X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
עד לאלו כיוונים אבסורדים מתקדמת התעוררות הערבים להביע את מצוקותיהם בתחום האמנותי וכיצד השמאל בישראל יכול לעזור להם
▪  ▪  ▪
לא מכירים ב"התקווה" כהמנונם הלאומי [צילום: Tomer Neuberg/Flash90]

אחדים מאנשי התקשורת השמאלנים-קיצוניים החיים בישראל מתריעים השכם והערב על תופעת אי-השוויון בזכויות בין ישראלים לערבים. רק תחום אחד עדיין לא זכה לדיון ציבורי-תקשורתי ישראלי נאות: האפשרות שבני דודינו יחברו לעצמם המנון שייצג בבירור את שאיפותיהם הלאומיות האמיתיות, שהרי הם אינם מכירים ב"התקווה" כהמנונם הלאומי, בטיעון שאין הם יכולים להזדהות עם משמעות מילותיו. "אנחנו לא יהודים והתקוות שלכם אינן תקוותינו" - הם טוענים - "אנחנו לא ציונים והמדינה שאתם מייחלים להיות בה עם חופשי היא בעצם המולדת שגזלתם מאתנו".
והנה דווקא עכשיו, עם תחילתו של המאבק על הזכות לבטא את מצוקות הערבים גם במישור האמנותי, כפי שמנסה לעשות התיאטרון הערבי "אל מידאן" בחיפה, אולי זה הזמן הנכון לניצול חופש הביטוי האמנותי לגבי השוואת זכויותיהם של הערבים הישראלים, במטרה לפתוח מערכה שיש בה סמליות רבה והיא: האפשרות לחבר המנון שיהיה בו מענה הולם ואמיתי לשאיפותיהם.
להלן תרחיש אפשרי להתפתחות הנושא ולאפשרויות קידומו. רוב ערביי ישראל - מוסלמים ונוצרים - רואים את שיוכם הלאומי כפלשתינים, שנגזר עליהם לחיות בחבל הארץ שהיהודים כבשו ב-1948. ועל כן במקום שיכתבו לעצמם פזמון חדש, אולי עדיף שיחליטו לאמץ את ההמנון של הרשות הפלשתינית המגדיר את המהות הלאומית הערבית במילה "לוחם" הנכסף לשוב אל המולדת שממנה נקרע.
ואלה מילות הפזמון של הרש"פ החוזר בשיר שאיתו אולי יוכלו ערביי ישראל להזדהות ולהתאחד:
לוחם, לוחם, לוחם, הוי עמי, עם הנצח,
ארצי, ארצי, ארצי,
עמי, עם הנצח, בשם השבועה, בצל הדגל,
בשם אדמתי, ובשם עמי, ובשם אש הכאב,
אחיה כלוחם, אשאר לוחם, אמות כלוחם,
עד אשר אשוב, לוחם.
אולי הצהרת כוונות גלויה מן הסוג הזה עדיפה, כיוון שבלאו הכי המגמה של האוכלוסייה הערבית להיצמד לסמלי הרשות הפלשתינית קיימת. עובדה: את הדגל של הרשות כבר אימצו לעצמם והם מניפים אותו ללא מורא.
פתרון אפשרי נוסף
אבל קיים פתרון אפשרי נוסף, אם מובילי דעה ישראלים בצד השמאלי של המפה הפוליטית, המרבים להביע בתקשורת את דעותיהם האנטי-ישראליות, יתגייסו לחבר המנון חדש לחלוטין שהמילים המובילות בו יהיו: הנכבה, הכיבוש, הגירוש, וכמובן זכות השיבה. אני מניח שיימצאו אמנים יהודים טובים שיסכימו להתנדב לביצוע המשימה, רק מתוך רגשות הזדהות ואחווה.
עם זאת, במקרה שערביי ישראל יחליטו שההמנון של הרשות הפלשתינית עדיף בעיניהם, מעניין יהיה לראות איך תנהג משטרת ישראל אם ביום הנכבה הקרוב יתחילו אלפי ערבים לצעוד בחוצות עריהם כשהם משמיעים קול זמר רועם של שירת המנונם החדש ומניפים את דגלי אש"פ. צועדים ושרים. לא משבשים את התנועה, לא חוסמים כבישים, לא מתנהגים באלימות. האם נוכח תופעה שכזו תכריז המשטרה על מצעד השירה הזה כהתקהלות בלתי חוקית? או אולי בגלל השימוש במילה "לוחם" תודיע המשטרה, כי המדובר בקריאה המסיתה לצאת לקרב ועל כן אסור לשיר.
בישראל הדמוקרטית על גבול האנרכיה צריך להתכונן לכל תרחיש. כל אבסורד יכול להפוך ביום אחד למציאות עגומה.

תאריך:  15/06/2015   |   עודכן:  15/06/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
'המנון לוחם' לערביי ישראל
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
פרובוקציה מיותרת ל"ת
רפי לאופרט  |  15/06/15 16:58
2
הוצאת לי את המילים מהפה
אהרון שחר  |  15/06/15 18:53
3
אזרחות פלסטינית לערבים
מארק  |  18/06/15 15:39
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-ערבי
יורם אטינגר
האם האויבת (סעודיה) של אויבתי (אירן) יכולה להפוך לבעלת בריתי?    נראה כי התשובה לשאלה זו היא: רק לטווח המיידי, אלא אם יחול שינוי דרמטי בתפישת העולם ובחינוך הסעודים
ראובן לייב
צו השעה מורה בעליל שלא להתערב במאבק הפנימי הנטוש בין אויבינו המרים ביותר בגבול הצפוני ולא להיגרר למלחמה פנימית עקובה מדם בעטיים של הדרוזים
קיסר קבהא
הערבים בישראל, שהם אזרחים לכל דבר, חווים יום-יום, וכמעט בכל מקום, ביטויי אפליה קשים ופוגעניים ויחס מנוכר, בשל שפת דיבורם וסממני לבושם, המסגירים את היותם ערבים. זה מעצים את ההרגשה בקרבם שמה שלא יעשו, הם לא נספרים
צ'לו רוזנברג
משה ארנס מונע על-ידי אידיאולוגיה סדורה מאוד, ימנית מאוד. לגיטימי לחלוטין כל עוד שומרים על יושר    תגובה למאמרו של משה ארנס, "ההימור של ברק", הארץ (2.6.15)
דרור אידר
במונחים טלוויזיוניים, הראיון של אילנה דיין עם הנשיא אובמה היה טוב ומקצועי    במונחים יהודיים, לעומת זאת, היא נתנה ביטוי לטענות מצד אחד בלבד של המפה הפוליטית - נחשו איזה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il