ה' ברך את ארץ-ישראל בכל. ארץ זבת חלב ודבש. האדמה שלנו מניבה יבולים טובים המועמסים על שולחנינו וכמויות גדלות והולכות של מאכלים טובים מציפים את פחי האשפה.
עתה מתברר שגם הים שלנו רווי במעמקיו אוצרות עצומות של אנרגיה מאגרים גדולים שופעים כמויות משמעותיות של גז. אולם הכסילים הקובעים את גורלנו בבינתם המוגבלת יורקים בבארות חיינו.
את גוש-קטיף שהניב ברכה עצומה של יבולים פורחים הפכו למקור שממתיר עלינו גשם של רקטות ממעל ומנהרות מוות מתחת.
הבה ונסקור את היסטורית היחס לכלכלה שלנו מאז קום המדינה. לאחר הכרזת המדינה. רבים היו בעלי יוזמה בארץ ובגולה, ורצו להשקיע בהקמת מפעלי חרושת אלא שהממשלה של אז העדיפה משטר סוציאליסטי. חסמו את היזמות, מנעו הקמת מפעלים פרטיים, וכל יזמה כזאת נתקלה בדרישה שחמישים ואחד אחוז מהמניות יינתנו לבעלות מפעלי הקיבוצים, ההסתדרות, המשביר המרכזי, תנובה וסולל בונה.
קיבוץ נדבות משטר זה בלם את האפשרות לנהל כלכלה עצמאית ופתח פתח להקמת הקיבוץ הגדול ביותר בארץ – קיבוץ נדבות.
זמן קצר אחרי השואה, פשטנו יד לגרמניה שזה עתה הובילה להשמדת ששה מיליון מבני עמנו, הטבענו עליה חותמת "כשר", והקמנו מוסדות של קיבוץ נדבות כגון המגבית המאוחדת ועוד.
גם זה לא עזר. באמצע שנות הששים בא עלינו מיתון נורא. המפעלים ההסתדרותיים שנוהלו על-ידי מושחתים סובסדו וגבו מהמדינה סכומים גדולים וההתמוטטות הכלכלית גרמה לכך שכל הקבלנים הגדולים פשטו את הרגל, האבטלה הכתה בנו קשה, הירידה מהארץ עלתה במידה רבה על העלייה. עד כדי כך שנפוצו הבדיחות כגון זו האומרת: "מי שיצא אחרון שלא ישכח לכבות את האור".
אז, באו עלינו רחמי שמים. פרצה מלחמת ששת הימים.
גודל השעה התגלו מצבורי נפט עצומים בסיני. הדיונות שבחוף חצי האי פרחו והניבו כמויות אדירות של פירות, ירקות ופרחים מרהיבים. בכל כמה שעות מטוסים עמוסים מברכת האדמה, הציפו את אירופה ביבולים וחזרו עמוסים במטבע זר שכל כך חסר לנו עד אז.
שר האוצר פנחס ספיר הבין את גודל השעה, זנח את הרעיון הסוציאליסטי ופתח את הארץ ליוזמות של משקיעים שקידמו את הכלכלה בממדים שלא ידענו.
ואולם,
מנחם בגין שעלה לשלטון לא הבין את גודל השעה. הוא העדיף הבטחות סרק של האמריקנים, שנאכל את המאכלים שהם יבשלו למעננו על-פני המטבח הישראלי, מסר את סיני לידי המצרים ותלה אותנו בעבותות כלכליות לחסדיהם של נשיאי אמריקה.
הסיוע הכלכלי והצבאי האמריקני פגעו קשה בפיתוח כלכלה חופשית ועצמאות מדינית. נאלצנו לבלום במידה רבה את התעשיה הצבאית שלנו. ויתרנו על יצור הלביא ועל אמצעי לחימה שיכולנו ליצר בארץ ולהפוך אותנו למדינה העומדת בצמרת הכוח הצבאי בעולם.
נכנענו ללחצים זרים וויתרנו על חיסול אויבינו. בלמנו את ההתיישבות בארצנו.
אנשים מיותרים ועל כל הטמטום הרוחש בקריית מושב הלצים שבגבעת רם, ה' לא זנח אותנו.
עתה עולה לנגד עינינו הברכה שבאה משמים גם מתחת למים. אנשים וקבוצות של בעלי יזמה גילו את האוצרות רוויות הגז. במקום לעודד אותם, רוצים להחזירנו לימים שהסוציאליזם המעוות חנק כלכלה עצמאית ומשמיצים את ה"טייקונים".
עלינו לעודד יזמות כאלה שממשלתנו אינה מסוגלת ליזום ולהפעיל. אילו הפוליטיקאים היו מפעילים אותם יש להניח שהיו גורמים לעיוות בהעסקת אנשים מיותרים על חשבון הציבור ובניהול כושל.
ממיסים הוגנים שנגבה מהתעשרות היזמים נוכל להשקיע לרווחת המדינה, להאדרת הכלכלה, להגברת פיתוח אמצעי לחימה עצמאיים, להשקעה בחינוך, לתשלום נאות לחוקרים ולמדענים שיש בהם כדי לבלום את הזרימה מהארץ לעמק הסיליקון האמריקני.
כך נוכל לשים קץ לכל תלות בתמיכה זרה הבולמת יוזמות צבאיות לחיסול אויבינו, נקלוט בקלות עליה גדולה של יהודים הנהנים כיום ממגוון רחב של אפשרויות התעשרות בגולה ובהם מדענים ואנשי מסחר, נרחיב את התיישבותנו בכל רחבי הארץ, נצפצף על הלחצים והחרמות של כל העוינים אותנו – "ננתקה את מוסרותמו, נחדל להתייחס למוסר שהם מטיפים לנו ו-נשליכה ממנו עבותימו, לא עוד נהיה תלויים בעבותות בגורמים זרים. אז – ילכו וירבו ידידינו בעולם. רבים יהיו העמים שישחרו על פתחינו כדי ליהנות מהסיוע שיקבלו לרווחתם.
