כתבתי רבות בעבר הרחוק והקרוב על מה יקרה כאשר הריבית בעולם תחל לעלות. אני מוצא לנכון לכתוב שוב על נושא חשוב זה מאחר שכנראה שלא יהיה מנוס מהוצאה לפועל של ציפיות השווקים לנקודת הזמן שבה זה יקרה הלכה למעשה.
הריביות של הבנקים המרכזיים בעולם נמצאות במתווה יורד כבר שנים רבות וחלק מהשווקים, דוגמאת ארה"ב ואירופה, אף הוסיפו למדיניות המוניטרית המרחיבה כלי עבודה נוספים בדמות רכישות אג"ח לכל אורך העקום.
במהלך השנים בהן הריבית הייתה רק בכיוון אחד – כלפי מטה – לצד התאוששות כלכלית (שלשם כך הורידו את הריבית) – התנהגות אגרות החוב הייתה ברורה.
לשם חידוד הרעיון – ירידה בריבית המוניטרית פועלת בהיפוך על מחיר אגרות החוב: ריבית יורדת = מחיר אגרות חוב עולה = תשואת אגרות חוב יורדת. נתון חשוב נוסף – ככל שאגרות החוב ארוכות יותר – זמן פדיון אגרות החוב – התגובה תהיה חדה יותר. לדוגמה: ירידה או עלייה בריבית בשיעור של 1% תשפיע הרבה יותר על אגרת חוב שמועד פדיונה בעוד 20 שנה מאשר על אגרת חוב שמועד פדיונה בעוד שנה.
אז אם נקודת המוצא היא שתהליך הורדות הריבית והמדיניות המוניטרית המרחיבה נמצא לקראת סופו ואף יותר מכך – שאולי החלה תקופה שבה השווקים ממתינים ומתכוננים לזמנים של ריבית עולה – הגיעה העת לחפש מכשירים פיננסים שיתמכו בתיק ההשקעות שלנו בתקופה שכזאת.
למשקיעים המתוחכמים יותר – ניתן לפתוח פוזיות שורט ישירות על אגרות חוב ארוכות, בארץ ובעולם. למשקיעים "הרגילים" – ניתן למצוא פתרונות בדמות קרנות נאמנות או תעודות סל בארץ ובעולם אשר מספקות חשיפה בשורט לאותן אגרות חוב. בכדי לחדד את האמור על פעילות בשורט (חסר) – ניתן לקרוא גם כאן.
עם זאת, צריך להבין גם את צידו השני של המטבע כאשר פועלים בשורט. אחזקה של מכשיר פיננסי ישיר או עקיף בשורט – טומנת בתוכה הפסד מבני של ריבית וזמן.
מכשיר בשורט מפסיד את הזחילה הטבעית ובכדי שהמכשיר ירוויח עליו לעקוף את הזחילה הטבעית של התנועה מעלה ולתת מענה לזחילה פלוס תנועת הרווח.
דוגמה: אם פותחים פוזיציית שורט באגרת חוב עם תשואה של 2% לשנה ולא תהיה שום תנועה בריבית או בציפיות המשקיעים לשינוי בריבית ומכאן ניגזר שלא יהיה שינוי במחיר אגרת החוב אזי – נרשום הפסד של 2% בסופה של אותה שנה. בחלק מהמקרים – זחילת המחיר ו\או הזמן הוא נגד פוזיציית השורט. הווה אומר, המכשיר בשורט צריך לתת מענה כפול – גם עקיפה של התשואה הרלוונטית בתוספת הרווח.
