אחרי השואה רבים הכו על חטא, מדוע לא קראו את 'מיין קמפף' של היטלר שהתפרסם שנים לפני עלותו לשלטון, וגרוע מכך - מדוע קראו וזלזלו, קראו ולא התייחסו ברצינות, למרות שמבין השורות כבר נשקפה השואה. הרי האסון הזה לא פרץ לפתע פתאום כמו פרץ לבה. אפילו אחרי 1933, שנת תפיסת השלטון ע"י הנאצים, עוד היו ליהודי גרמניה לפחות 5 שנים לצאת ולהינצל, ובכל זאת - רבבות רבות בחרו להישאר. מה הפלא, שרבים וטובים נדרו נדר, שמעתה - כל אימת שצורר יהודים ישמיע איומי השמדה - לא ניתמם, לא נמצא תירוצים מלומדים, אלא נתייחס אל הדברים כפשוטם, וברצינות מוות (תרתי משמע).
לשבחו של נתניהו ייאמר, שהוא הפיק את הלקח הזה במלואו בכל הנוגע לאיום הגרעיני האירני. חורשי רע בקרבנו שמחים לאידו על כישלון אפשרי של מאמציו לסכל את ההסכם הרע המתרקם. עלובי נפש שכמותם! החור שהם נוקבים בסירה - אותם לא יטביע? אני הודיתי שטעיתי בביקורת שמתחתי על נתניהו על הליכתו לקונגרס ראש בראש נגד אובמה - ובעקיפין נגד המפלגה הדמוקרטית. חששתי מן הנזק המדיני שסקנדל כזה עלול לגרום למדינה. טעיתי, מפני שאם אכן באיומי השמדה מדובר, אדרבה - שיהיה סקנדל! להפך, ככל שהסקנדל יותר גדול, גדל הסיכוי שיזכה בתשומת ליבו של עולם אדיש!
על-רקע המדיניות המופתית שנתניהו מוביל מול אירן, שבעתיים תמוה חוסר המעש שלו נוכח איומים והכשרת לבבות להשמדת יהודים, שמקורם מעבר לרחוב ממש - אצל הערבים שאוסלו הארורה השליטה עליהם את ארגוני הטרור אש"ף ופתח.
זו אינה הגזמה לומר, שהתעמולה הערבית נושאת את כל סימני ההיכר של הנאציזם - זה צילום-מצב. האיסלאם רואה כמצוות אללה את השלטון על כל העולם ואת עמידת 'אומת המאמינים' מעל לכל האומות. מה ההבדל בין זה לבין "דויטשלנד, דויטשלנד איבר אללס" - במובן שהנאצים נתנו למלים האלה - שהגרמנים הם מעל לכל אומה בעולם, הם הגזע העליון? המטרה אותה מטרה והשיטות אותן השיטות. באים החכמולוגים ומסבירים, שערבים אינם גרמנים. שם זה היה רציני, כאן זה סתם כלאם-פאדי, "מלים-מלים". מי יזכיר להם, שגם להיטלר לעגו, ואת 'מיין קמפף' לא לקחו ברצינות?
מצא את ההבדלים: בימי הביניים שרפו חיים קהילות יהודיות שלמות באשמת הפצת "הדבר השחור" ע"י הרעלת בארות הנוצרים. בימינו משדרת הטלוויזיה הפלשתינית של הרש"פ: "הפגיעה בבארות המים היא שיטת לחימה שנקט הכיבוש בתוקפנותו כלפי עזה. הוא החדיר רעל למקורות מים מרכזיים"...
בימי הביניים נשפכו נהרות דם יהודי בגלל העלילה של רצח ילדים נוצרים לצורך אפיית מצות. הנאצים הפלשתינים אינם בוחלים גם בעלילה מתועבת זו: ביולי השנה נכתב בעיתון הרשמי של הרשות הפלשתינית "אל חיאת אל ג'דידה", שיהודים משתמשים בדמם של ילדים פלשתינים לאפיית מצות.
יחיה רבאח, חבר מועצת הנהגת הפתח בעזה, כתב באותו העיתון: "אלוהי היהודים דורש מהם, כמתואר בפרוטוקולים של זקני ציון, שיקריבו לו קרבנות בפסח בדמות מצות מדם ילדינו."
לסדרה הנאלחה הזו שייכת עוד עלילה מתועבת - שישראל עורכת ניסויים רפואיים חשאיים באסירים פלשתינים וגורמת להם למחלות קטלניות. בין מפיצי הדיבה - עיסא קראקי, ראש הרשות לענייני אסירים באש"ף וחבר המועצה המחוקקת של הרש"פ.
העדר תגובה מצד השלטונות הישראלים מעודד "מפגע בודד" לקחת סכין ולנקום על הזוועות האלה שהוא מאמין באמיתותן. יתר על כן, בשיטתיות נרקמת כאן דמוניזציה שטירמרית של דמות היהודי, נעשה החריש העמוק בנפש העם כדי להכשיר אותה לג'נוסייד, שהארגונים הפלשתינים חותרים להביא על העם היהודי בארץ ישראל.
וגם החרם. הנאצים היו הראשונים להכריז אותו על עסקים יהודיים וכמוהם - הרשות הפלשתינית קראה לבעלי עסקים פלשתינים באוגוסט 2014 להחרים כל סחורה תוצרת ישראל והבטיחה בתמורה פטור מאגרת רישוי עסקים והנחה בחשבונות החשמל.
ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס בעצמו, הוא מעליל שפל. בספרו "הפנים האחרות - היחסים החשאיים בין הציונות והנאציזם", חיבור שהקנה לו את תואר הדוקטור באוניברסיטת מוסקבה, הוא הכחיש את השואה וגם העליל על התנועה הציונית ששיתפה פעולה עם הנאצים בהשמדת היהודים. עד היום מסרב האיש להסיר את הספר מן האתר הרשמי של נשיאות הרשות הפלשתינית, והוא מופץ ונלמד במערכת החינוך של הרש'פ. לו היה זה בגרמניה, הייתה ישראל תובעת שהספר ייאסר ומחברו יועמד לדין. רק למנהיג ערבי - בתנאי שיקרא לעצמו 'פלשתיני' - מותר הכל.
האם חוקי הכבידה חלים עדיין ברמאללה?
והאב המייסד של 'פלשתין', המופתי הירושלמי חג' אמין אל חוסייני, ישב במלחמת העולם בחצרו של היטלר, ניהל משם את השידורים הנאציים לכל ארצות ערב, הרכיב דיוויזיות ס.ס. של מרצחים מוסלמים, שלח יהודים לאושוויץ, נשא דרגת גנרל בס.ס. ( שהוענקה לו ע'י הצורר היינריך הימלר בעצמו), עסק בהכנות להשמדת יהודי א'י מיד אחרי הכיבוש המצופה של הארץ ע'י הגנרל רומל וקרא ברדיו ברלין: "הרוג את היהודים בידיך ובשיניך, ומצאת חן בעיני אללה!"
בין תלמידיו, המטיף דר. אחמד יוסוף אבו-חלבייה, חבר מועצת ההלכה השריעית הפלשתינית, ששידר בטלוויזיה הפלשתינית: "חובה לטבוח ביהודים ולרוצחם, לפי הצו של אללה... להלחם בהם בכל מקום ולהרגם. אסור לרחם עליהם".
כידוע, ערפאת קרא לעצמו 'אבו עמאר'. פחות ידוע שזה היה גם כינוי החיבה שהעניקו ערביי א'י להיטלר. המופתי נפח את נשמתו הטמאה בשנת 1979 בלבנון. בראש הצועדים אחרי ארונו היה 'אבו עמאר' השני, יאסר עראפת.
נבצר מלהבין, מה גורם לשיתוק האוחז בנו נוכח ההכנות המנטאליות הגלויות שעושים הפלשתינים להשמיד את היהודים בא'י. מדוע ישראל נותנת לצמאים לדמנו 'רישיון להסית', שהוא אחיו הבכור של רישיון להרוג. השר
זאב אלקין רואה "טעות דרמטית", שמאז אוסלו לומדים במזרח ירושלים לפי תוכנית הלימודים הפלשתינית, רווית ההסתה נגד ישראל וטוען - "עיקר הכלים בידי משרד החינוך". נזכיר לו, ששר החינוך הוא
נפתלי בנט ושרת המשפטים, שבידה הכוח להוציא אותנו מן השיתוק ולהושיב את הנאצים הערבים על ספסל הנאשמים - היא
איילת שקד.
זו יכולה להיות שעתם הגדולה, וזו בוודאות - שעת המבחן שלהם. מה שמוטל עליהם הוא פשוט בתכלית: לקחת כל מה שהמסיתים אומרים או כותבים כפשוטו ולהתייחס אליו ברצינות, כפי שהעולם היה אמור לעשות בשעתו בחומר הנאצי, לא עשה, ושילם בחייהם של 60-70 מיליון נרצחים והרוגים.
להפנים, שהתלמיד הערבי הנאצי אינו נופל במאום מן הגרמני הנאצי, רבו.
