לאחר משבר ויסות מניות הבנקים שאירע ב-1983 החל הפיקוח על הבנקים להוציא הנחיות המאוגדות בקובץ "ניהול בנקאי תקין". במרוצת הזמן הלך והתרבה מספר ההוראות כך שנוצר מצב בו המפקח חודר כמעט לכל תחום בעבודה הבנקאית. כל המעלעל בנוהל זה נוכח שהכמות הופכת את המפקח למעין כותב נוהלי עבודה לבנקים. לדוגמה הוא מורה לבנקים כיצד להוציא ולפקח על הוצאת ערבויות בנקאיות או מורה להם לדווח אליו על מעילות עובדים מחד אך אינו מתיחס לדיווח למשטרה.
בתהליך מעין זה קיימת סכנה שהבנקים יסתפקו בביצוע הוראותיו הרבות וימעיטו בהוספת נוהלים פנימיים דבר שימנע מהמפקח לטעון כלפיהם שאינם מבצעים מלאכתם נאמנה. תמיד יוכלו לטעון כלפיו שהוא לא הוציא הוראות מתאימות. במקום לבדוק את איכות והיקף נוהלי הבנק הוא מכתיב להם נוהלים.
רמת הידע בפיקוח על הבנקים אינה בת תחרות לידע של הבנקים עצמם. עובדי הפיקוח רובם ואולי כולם לא עבדו מעולם בבנק ולא אישרו הלוואה בת אגורה שחוקה. יתרה מכך חוץ מ
רוני חזקיהו, המפקח הקודם, מקום המדינה לא היה אף מפקח על הבנקים בעל ניסיון עבודה בנקאי.
לכן אין זה פלא שהמפקח משתמש בביטוי "סיכון אשראי" הנותן לכאורה הכשר להסתכן בעוד מאשר האשראי בבנק לא חושב על לקיחת סיכון בעת אישור הלוואה ספציפית. זאת למרות שידוע שיש מחיקות. חוסר הידע הזה מתבטא בכך שהמפקח מוצא לנכון לכתוב נוהל שבנק המשתתף בסינדיקציה צריך לבדוק את האשראי כאילו הוא הנותן הבלעדי של האשראי. בהקבלה הדבר דומה להוראה של משרד הבריאות האומרת שעל מנתחים לחטא את ידיהם לפני ניתוח או שהמפקח יקבע נוהל של פתיחת דלתות הבנק בכל בוקר. מפקח בעל נסיון בנקאי היה צריך לבדוק את הרמה המקצועית של מאשרי האשראי בבנק ספציפי בו לא נערכה בדיקה כזו. הוא הדין בהתייחסות לחברה הלוקחת אשראי כדי לחלק דיבידנד. צריך לדעת שלכסף אין ריח. ההתייחסות צריכה להיות לסך האשראי שלוקחת הפירמה. אסתפק בדוגמאות אלה.
לפני מינוי מפקח חדש כדאי היה לשקול בכובד ראש מינוי בנקאי בעל נסיון רב באשראי בראש הפיקוח. תפקידו לוודא שהבנקים מנוהלים ע"י מקצוענים הגונים ובהתאם לחוק. יש תפקידים כמו
מבקר המדינה ומפקחים למיניהם אליהם כדאי למנות אנשים שהם בשלהי הקרירה שלהם וסביר להניח שלאחר מילוי התפקיד יפרשו לגימלאות ולא יחפשו ג'ובים אצל מפוקחיהם.
למרבה הצער לא כך נעשה. כנראה קשה לדרוש מיד המחלקת לעובדי הבנק סך של 15,000 ש"ח עבור מעבר למבנה זמני בנוסף לקיצור יום העבודה בחצי שעה שתבצע את המינוי הטוב ביותר.
בכלל מצב בניין בנק ישראל הוא תעלומה. הבניין נחנך כחדש ב-1981 והוא מוגדר כמתפורר. הדבר מזכיר את הבדיחה על מהנדס רומני המבקר, בזמן השלטון הקומוניסטי, קולגה רוסי בביתו. הוא מביע התפעלות מפאר מגורי הרוסי. הרוסי מוביל אותו אל החלון ומצביע על גשר הנטוע מעל נהר. הרוסי מסביר שהוא היה מהנדס הגשר והצליח לתמרן עם החומרים וכך בנה את ביתו. לאחר מספר שנים החזיר הרוסי ביקור לרומני ונדהם מהארמון בו הוא גר. הרומני מצביע מבעד לחלון על נהר ואומר לרוסי שהוא היה המהנדס של הגשר אך הרוסי משיב שאינו רואה שום גשר. זה הענין משיב הרומני. אם ישקיפו קברניטי בנק ישראל מבעד לחלונות משכנם המתפורר יזהו מבני משרדים ממשלתיים של ראש הממשלה,האוצר ומשרד הפנים הקימים שם זמן כפול מהמבנה של הבנק ולא שמענו על התפוררות אחד מהם. מה קרה לבניין של בנק ישראל? מי אחראי לההוצאה האדירה? הרוסי או הרומני?
