את שלוות היום והלילה בכפר הבדואי הלא מוכר אלעראקיב מפריעים לא רק חיילי מג"ב, בולדוזרים רועשים ודורסניים של קרן הקימת. את שלוות המדבר מפריעים לא רק נערים מחברות כוח אדם, המעמיסים מטלטלים על רכבי חברה שזכתה במכרז הפינוי, כשבגרון ניחר שרים "עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי!!!". מסתבר, שמאחורי כל המכונה המשומנת, שהחריבה את הכפר כבר שמונים ושתיים פעמים עומדת חברה של כת דתית אוונגליסטית חשוכה.
כן, כת אוונגליסטית המתפארת בכך, שהיא מממנת בישראל פרויקטים הזויים של ארגוני ימין קיצוני במיליוני דולרים. הפעם הפגיעה היא קשה מנשוא, כי היא פוגעת בכפר אלעראקיב. הכת נטלה על עצמה לממן באמצעות קק"ל נטיעות של מיליון עצים. בנוסף מתחייבת הכת במימון מלא של כל ההוצאות בהכשרת הקרקע לנטיעות העצים ובהמשך מתחייבת הכנסייה האוונגליסטית לשאת בכל ההוצאות של עיבוד, טיפול ושימור של מיליון העצים, שהן הוצאות כספיות לא מבוטלות .
אני שבילדותי נפל בחלקי כתלמיד בית הספר של זרם העובדים ע"ש "משה הס" בפתח תקוה להיות נציג בית הספר בטקס בירושלים לקבלת "דגל ירושלים" על הצטיינות בהרמת תרומות לקק"ל, עומד היום נכלם לנוכח השותפות של קק"ל עם תחנת הטלוויזיה ""GOD TV - "הטלוויזיה של האל".
אני שזכיתי יותר מפעם אחת להקשיב לזוועה שמשדרת התחנה הזו, אני יכול לתפוס את הקשר בין הימין הקיצוני בישראל והתנועה המפעילה את התחנה, אבל אינני יכול לתפוס כיצד מוסד ממשלתי נופל ברשתה. מוסד הפועל בשם המדינה קושר עצמו עם כנסייה חשוכה המייחלת למלחמת גוג ומגוג.
כשהרב אילון, לשעבר חבר כנסת מטעם האיחוד הלאומי, הודה על קשריו עם התחנה והתנועה שמאחוריה, אני יכול להבינו על-רקע המניעים הפוליטיים שהיו לו כחבר כנסת, גם אם לא הסכמתי עם דעותיו. אני יכול להבין את חברי הכנסת מהימין, המשחרים לעברה של הכנסייה האוונגליסטית התורמת להם ביד נדיבה מיליוני דולארים . אבל קרן הקימת זו אינה מפלגה פוליטית. הפרדוקס הוא שקק"ל היא קבלן משנה של מנהל מקרקעי ישראל בתוקף מומחיותה וניסיונה העשיר בייעור.
לצערי, קק"ל הפכה לקבלן משנה של תנועה נוצרית אוונגליסטית חשוכה, שנציגה בישראל, רורי אלק אינו מסתיר, שכמייסד פרויקט הנטיעות הגדול שמובילה הרשת, הוא מוּנָע ממה שהוא מכנה -
"האל נתן לי הוראות.. תכין את הקרקע לשובו של בני (ישו)...תטעו מיליון עצים. אני מאמין שזה מה ששמעתי שרוחו של אלוהים ואני (רורי אלק) חולקים את המשימה הזו אתכם (קק"ל)".
אני מתקשה לתפוס כיצד נוצר הקשר החם בין מוסד ממלכתי בישראל ובין תנועה דתית נוצרית קיצונית, המטיפה לא רק לחזרתו של ישו לביתו בארץ ישראל, אלא מדגישה את המחויבות שיש לה כתנועה להכין את הקרקע לבואו של ישו המשיח על חורבות העם בישראל. עד שחזון זה יוגשם על כל אוונגליסט לסייע לבניה בארץ הזו. מתוך המניע להחיות את חזונו של ישו הנוצרי על חורבות העם היהודי (!!!) משקיעה התנועה האוונגליסטית סכומי עתק במיזמים רבים, ואחד המיזמים - רכישת מיליון עצים לייעור, שבוודאי עשויים לתרום לשימור הקרקע .
בעימות בין תושבי הכפר והשלטונות שפינו אותם מאדמתם בשנת 1951, מוכיחים תושבי הכפר במסמכים שהם פונו רק לצרכי חרום ומאז הם מבקשים לחזור אליה, כי לא נעשה בה שימוש. יתרה מזאת למפונים ב-1951 הודיעו שהפינוי הוא לתקופה קצרה והוא פועל יוצא של צורך ביטחוני.
במשך למעלה מחמישים שנה לא נעשה בקרקע שהופקעה מהבדואים כל שימוש. כדי למנוע את חזרת הבדואים החליטו לייער את המקום.
ולי הילד מפתח תקוה - שלפני כשבעים שנה, כל יום ששי ציידו אותו הוריו, אנשים קשי יום, בתרומה כספית לקופת קרן הקיימת בבית הספר ע"ש "משה הס" - לא נותר אלא להביע היום את כאבי על הקשר המזוויע בין תנועה ימנית נוצרית קיצונית בארצות הברית ובין מוסדות הקרן הקיימת בישראל. לכסף אין ריח, אך תרומת המיליונים מצחינה ומבחילה, כשהיא מגיעה עם כסות אידיאולוגית אנטי יהודית ופוגעת קשות באיש האדמה - הבדואי מאל עראקיב. כל עץ על של קק"ל על אדמת אל עראקיב הוא אות קין על מצחה של מדיניות ההתנכלות לשליש מתושבי הנגב, המבקשים לחיות את חייהם כאזרחים במדינת ישראל על כחמישה אחוזים משטחו של הנגב.
בנגב יש מקום לכולם, לחוואים יהודים, למושבים, לקיבוצים, לערי פיתוח לערים וגם לשבטי הבדואים. אך אין מקום לשידוך הסרטני בין הקרן הקימת לישראל ובין האוונגליסטים החשוכים המרפדים במיליוני דולרים תוכניות הזויות. בינתיים נהרסה אל עראקיב 82 פעמים, ותושביה ברובם מנהלים את חייהם במתחם בית הקברות, שקיים במקום כבר למעלה ממאה שנים. בעוד הבדואים באל עראקיב מעבירים את ימיהם ולילותיהם בבית הקברות של הכפר, האוונגליסטים מעבירים את ימיהם ולילותיהם בתוכניות חשוכות לבואו של ישו המשיח וקרן הקיימת לישראל הפכה לזרוע ביצועית של אותה תנועה חשוכה.
בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל אֶלעָרָאקייב
שָׁרִיד אַחֲרוֹן לְמָה שֶׁהָיָה פַּעַם כְּפָר -
עָפָר וּגְלָלִים הָיוּ לִשְׁדֵה קְרָב
וְלָנוּ נוֹתָר לְסַפֵּר לְעַם
שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָדַעַת
שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ
עַל עוֹד יוֹם קְרָב וְעֶרְבוֹ,
שֶׁשָּׁכְלוּ מוּסָרִיּוּתָהּ שֶׁל מְדִינָה
שֶׁנָּפְלָה עַל חַרְבָּהּ
לְבוּשָׁה בִּבְלוּאֵי תְּבוּסָתָהּ
בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל אֶלְעָרָאקִיב .
בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל אָלְעָרָאקִיב
שָׁרִיד אַחֲרוֹן לְמָה שֶׁהָיָה פַּעַם כְּפָר -
גְּעִיָּה אֲטוּמָה שֶׁל כִּבְשָׁה תּוֹעָה
מַסְעִירָה שׁוֹבַך יוֹנִים הוֹמֶה מִתְיַפֵּחַ
מַבְעִיתָה בֶּכִי בְּזָוִית פִּי חֲרוּשֵׁי קֶמֶט
מְשׁוֹטֶטֶת בֵּין יְרִיעוֹת אֹהֶל פָּרוּם,
נְבוֹכָה מִזְדַקֶּרֶת כְּתִינוֹקֶת בִּזְרועות אֵם
מְבַקֶּשֶׁת רַק לַחֲלוֹץ שָׁד שֶׁל חַיִּים
מִתּוֹך חֶנֶק שַׁלְשֶׁלְאוֹת בּוֹלְדוֹזֶרִים
שֶׁחָנְקוּ רִגְבֵי הַלֶּס
שֶׁבִּתְּרוּ פֵּרוּרֵי הַחַיִּים
לְבוּשִׁים בִּבְלוּאֵי תַּכְרִיכֵי מוּסָר מוּבָס
בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל אֶלְעָרָאקִיב .
(השיר נכתב בלילה של ז' באדר תשע"א, בו ישנתי עם אנשי הכפר בבית הקברות באלעראקיב, כשמג"ב והסיירת הירוקה החריבו את הכפר בפעם השנייה).
