אל יקל בעינינו שמנהיג בכיר בשמאל הצרפתי מוציא מפיו את המילים "מלחמת ציוויליזציות". אולי, רק אולי, יום אחד נביט לאחור ונצביע על הכרזתו של ראש הממשלה הצרפתי
מנואל ואלס כרגע המפנה בהתפכחות המערב. מאז סמואל הנטינגטון טבע את המושג "התנגשות הציוויליזציות" בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הפך המושג לשם גנאי בקרב החלקים המכונים ליברליים במערב. מבחינת השמאל הצרפתי, אמירתו של ואלס כמוה ככפירה בעיקר. מה פתאום מלחמת ציוויליזציות? מדובר רק ב"רדיקלים", ב"קיצונים", ב"אנשים שהחברה הזניחה אותם" ובכלל, לשלל ההתקפות הברבריות הללו "אין קשר לאיסלאם". לא רק אצלנו, אלא בעולם כולו השמאל לוקה בעיוורון אינטלקטואלי וממיר בחינה רציונלית ומדוקדקת של המציאות בחזונות נבואיים היאים לאחרית הימים.
דאעש לא נולד מהאוויר. יש לו שורשים במהפכה האירנית ובזרמי עומק איסלאמיסטיים, המלווים את האנושות זה כ-1,500 שנה. הניסיון "להבין" את כורתי הראשים, מטביעי ומציתי השבויים, סוחרי הנשים ומחריבי אוצרות התרבות - הוא המשך הכַּחַש העצמי של האינטלקטואלים במערב. ממשל אובמה אוסר זה כשש שנים לומר את השם המפורש "טרור איסלאמיסטי", וכמוהו גם אירופה, משל דובר בוולדמורט של הארי פוטר, זה-שאין-לנקוב-בשמו, כאילו שאי-הזכרת השם המפורש תעלים את המציאות. תחת זאת, אירופה מקדישה את מעייניה המוסריים הכושלים לכבילת ידיה של ישראל במלחמתה בגל הברבריות אצלנו, שמאיים על אירופה עצמה. אנחנו המוצב הקדמי בהגנה על המערב, אבל חלקים באירופה רואים בנו את הבעיה, ולא בנושאי הדגלים השחורים המבקשים להחשיך את העולם בדם ובדת.
הצרפתים זוכרים היטב את הרגע שבו הרופא ברנאר רייה מבטא לראשונה את השם המפורש "דֶבֶר" בספרו המופתי של אלבר קאמי. כמו כולנו, רייה "לא האמין במגיפות", ולכן נתפס לא מוכן. גדולתו של מנהיג היא להתעשת ולקרוא לבעיה בשמה. במאה ה-20 הכרנו אדם כזה: צ'רצ'יל. אבל על-פי רוב, כתב קאמי, המגיפה גדולה על האדם, "לפיכך אומר אדם בליבו כי המגיפה נעדרת ממשות היא, זהו חלום רע העתיד לחלוף. אבל לא תמיד הוא חולף, ומחלום רע לחלום רע בני האדם הם שחולפים, וההומניסטים שבהם בראש ובראשונה, לפי שלא נקטו אמצעי זהירות". האם קאמי עדיין רלוונטי בצרפת?
בתקופה הזאת צריכים כל הכוחות השפויים בעולם, אלה שלא סונוורו בידי מנגנון התקינות הפוליטית, ומחשבתם לא סורסה בידי הוגי דעות חסרי אחריות - להתאחד כדי להציל את הציוויליזציה המערבית. צריך לזכור שהאתוס המערבי עתיק ורחב הרבה יותר מזה של כורתי הראשים. ספר הבסיס של המערב, התנ"ך, מכיל כבר בתחילתו את מיתוס גן העדן, שבו אלוהים שואל את האדם מדוע אכל מהפרי האסור, שואל את האישה. אבל את הנחש אינו שואל - אלא מעניש מיד. הנה תמרור האזהרה למין האנושי: עם נחשים לא באים במו"מ ולא מנסים להבינם; מרוצצים להם את הראש, אחרת יעשו את הדבר היחיד שהם יודעים לעשות: להכיש. כן, מלחמת ציוויליזציות.