפנינו" שהצריך החלטת מועצת הביטחון של האו"ם? לא ולא!.
אז מה פירוש "כיום הדבר אינו מקובל על-פי המשפט הבינלאומי והחלטה 242", הנ"ל? - הנה מעט רקע, למי ששכח, שלא ידע או שלא למד בבית הספר. החלטה 242 היא ההחלטה שהתקבלה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות לאחר מלחמת ששת הימים, ב-22 בנובמבר 1967. ההחלטה מצהירה כי היא מושתתת על עקרונות מגילת האו"ם המחייבים יצירת שלום צודק ובר קיימא במזרח התיכון. לאחריה היו 338 ו-339 עקב מלחמת יום הכיפורים. עניינן בעיקר איתגור ריבונותה של מדינת ישראל והמצאת המושג "שטחים כבושים", מבלי לקחת בחשבון אף לשבריר השנייה שבעצם ההחלטה של ועידת סאן רמו ב-25 באפריל 1920 ארץ ישראל המנדטורית כללה את עבר הירדן עד עירק במזרח. ברצותו מאריך וברצותו מקצר...
אזרחים ישראלים רבים הקריבו את נפשם כדי שמדינת ישראל תגיע למצב הזה. היו ויתורים טריטוריאליים רבים, היו קרבות עטורי תהילה והיו כאלו שאליהם נקשרו הוד ותהילה. עם כל הטכנולוגיה והקידמה אין בעצם הסבר לקיומה של האומה. המדרש אומר כבשה בין שבעים זאבים. הזאבים כבר מזמן הפכו למפלצות. והכבשה לעיתים גם אובדת עצות. ואכן, עברו הרבה שנים מאז ייבשנו כאן ביצות. עכשיו צריכים למזער את הנזקים שלכם ולהמשיך בריצות.
תוכן המצע שלכם לא משתנה משנה לשנה. לעתים נדמה עלינו כתלמיד חכם ולעתים כאדם מן השורה. הוא פושט צורה ולובש צורה. דיבת
הארץ בעיניכם היא עדיפות ראשונה. כל כך חשוב הכלל של "זכות הציבור והעולם לדעת". שזה מעביר אתכם אפילו במחיר איבוד לדעת. חייבים להכריז ברחבי תבל, שגם זה שיושב בננבוט, בן שבט האיניואיט, בעוד הוא מכין את המזחלת לחורף, במרחבי הכפור של קנדה של הטריטוריה הצפון-מערבית יידע עד כמה חמור הנושא וחיוני לידיעתו. ודאי חשוב, אחרת הקרח יימס.
קשה גם להבין את המדיניות או אי-המדיניות של כל מיני ארגונים שיוצאים נגד כל מה שזז במדינה. לא רק בתנאי שהוא יהודי אלא שגם את ידם נותנים לחזק את ידי אויבי ישראל ובכל דרך וצורה. בלי חשש, בלי בושה ובלי מורא. ולא משנה אם בזה הם מסכנים חיי יהודי באשר הוא שם. הרי לדידם, כל דבר שקורה – הוא גם מואשם.
גרוננו כבר ניחר מלומר את הדברים. על משלחת המרצחים שכלפי העולם היא ענובה ומכופתרת. על המדינות הערביות שבהן ישראל מכותרת. להסביר בפעם המיליון זאת תהיה תרגולת מיותרת. עשרים ושתיים מדינות עם כוונות עוינות. בזכות איזו סיבה הגענו עד הלום. שתיים מהן עשו שלום. וגם מנהיגיהן רוקדים איזה וואלס בסגנון מזרחי או טנגו בסגנון טורקי. מי יסביר בפעם המיליון? בצעקות או עם טיפה היגיון. לנו אין את ה"לוקסוס" לעשות מחוות! כי זה תמיד יתפרש אחרת אצל כאלו שנוהגים כחיות. כל ניסיון וכל פשרה להראות שלשלום ידינו נטויה, מתפרש כחולשה או כעמדה רפויה.
אם יש נשיא, חבר כנסת, פרופסור, מרצה, חייל, עיתונאי או אזרח מן השורה, כל אדם לוטש עיניו לשררה, וחושב שבשם הצדק או השלום הוא יכול להשמיץ רבדים מן העם היושב בציון, בכלי תקשורת או בעתון. רק שיידע שכל הפטפוטים האלה יותר ממה שהם אולי מגיעים לאיזושהי כתובת לתיקון הדברים מזיקים מאוד גם ליהודי התפוצות. בתרגום החופשי לבני - אדם רגילים, אלו של היום-יום, עובדי השכר המאוד שגרתיים פשוט לא שמים לב לאמת. הם ניזונים מכותרת או מאיזה קטע ברדיו. גם מחצאי מלים שפשוט מעוותות את המציאות. מה כבר יכול אדם של שגרה להבין מהמלל הזה? וכי הוא ייתן את הדעת מי אמר ומה נאמר על זה? הסטודנט המהפכני באוניברסיטאות ימצא עוד סיבה להתנכל או לגרום התססה. וממש יפריע לסטודנט היהודי שרוצה מקצוע וקצת פרנסה.
מה לכם ולקלקול הזה? סתם, לרדת לחיים של מישהו? לסמן מוצרים של התנחלויות? למה סטודנט יהודי בהליפקס נובה סקושיה או בסידני, אוסטרליה, צריך להסביר לעמיתו הקתולי את השיגעון ההרסני שלכם? האם רופא יהודי עם כיפה צריך לקבל שאלה מפציינט "מה קורה שם בעזה"? הורגים ילדים? מה קורה עם הצבא שם?... או רופא קנדי לא יהודי ישאל אותי: " מה קורה שם עם עזה?" "מה קרה עם מוחמד דורא? כמה שנים לקח להסביר את המקרה. ורק בגלל איש עקשן שהוא גם רופא. בירר מה קרה פה ומה קרה שם? בקולרו של מי תלוי באמת האשם?
בחמש דקות שיש לו עם הרופא לקבל מרשם הוא מחליק שאלה עליה מגיב מהרופא באיזה גמגום כמו "אני לא מצוי בסוגיה בדיוק"... "כן, זה נראה ממש לא טוב". .אהה! אז אתם תסבירו לעולם, מי הכובש ומי נמצא מולם? מה להם ולפרטי הפרטים? כשלנו היו גאונים ומאורי דורות, הם יצאו למלחמות פרועות והיו פיראטים בספינות רעועות. וכי אותם תלמדו איך לשנוא יהודים? וכי אותם תלמדו על קריקטורות בדיחות וחידודים? ובחוצפה שנדירה בקרב בני האדם. מתייצבת נציגה ואומרת שהימין נהנה לרקוד על הדם.
האם יש לכם מושג כמה נזק נגרם כאן? וזה במכפלות של מאות ואלפים.. וכל יום. למה צריך יהודי הנוסע ברכבת תחתית בניו-יורק, בטורונטו, בפריז, בלונדון או אפילו באיזו עיירת קיט נידחת בארה"ב, לקבל קיתונות של בוז בגלל שמישהו מכם החליט שהוא יותר חכם מכל המנגנון הממשלתי? מי מחייב אתכם או בא כחכם להצטרף למשט לעזה "לפרוץ את המצור הימי" שממש מעיק על תושבי עזה... וכי מישהו טורח להסביר להם שאפילו כשיש אישורים ו700 משאיות נכנסות לעזה יש ניסיונות הברחה של אמל"ח או ציוד ליצירת אמל"ח. וכי מישהו טורח לספר להם שיש זורקי אבנים ורוצחים שנכנסים לבתים ושוחטים ילדים בישובים? מישהו טרח לגנות את מנהלי בתי הספר ברצועה על אחסון תחמושת בחוצפה ובהעזה עד שמישהי שרוצה להתמודד על נשיאות ארצות הברית, הידידה ובעלת הברית, גם אמרה שחייבים לאחסן בבתי הספר כי "אין מקום בעזה"? ולשאלה לאן יילכו התושבים בזמן ההפצצות; הרי בכל המלונות בשכונות רימאל יש רק מקום לכמה משפחות נוצצות.
העם חשב שאולי יש קורטוב אמת ואפילו צעד חד-צדדי עדיף. ולכן לא התקומם כשהצבא פינה את כל גוש-קטיף. היה גם מאמר
עיתון ידוע שאמר: " יש מצבים שבהם דווקא הבלגה היא הפגנת הכוח האמיתית". עוד אמירה ריקנית מבית היוצר של איזו עיתונאית. מה היה קורה אילו הייתם מביטים בראי וזועקים על ההתנכלויות היומיומיות של ארגוני הטרור בסוריה, באירן בעירק ובכל מקום אחר-כולל אי-מתן חופש פולחן ליהודים בהר המוריה? למה לא תנסו לכתוב איזה מאמר על מה שקורה שם כרגיל, במקום לשחק את משחק המוסר הכפול והבלתי אפשרי בעליל? מלחמה זה לא עסק שלכם... כמו שאת כל שונאי ישראל, אתכם מעניין הבלגן! את הכסף אתם מקבלים גם מהבית הלבן . תרגיעו!
"הצהרת בלפור" מטרידה אתכם? ריבונות רק על שליש ממה שהחליטו בסן-רמו בשנות העשרים מפריעה לכם? האם לא ראיתם את הכירסום ההדרגתי מארץ ישראל המנדטורית? אתם שרוממות הצדק בגרונכם, איפה תרבות הדיבור שלכם? וכי ילדי בית הספר לא רואים את ההתנהלות של "הגדולים, נבחרי העם" בכנסת? במקום להיות נבחרי העם נהייתם מבריחי העם. בורחים מאחריות לעם כולו. וכי כשאתם נותנים דרור לאימפולסיביות המקננת בקרבכם אתם עושים למורים את מלאכת החינוך נעשית יותר קלה? וכי אם תצעקו במליאה יישמעו דבריכם יותר טוב? דוגמה מגעילה!
את המלחמה הזאת נגד השמאלנים אנחנו לא נפסיק. לא נדלג על שום סימן קריאה, נקודה או פסיק. בכל מקום בעולם, ניו-יורק, טורונטו, שיקגו ומיאמי ביץ' תתקלו בהתנגדות נמרצת. ללא מורא ללא משוא פנים ובצורה נחרצת. הנזק שאתם עושים בבתי הספר, בבתי ישראל וברחובות הוא לא נסלח. נלחם בכם ברשתות החברתיות ובראש הומיות. ואם לא הבנתם דבר מהכתוב כאן. לא אתפלא וגם לא אסלח. ושוב רגע של עברית ..צמד המלים מדינה ריבונית זאת לא סוגיה פוליטית או אמונית. זה מושג שאומר בפירוש שעשינו את שיעורי הבית ...ואין לנו אפילו צל צילו של ספק מי כאן בעל הבית. ואם תנקו את המשקפיים מהשוחד. תבינו שהעם הזה יודע להיות מאוחד.
מעניין שלא שמענו אתכם זועקים כשח"כ, המקבל משכורת והטבות מהמדינה, אמר ש"אין לו זכויות בארץ אלא על הארץ". "אין פרץ ואין יוצא ואין צוחה ברחובותינו"... אף מלה ואף ציוץ... כאילו תורה מסיני. אין עוררין. ואפילו קול דממה דקה של מחאה לא נשמע. רק לתזכורת, יהושע בן נון הגיע לכאן לפי 3280 שנה בערך. גלות בבל של 70 שנה הייתה כאלף שנה לאחר מכן, וגם אז נשאר כאן רצף ישובי קטן. מאז "שיבת ציון", כן הראשונה, ע"י עזרא ונחמיה ובנית בית המקדש השלישי בשנת 350 לפני הספירה ועד היום היה כאן רצף ישובי למרות תנאים קשים. נראה במודגש שאת החשמונאים, את מעלה גמלא בשנת 67 ואת המצדה בשנת 74 אתם לא רוצים לזכור.
באמצע המאה השנייה לפני הספירה, שזה בערך לפני 2200 שנה, כתגובה לדרישות טריטוריאליות ע"י אנטיוכוס השביעי ענה שמעון החשמונאי לשליח המלך את המשפט האלמותי הבא: " "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו".
