קרב ווטרלו, 15 ביוני 1815, שנערך על אדמת בלגיה דהיום, ושבו ניגף צבא נפוליאון בפני הצבא האנגלי בפיקודו של הדוכס מוולינגטון והצבא הפרוסי בפיקודו של פון בליכר, מוערך כקרב מכריע שעיצב את המציאות הגיאופוליטית האירופית עד מלחמת העולם הראשונה, ובעקיפין - עד מלחמת העולם השנייה. קרב זה שם קץ לשאיפותיה האימפריאליות של צרפת באירופה, אפשר את התעצמות המדינות הגרמניות עד הקמת הרייך השני על-ידי אוטו פון ביסמרק, ואף יצר מדינה מלאכותית חדשה - בלגיה. ויקטור הוגו אף כתב כי "ווטרלו היה יותר מקרב; הייתה זו תפנית במהלכו של העולם"
לרגל מלאת מאתיים שנה לקרב זה ביקשה בלגיה להנפיק סדרה מיוחדת של מטבעות בערך נקוב של שני אירו לציון המאורע. תבליט המטבע הציגה אריה רובץ על מצבת אבן הנחה על ראש גבעה (היא גבעת הקרב).
יצוין כי למרות היות האירו מטבע אחיד המשותף לתשע עשרה מדינות (לא כל מדינות
האיחוד האירופי שותפות בגוש האירו) רשאית כל מדינה לטבוע תבנית משלה המציינת את ייחודה הלאומי בצד אחד של המטבע. כמו-כן רשאית כל מדינה להנפיק סדרת מטבעות מיוחדת לציון אירועים או אישים היסטוריים. התבניות המיוחדות טעונות אישור של מועצת השרים של האיחוד האירופי שהיא הגוף המחוקק העליון של האיחוד.
סימבול שלילי מועצת השרים התכנסה לאשר את בקשתה של בלגיה אך לנוכח התנגדות צרפת משכה בלגיה את בקשתה. הטיעון של צרפת היה כי קרב ווטרלו מסמל את תקופת המלחמות והעימותים בין מדינות אירופה בעוד שהמטבע האחיד הוא אות וסמל לעידן ההרמוניזציה והאיחוד של מה שהייתה פעם יבשת שסועה. "לגבי אירופים מסוימים", כך הטיעון של אחד הדיפלומטים הצרפתים, המטבע המוצעת מהווה "סימבול שלילי". (צרפת עצמה הנפיקה בשנה שעברה מטבע לציון מלאת שבעים שנה לפלישה לנורמנדי שהביאה לשחרור צרפת ממלתעות הכיבוש הנאצי ולקריסת האימפריה הנאצית).
העיתונות האנגלית צהלה בדווחה על מבוכת צרפת לנוכח היוזמה הבלגית. "הספקטטור" כתב ששוביניסטים צרפתים נמצאים עדיין בהכחשה באשר לתוצאות קרב ווטרלו. תבוסתו של צבא נפוליאון בקרב זה לא חדרה לתודעתם. (לנפוליאון עצמו מיוחסת האמרה כי אין ההיסטוריה אלא מסכת שקרים המוסכמת על כולנו). כדי להבין את עומק תבוסת צרפת נצטט את ההיסטוריון והפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-19 ז'יל מישלה שאמר כי "מלחמת המלחמות וקרב הקרבות הם רק כשמדובר באנגליה נגד צרפת; כל השאר אינם אלא אפיזודות". אבל דומיניק דה ווילפן, מי שהיה ראש ממשלת צרפת בשנים 2005 - 2007 ואשר כתב כמה ספרים על נפוליאון התייחס לתוצאות קרב ווטרלו כ"תבוסה המאירה בהילה של ניצחון", שהרי נפוליאון עמד בבדידות מזהירה מול קואליציה אירופית גדולה. (הוא מתכוון גם לרוסיה ואוסטריה, שאמנם לא שלחו צבאות לווטרלו).
הנה כיצד זיכרונות מלחמה היסטורית, אף לאחר מאתיים שנה, משמרים את רמץ המבוכה בצד המפסיד ואת אש הגאווה בצד המנצח - זיכרונות שמתחדדים על-ידי יוזמת ממשלת בלגיה שבירתה היא גם בירת האיחוד האירופי המתיימר להביס זיכרונות אלה באמצעות הרמוניה מזויפת.
