יממה אחרי ההתאבדות

1. לא בקול רם ובוודאי שלא בפומבי, העלו ביממה האחרונה כמה עיתונאים טענות הבל כלפי News1 ומניעיו בעקבות התאבדותו של אפרים ברכה ז"ל. לא נכבד את דברי השטות הללו בחזרה עליהם ובוודאי שלא בתגובה. במקום זאת, מי שיש לו הוכחה כלשהי - מוזמן להציג אותה.

2. טענות ההבל הללו מלמדות בעיקר על מפריחיהן - שכנראה לא מסוגלים להאמין שאפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיצה ועקבית ללא אינטרסים זרים. הדבר נכון במיוחד לגבי כמה מן המשמיצים, ששמותיהם ידועים לנו היטב. למשל: מי שביקש שנשתף אותו בחלק מהמידע וכעת תוקף אותנו על פרסומו. למשל: מי שיש לו חשבון אישי ארוך שנים עם יואב יצחק.

3. באתרנו איננו נותנים ולא ניתן הנחה לאיש, כולל לא לאמצעי תקשורת ולעיתונאים. לכן, אין להתפלא על כך שישנם "עמיתים" החוגגים כעת - ממש חוגגים - בעקבות האירוע הטרגי. ואלו אותם "עמיתים" שמטיפים לנו מוסר על מה שכתבנו ואיך כתבנו. זה לא יסיט אותנו מדרכנו: לומר את כל האמת כפי שהיא ידועה לנו, לפי מיטב השיקולים המקצועיים ושיקולים אלו בלבד.

4. אתם מוזמנים לקרוא את התגוביות שפרסמנו כאן ביממה האחרונה בכל הידיעות והמאמרים סביב ההתאבדות הטרגית. אחר כך תגידו לנו, אם יש בישראל עוד אמצעי תקשורת אחד שהיה מאפשר כזה פלורליזם - כולל נגדו עצמו. גם זו תשובה למלעיזים. ומצד שני: אחד מאותם מלעיזים ביקש אתמול לראיין גורם משפטי בכיר, אך חזר בו ברגע שאותו גורם הבהיר שהוא סבור ש-News1 עשה עבודה ראויה ושבכוונתו לומר זאת.

5. שאלה מטרידה שחייבת להישאל. בני משפחתו של ברכה דאגו לשלומו כאשר אמר שהוא "יוצא לשאוף אוויר", ואכן לאחר עשר דקות התגלתה הטרגדיה. כלומר: בני המשפחה פחדו שהוא עלול לפגוע בעצמו. כפי שפורסם כאן, ברכה דיבר על התאבדות. מדוע איש ממפקדיו לא עשה דבר? מדוע לא הוצע לו סיוע נפשי? מדוע לא נשלח לאבחון פסיכיאטרי? מדוע לא נלקח ממנו אקדחו, ולו כדי לשמור על בטחונו האישי? הרי אם שומר בקניון היה מדבר על התאבדות, היו ננקטים מיד כל האמצעים הללו. מתברר בדיעבד שמרוב רצון לשמור על כבודו של ברכה, חייו הופקרו.

6. ביממה האחרונה היה מי שדאג להזין את אמצעי התקשורת במידע, לפיו לא היה כל ממש בחשדות נגד ברכה - והראיה שהוא כלל לא זומן לחקירה במח"ש. האמת הפוכה: חוקרי מח"ש ביקשו אישור לחקור את ברכה ובמשך שבועות ארוכים נמנעו יהודה וינשטיין ושי ניצן מלתת אותו. האישור העקרוני ניתן שלושה ימים לפני ההתאבדות. וינשטיין נטל לעצמו כמה ימים נוספים כדי להודיע פומבית על חקירה גלויה.

7. הודעת משרד המשפטים, ולפיה הפרסום כאן בדבר החלטה על חקירה נגד ברכה היה שקרי, היא ספין מהבוטים שראינו - וכדאי לשים לב לדקויות. נחזור ונאמר: הרי לא פרסמנו שהייתה החלטה כזאת, אלא שוינשטיין וניצן אישרו עקרונית לחקור את ברכה - ושוינשטיין ביקש את סוף השבוע כדי להחליט. היו אמצעי תקשורת, שמתוך חובבנות או בכוונה לקחו את ההודעה הזאת צעד קדימה וקבעו שלא הייתה כוונה לחקור את ברכה; זה לא מה שנאמר, וחשוב להפריד בין החלטה לבין כוונה. חוץ מזה, מכלל לאו אתה שומע הן: החלטה לא הייתה; דרישה של מח"ש - הייתה בהחלט. אבל דובר משרד המשפטים, שמדברר גם את הפרקליטות וגם את היועץ וגם את מח"ש, בחר להתמקד בזירה צרה - וכאמור להכחיש ידיעה שכלל לא פורסמה. וזה כאשר לאורך הפרשה בחר הדובר להגיב דווקא בשמה של מח"ש, וסירב לענות על שאלות שהופנו לוינשטיין וניצן.

8. ספין נוסף היה הטענה שמותו הטרגי של ברכה עלול לפגוע בחקירות הרגישות שמנהלת המשטרה. בהקשר זה צוינו פרשה 512, פרשת ישראל ביתנו ופרשת רונאל פישר. כאן הבלוף בולט במיוחד. יאח"ה לא ניהלה את חקירת פרשה 512, שעיקרה פשיעה קשה ביותר שאינה קשורה לחקירות הונאה. פרשת ישראל ביתנו כבר נמצאת בפרקליטות. ואילו פרשת רונאל פישר היא בכלל חקירה של המחלקה לחקירות שוטרים, ב-3,000 העמודים של חומרי החקירה לא מצאתי אפילו רמז למעורבות של יאח"ה, ואם כן הייתה מעורבות כזו - מדובר בהפרה חמורה של הכללים. אין ספק שברכה היה חוקר חשוב מאוד, אך לתלות בו חקירות שבכלל לא היה קשור אליהן - זו הטעיה מכוונת במקרה הטוב ושקר גס במקרה הרע.

9. לעולם לא נדע, האם ברכה היה מקל על עצמו אם היה מוזמן למסור את גירסתו לפני זמן רב או אם היה יוזם בעצמו את מסירתה. באותה מידה, דומה שלעולם לא נדע האם החליט על מעשהו הטרגי משום שידע שכעת הוא עומד להיחקר. מכל מקום, לפני ששולחים עיתונאים לעשות חשבון נפש על שביצעו את עבודתם, דומה שיש ברשויות האכיפה מי שצריכים לעשות חשבון נפש על שלא ביצעו את עבודתם.

10. היכן היו קציני המשטרה שמיהרו להספיד את ברכה, כאשר הוא עמד לבדו במסיבת הפרידה מיוחנן דנינו? יומיים לפני ההתאבדות תיארה נחמה דואק בידיעות אחרונות את שראתה שם, פחות משבוע לפני האירוע הטרגי: "גם ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תנ"צ אפרים ברכה, שהסתבך בפרשת הרב פינטו, הגיע לבוש מדים, אבל ניכר היה שהנוכחים משתדלים לא להיתפס לידו". היכן היו מפקדיו כאשר שוחח עם חבריו על מצוקתו הגוברת והולכת? מדוע איננו שומעים מאיש מהם שהוא התקשר לברכה לחזק את ידיו? מדוע איש מהם לא ביקש מוינשטיין וניצן לזרז את החקירה ולתת לברכה הזדמנות להשיב על הטענות נגדו?

11. וינשטיין וניצן היו היחידים שבהודעתם לאחר ההתאבדות תיארו את ברכה כקצין הגון. משום מה, מילה זו ודומותיה לא נזכרו בדבריהם של בכירי המשטרה, שתיארו את מידותיו וכשרונותיו של ברכה - שוודאי היו ראויים לשבח. ייכבדו, אפוא, וינשטיין וניצן ויסבירו לציבור בצורה גלויה ומתועדת את מהלכיהם בפרשת ברכה: מה הוצג להם ומה התכוונו לעשות.