משרד ההגנה האמריקני פרסם זה מקרוב (מחצית יוני 2015) אוגדן חדש בכותרת "DEPARTMENT OF DEFENSE LAW OF WAR MANUAL " - המדריך לדיני המלחמה, המשרטט לראשונה מסגרת משפטית מקיפה לכללי המותר והאסור בלחימה, עבור כל זרועות הכוחות המזויינים האמריקניים.
המדריך המחזיק 1,176 עמודים, מספק מענה לכללי התנהגות אל מול מגוון אופני הלחימה, בדגש לאתגרים הנובעים מהלחימה בעצימות נמוכה כאשר איום הייחוס הוא ארגון טרור או צבא בלתי סדיר.
אחד מכללי היסוד המודגשים באוגדן מתייחס לזכות הלגיטימית של חיילי ארה"ב לירות, להפציץ, להרוג את לוחמי האויב; ביצוע מתקפות פתע, פשיטות מעבר לקווי האויב ופגיעה בכוחות אויב נסוגים מותרים אף הם, אולם חל איסור על שימוש בחומרים רעילים ו/או גזים חנקתיים. כמו-כן מובהר כי רק אוכלוסייה אזרחית מחויבת בקבלת אזהרה טרם תקיפה במרחב לחימה.
ראויה לציון מיוחד הטרמינולוגיה המרחיבה שבה נוקט המסמך בהתייחסו לגורמי טרור ודומיהם, המוגדרים מעתה כ-"UNPRIVILEGED BELLIGERENTS" (גורמים עויינים שאינם זכאים ליחס מועדף), זאת לעומת ההגדרה הקודמת "UNLAWFUL ENEMY COMBATANT" (לוחם אויב בלתי חוקי).
הממד החדשני הקונקרטי הנובע מהגדרה זו משיק לסוגיה קונטרוברסלית מעצם העובדה שהוא מחיל את דיני המלחמה גם על עיתונאים, שאליבא דמוסבר באוגדן "הגם שבדרך כלל עיתונאים הם אזרחים הם עלולים להיות חברים בארגון צבאי, או כאלה שנתנה להם הרשאה ללוות כוחות מזויינים או גורמים עויינים ולכן אינם זכאים ליחס מועדף". דובר הפנטגון שהתייחס לעניין זה הדגיש כי "העובדה שאדם מסוים הוא עיתונאי אינה שוללת את האפשרות שאיש זה יהפוך לגורם עויין שאינו זכאי ליחס מועדף ולכן לא ייחשב כאזרח". עוד ציין כי "אין לכך משמעות משפטית שכן האוגדן אינו מייצר חוק חדש".
כדי להמחיש את הדברים הציף הדובר את מקרה הבוחן של המגזין האינטרנטי של "אל-קאעדה" הנקרא INSPIRE; לדבריו "יהיו כאלה שיסווגו את האנשים המוציאים לאור את המגזין כ-עיתונאים, אולם נכון יותר להתייחס אליהם כאל מפיצי תעמולה. לפיכך, חברים בארגונים לא-מדינתיים דוגמת "אל-קאעדה", אשר עוסקים גם בעשייה שניתן לסווגה כעיתונות, ימשיכו להכלל בקטגוריה של UPRIVILEGED BELLIGERENTS. הוא הדין כאשר המדובר במרגלים המשתמשים בכיסוי של עיתונאים".
המשמעות המשפטית העיקרית הנובעת מהאמור לעיל, ממחישה כי בעידן של מתקפות של גורמי איסלאם ג'יהאדיסטיים, ייכללו מי שיוגדרו כ-"UNPRIVILEGED BELLIGERENTS" בקטגוריה של טרוריסטים; דהיינו, אם ייתפסו הרי שלא ייהנו מהזכויות המוקנות לשבויי מלחמה על-פי אמנת ז'נבה, על כל המשתמע מכך.
הפרשן האמריקני הבכיר לענייני המזה"ת, מייקל רובין, נוקט גזירה שווה בין "החסות העיתונאית" של טרוריסטים לבין השימוש שעשה "חמאס" בבתי ספר של האו"ם כמחסני תחמושת וכן לעובדה שאירן ניצלה אנשי צדקה לצרכי ריגול. לדבריו, גורמי טרור רבים עושים שימוש במסווה של עיתונאים לצרכיהם.
בנסיבות של הלחימה בעצימות נמוכה בזירה שלנו, שומה שתינתן אצלנו תשומת לב לכללי המלחמה החדשים כפי שאומצו בארה"ב. העובדה שצה"ל מקפיד לשלב גורמים משפטיים טרם כל מהלך מבצעי ולעתים אף במהלכו, מצטיירת אפוא כסוג של הקפדה יתרה, בהנתן הרושם של "מרחב החלטה" משמעותי שניתן מעתה, ללוחם הבודד בצבא האמריקני.
נראה כי בראיית המשפטנים האמריקניים, היבטים של "
פשעי מלחמה" יהיו מעתה יותר עניין של אינטרפרטציה למצבים ספציפיים, מאשר הכללה רחבה ופשטנית של המושג .