במאמץ להבטיח את שרידותה, לפני שחלילה תכלה ותחלוף, התקבצו בימים אלה בניו-יורק רבבות מחסידיה ונאמניה של התרבות האידישאית, שעוד נותרו לפליטה עלי אדמות, בעקבות השואה שעשתה בה שמות. העילה לאירוע הלא-שגרתי: מלאות 100 שנה ל"פאלקסבינע" - תיאטרון החובבים של שפת ה"מאמאלושן", הממוקם במנהטן.
העיתונאי
גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, שנכח במפגש הנוסטלגי הזה, מדווח לאתר "ניוז 1" על אירוע מרתק ומרגש, שהצליח לסחוף אחריו את שארית הפליטה האידישאית מרחבי העולם, שבניה החיים כיום נמנים עם משפחות יהודיות, יוצאות ארצות מזרח-אירופה, שהאידיש הייתה שפתם במרוצת הדורות הקודמים.
בין משתתפיו של הכנס בלטו במיוחד נציגיו הישראלים, השחקנים הקשישים והמיתולוגיים ביידיש,
ליא קניג ושמואל עצמון, שבמרוצתן של עשרות שנות-חייהם הספיקו לעשות נפשות לתיאטרון האידישאי ולהקדיש מאמצים בלתי-נלאים לשימורו ההיסטורי.
חשיפת ממצאים האירוע החגיגי, שהתקיים במסגרת פסטיבל התרבות של מנהטן, נערך בחסות המוזאון המקומי למורשת יהודית, בשיתוף עם והמחלקה ללימודי יהדות של אוניברסיטת ניו-יורק. זכות ארגונו של האירוע שמורה לזלמן פלוטק, מנהלו המוסיקלי של תיאטרון ה"פולקסבינע", ולפרופסור גנדי אסטרייך, מומחה לספרות באוניברסיטה המקומית..
האירוע עצמו נפתח על-ידי אהרון לנסקי, שהניח בשעתו את היסודות לתרבות האידיש בארצו של הדוד סם. בהמשכו של המפגש התקיים סימפוזיון, שבו נטלו חלק חוקרים אידישאים מן השורה הראשונה, כברברה הנרי, יואל ברקוביץ, אנה שטרנשוס, עדנה נחשון וולנטינה פדשנקו. באוזני מאזיניהם גוללו אנשי האקדמיה את ממצאי מחקריהם בתחומי הספרות, השירה והתיאטרון האידישאי. חלקו השני של האירוע הוקדש להשמעת פרקי-חזנות, שירים וקטעי-מחזות אידישאיים.
בתוך כך חושף גד נחשון שכדי לשמר את מורשת האידיש, שוקד עכשיו, במרומי שנותיו, השחקן שמואל עצמון, מייסדו של תיאטרון האידיש הראשון בארץ, על האוטוביוגרפיה שלו, שבה יש, כמובן, ביטוי מוחשי לתרבות ה"מאמאלושן", שאותה הוא נכסף להנחיל לדורות הבאים, בטרם תאבד.
