"חוק לבנת פורן" פוגע בציבור

לאחרונה הוגשה הצעת חוק שאמורה לצמצם את הרווחים של החברות למימוש זכויות. לחוק קראו בשם "לבנת פורן". הצעת החוק מבקשת לקצץ בשכר הטרחה שגובות חברות למימוש זכויות רפואיות מלקוחותיהם. על-פי הצעת החוק החברות יוכלו לגבות עד 8% שכר טירחה, במקום 18%-25% שכר טירחה שנגבים כיום. כמו-כן, לא יגבה שכר טירחה מראש ולא יגבה שכר טירחה ממי שהקצבה שלו הופסקה. הצעת החוק שיזמו חברי הכנסת מיקי רוזנטל וחיים כץ, מתעלמת מהסיבה לכך שאותן חברות קמו. החוק מתעלם מהעובדה שאותן חברות למעשה באות לעזור לאזרחים לקבל סיוע מביטוח לאומי, הן לא גובות סתם כסף. הליווי והתמיכה של אותן חברות מוביל במרבית הפעמים למימוש זכויות האזרחים. הצורך באנשי מקצוע מוסמכים וההשקעה צריכה לתת מענה חיובי לציבור. ברוב המקרים כאשר הציבור ניגש לבדו אל מול ביטוח לאומי או וועדות, הם נתקלים בסירוב, ביורוקרטיה סבוכה וחוסר מענה. הלקוחות מעדיפים לשלם כדי לקבל עזרה. בסופו של יום אדם מעדיף לשלם ולקבל את מה שמגיע לו מאשר לא לשלם ולא לקבל כלום. פגיעה בתקציב של החברות והרווחים שלה פוגעת בטווח הארוך בשרשרת; ראשית, בשכר של העובדים בחברות, עקב כך רמת המקצועיות תפגע ומי שיפגע מזה, זה דווקא האזרח שלא יוכל לקבל את הכסף שכן מגיע לו בגלל שיהיה לו קשה לו לדעת איך להתמודד מול המוסד לביטוח לאומי. בסופו של יום זה אינטרס של ביטוח לאומי לשמור את הכסף בקופה במקום לתת אותו למי שזקוק. זה הזמן והאפשרות להראות כמה הצעת החוק הזאת יכולה לפגוע בציבור הרחב וכמה שהיא לטובת הביטוח לאומי על-מנת לשמור על הכסף שברשותה במקום לתת ולהעניק אותו על-פי החוק לאזרחים כדי לחיות בכבוד וכדי להתמודד עם הבעיה הרפואית שלהם. האזרחים לרוב מתייאשים ממוסד הביטוח הלאומי, וכלל לא מודעים בכלל שבבעיה הרפואית שלהם מגיעה להם קצבה כל חודש. לכן אותם חברות הם הגאולה של הציבור שנזקק לסיוע. התעלמות מזה תוביל אותנו אחורה לימים שלא רצו שנדע כלום.