X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
חשבתם שאתם יודעים מהי תרבות? צדקתם, אבל יש עוד פירוש חושבים שאתם מכירים גם אותו? שוב צדקתם אבל האם יש משהו שאתם לא יודעים ולא מסוגלים לדעת?
▪  ▪  ▪
התרבות היא המציאות [צילום: AP]

לא נבזבז את זמננו על המשמעויות הידועות והמוכרות של המילה. רק נסקור בקצרה:
1. שאר רוח, יצירות, אמנות, בילוי ופנאי.
2. מנהגים מקובלים רווחים ונפוצים בחברה כלשהי כמו תרבויות עתיקות, שבטים נידחים, או תרבות נהיגה למשל.
אבל האם יכול להיות שהמילה "תרבות" מסתירה בחובה סוד גדול שעדיין אין איש יודע? סוד כה חשוב שברגע שיחשף מייד כמעשה קסם כל בעיות האנושות יפתרו? למרבה הצער כגודל התקווה כך גם גודל האכזבה: זהו "סוד" כה מוזר, שאנחנו לא מסוגלים / בשלים לגלותו או להבינו.
תוכלו לעשות כבר עכשיו ניסוי בבני אדם. תופתעו לזהות על עצמכם בשידור חי איך אני מסביר משהו הגיוני ופשוט. לא תוכלו להפריך אותו, לא תצליחו להבין אותו, לא תצליחו אפילו להבין שאתם לא מבינים אותו. אני כבר נואשתי, הבנתי שאין עם מי לדבר, ובכל זאת אני ממשיך לנסות. זה חזק ממני.
בהקשר זה אציין תגובה משעשעת של מישהו שאמר: "אינני בטוח אם הבנתי אותך ואני לא מסכים איתך, או שלא הבנתי". לא הבנת ידידי, לא הבנת ולמרבה הצער כנראה אינך מסוג להבין.

מי אנחנו?

נתחיל אולי מהסוף. מה פירוש אנחנו לא בשלים להבין? מה זה "אנחנו"? מי זה? אנחנו זה התרבות שלנו, בני תרבות הנאורות. אנחנו האנושות החיה בתקופתנו עם הנורמות, המוסכמות והתפיסות המקובלות היום.
אנחנו "יודעים" כל מיני דברים, הדברים האלו הם קופסה. אנחנו כה שבויים במוסכמות של תקופתנו, שאיננו מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה. אנחנו יודעים למשל שיש ערכים עליונים כמו זכויות אדם, שוויון, "קדושת" החוק, הדמוקרטיה והכלכלה.
הכל קורס, הכל נכשל. כלכלות העולם קורסות, שלטון החוק לא מצליח לעשות סדר, הדמוקרטיה לא מעניקה לאף אזרח תחושה שהוא באמת יכול להשפיע. הבדיחה הכי עצובה זה כמובן האו"ם והמשפט הבינלאומי. האנושות איבדה שליטה, מפקירה את עצמה לטרור של שואות וזוועות, עסוקה בעיקר בגינוי ישראל, ועדיין ממשיכה בהצגה כאילו הגוף המופקד לנהל אותה אכן ראוי לכך.
הייתה איזו שופטת שאמרה שהחוק אינו כלי מתאים לטיפול בשחיתות. יש ניצנים של "חשיבה חוץ קופסתית", אך הם חסרי משמעות. מעשית אנחנו תקועים עם שלטון החוק האימפוטנט, הדמוקרטיה המקבעת שחיתות, והכלכלה הקפיטליסטית בגרסתה החזירית דורסנית, ללא שום יכולת להיחלץ.

אז מהי תרבות?

תרבות זה נורמות, מוסכמות, תפיסות קולקטיביות, כללים בלתי כתובים, ערכים. תרבות זו המערכת, השיטה, האופן שבו קבוצת אנשים תופסת את קיומה. תרבות זה שטיפת מוח, זה אופי, אישיות, רצון. התרבות מחלחלת אלינו מהסביבה, שובה אותנו בתוכה ממש כמו מטריקס והופכת אותנו, גם אנשים תבוניים, לעבדיה הנרצעים.
התרבות היא כמו אוקיאנוס, היא מקיפה, היא מציפה, היא מטביעה. לא רואים אותה, לא מריחים אותה. מרגישים את השפעתה חזק, אך לא מודעים אליה. אם אנחנו דגים, אז אנחנו נושמים אותה ונרטבים ממנה.
התרבות היא המציאות. מה שאתם קוראים מציאות, אני קורא תרבות. מבחינתכם התאמה לתקינות הפוליטית היא הדרך הנכונה. מבחינתי היא סך-הכל מציאות נבחרת, אחת מבין אינסוף, שנבחרה מסיבות כלשהן על-ידי האנשים בתקופה.
כדי להבין טוב יותר מהי תרבות, נשווה אותה להפך ממנה: אתיקה זה רצוי, נורמות זה מצוי. אתיקה - דה יורה, נורמות - דה פאקטו. (מכיוון שהנורמות שלנו מגעילות, אני קורא לכך: דה פאקקטו).
מכיוון שטרם גילינו את מושג התרבות, אנחנו מצליחים לשבור את שיאי האבסורד בטיפשות וחלמאות. הרי אנחנו לא יודעים מה אנחנו, לא יודעים מהי התרבות שלנו, מהן הנורמות, מהו המצוי. אז איך אנו קובעים את דעתנו על עצמנו? לפי הרצוי. אנחנו כותבים בספרי האתיקה שאנחנו רוצים להיות חברה שוויונית, ערכית, בלה, בלה, בלה. ואז אנחנו מסתכלים בספרים ומתמוגגים מעצמנו. מה אנחנו באמת? הרבה הרבה הרבה יותר מכוערים, עוד מעט נדע.

תרבות ערב

אין דוגמה טובה יותר להבנת תרבות מן המחבלים המתאבדים. תרבות ערב היא ממש קן צרעות מושלם לגידול רובוטים שטופי שנאה: מגדלים עדרים של בעל חיים ממין הומו סאפיינס בתנאי עוני, סבל ומצוקה, שוטפים את מוחם בכך שהיהודים אשמים בסבלם, מגדלים אותם תחת הסתה בחברה שטופת שנאה המאדירה דם, טבח וזוועות, המקדשת שהידים והופכת רוצחי המונים לגיבורים לאומיים.
כל זאת על בסיס דתי המוסיף מוטיבים עזים של קנאות, צדק וקדושה, יחד עם הבטחות לגן עדן ותפנוקי נצח. מצד שני משתיקים כל מי שמעז לפתוח את הפה על-ידי הטלת טרור אכזרי ואימה, והרי לכם מתכון מושלם להשרצת, ייצור ושיווק בית חרושת לחלאות אדם. כמובן שבכל זוועה יש פה ושם גם קולות שפויים, אבל כשאנחנו מדברים על תרבות, אנחנו מדברים בהכללה ומתרכזים במגמה העיקרית. גם מיליארד נשים הלובשות שחור מכף רגל ועד ראש, אינן עושות זאת מכיוון שכל אחת בנפרד הגיעה למסקנה שזו האופנה ההולמת אותה ביותר.
ככלל, תרבות ערב מאופיינת בפרימיטיביות וברבריות וסינדרום סטיות מין קשות כמילת נשים, דיכוי נשים, הכאת נשים, הסתרת נשים, חטיפת נשים, ריבוי נשים, נישואי קרובים, נישואי תענוג, רצח על כבוד המשפחה, פדופיליה חוקתית, הבטחות דתיות לאורגיות עם 70 בתולות חסודות לשהידים מצטיינים. שנאה, אכזריות, רצח, טבח, התעללות, זוועות, שריעה. חוסר יכולת מובנית לנהל דמוקרטיה.
לצערנו, תרבות ערב היא דוגמה מצויינת לתרבות, מכיוון שהיא מבוססת בגלוי על הרעיון הכי בסיסי של חוק הטבע מספר 1, חוק הג'ונגל, החזק מנצח ומשעבד את החלשים. אומנם תרבות שהיא תת-תרבות, אבל מובהקת וברורה ולכן דוגמה טובה.
נסו לשאול את עצמכם האם אתם מצליחים להבחין בהבדל פעוט בין המנטליות שלכם למנטליות הערבית, מוסלמית. הצלחתם? הידד, אתם בדרך הנכונה להבין תרבות מהי. אתם רואים, למרות הייאוש עדיין יש מקום לאופטימיות צעירה.

תרבות המערב

תרבות הנאורות מתמוגגת מעצמה עד הגג. היא משוכנעת שהיא מתקדמת ומבוססת על ערכי זכויות אדם נפלאים. האמת שהיא גולם, אין לה מושג מה היא. כל נושא התרבות נמצא לחלוטין מחוץ לתודעתה, אז היא חושבת שהיא מה שהיא מספרת לעצמה על עצמה (מתבלבלת בין אתיקה לנורמות).
מי זאת "היא"? אל תעמדו על קצות האצבעות בניסיון לראות אותה, היא זה אנחנו. פשוט תשאלו את עצמכם מה אתם חושבים על התרבות שלנו ומייד תבינו. תבינו שאתם בטוחים שאנחנו חברה דמוקרטית נאורה המבוססת על ערכים נהדרים (דיברנו עליהם בפעם הקודמת). אבל האם יש גם מעבר לזה? הסברתי ואשמח להסביר שוב ושוב את שתי הטעויות הגדולות של התרבות שלנו: במקום השני "האבא של הקונספציות": קונספציית "חוסר הגבולות"! אין הכרעה יש הכלה, אין מיגור יש פשרה. "הקווים האדומים" עשויים מגומי. התוצאה: קריסה חברתית כוללת בכל התחומים החברתיים, החל מאלימות הנוער, המשך בפשיעה ושחיתות, וכלה בטרור הפורח ומלחמת עולם שלישית שמבשלת לנו אירן.
אנחנו מעדיפים מו"מ, הסכמים, דיוני שכל, פשרות, הכלה, וכדומה על-פני הכרעה. התוצאה, תרבויות שזיהו זאת מותחות את הגבולות שלנו עד כדי כניעה וקריסה. כך תרבות נחשלת ופרימיטיבית כמו הערבים מנצחת תרבות כה חכמה ומתקדמת כמונו. מדהים. כעדר של גלמים אנחנו בטוחים שהצרות נופלות עלינו משמיים, האמת היא שהן יצירות כפינו. אנחנו מזמינים אותן מכיוון שיש לנו עקב אכילס, נקודת תורפה המזמינה שינצלו אותה.

האימא של הקונספציות

ובמקום הראשון "האימא של הקונספציות": האמונה התפלה ברמה הדתית כמעט "אסור להכליל"! כמובן שאין הכללה אווילית יותר מן ההכללה אסור להכליל. אם זה היה נכון לא הייתה סוציולוגיה, תרבות, דת, מסורת. שטות מוחלטת, מה שלא מפריע לכל גאוני תקופתנו לרבות זוכי פרסי הנובל להאמין בשטות הזו בעיניים עצומות לרווחה.
התוצאה: ראייה חברתית צרה, מתבוננים על העולם דרך פרסקופים. אמונה תפלה לפיה "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". המון פרופסורים לכל מיני דברים, אך פרופ' אחד לענייני תרבות - אין. האנושות נופלת על פתגמי הילדים הכי פשוטים: מרוב עצים, איבדנו את היער...
אנחנו מתבוננים על הערבים ומה אנו רואים? מיליארד חפים מפשע. תרבות המערב שלנו אינה מסוגלת לקלוט שתרבות ערב קמה עליה להשמידה. הצלחנו לשבור את שיא האבסורד שאפילו בחלם היו מתפוצצים מצחוק לו היו קוראים על חכמי הנאורות: מרוב פאניקה מן השואה הראשונה אנו בורחים מגזענות כמו מאש. התוצאה, תרבות ערב יכולה בגלוי להכין לנו שואה שניה, ואנו אנוסים לסייע לה להיערך באין מפריע להשמידנו. כי אחרת זה גזענות... כל גולם יודע.
כתוצאה מהקונספציה האידיוטית של האיסור להכליל, הערבים יכולים לשלוח גרורות סרטניות לתוכנו חופשי לגמרי בגלוי ובכיף ללא צורך בשי צנוע דוגמת סוס טרויאני. כך הם מחלחלים לתוכנו והופכים אותנו להם. עוד מעט יתירו למואזין בשיח מוניס לצעוק ביום כיפור כדי שלא לפגוע ברגשותיהם.
כבר "הבנו" שיש להם מסורת לרצוח יהודים, אז אנו משחררים את רוצחינו באלפיהם. יש תהליך הדרגתי, מהיר אבל בטוח, של כרסום בצביון המערבי והעברי שלנו. כביכול למען שמירה על זכויות האזרח של המוני החפים מפשע של התרבות הקמה להשתלט עלינו ולהשמידנו.

תרבות החזיריזם

לא מעט חזירים מתגאים ב"ערך" החזירות. הם משווים את תרבות המערב הדמוקרטית-קפיטליסטית לתרבות הקומוניסטית ופוסקים בהתלהבות: אין מה להשוות! האמת היא שיש לחזיריזם גם מחיר: זו מלחמת קיום קיצונית בה כולם רצים קדימה אחד על השני, החזקים מגיעים החלשים נרמסים וצורחים. עשיר נחשב אצלנו מלך בן מלך, עני כלב בן כלב. ערכים נפלאים? גזענות מעמדית! חוקית למהדרין.
תרבות הקפיטליזם החזירי הובילה לאובדן האנושיות, נותרו שלושה ערכים בלבד: כסף, כסף וכסף (יש שיגידו: כסף, כבוד, שליטה). זורקים לכלבים זקנים סיעודיים, שודדים ניצולי שואה, עורכים בניצולי דוקטור מנגלה ניסויים רפואיים, מוכרים נשק לרוצחי המונים. כל עוד אפשר להתעשר, התהום היא הגבול.
החברה התפרקה, התפוררה. כל ישראל חזירים זה לזה. היום עם ישראל הוא בעצם אוסף של חזירים שכל אחד מאיתנו מנסה לפורר את המדינה ולשים כמה שיותר ממנה בכיס הקטן. התוצאה: כולנו משתוממים, שוברים את הראש ולא מצליחים להבין: מדוע למען השם המדינה מתפוררת?...
כרגיל אנחנו לא יודעים זאת גם כי אנחנו לא רוצים לדעת וגם משום שההיבט התרבותי טרם התגלה והוא מחוץ לתודעה. בינתיים, עד שיתגלה, אנחנו מסתפקים בשבחים שאנו משבחים את עצמנו, תוך אמונה עיוורת בכך שאנחנו מה שאנחנו רוצים להיות (אתיקה).

תרבות השחיתות

אנחנו מוצפים בפרשיות שחיתות מכאן ועד להודעה חדשה (שבוודאי תגיע בקרוב). החל מאולמרט, המשך לישראל ביתנו, המשך לצמרת המשטרה המצטיירת ככנופיית אנסים סדרתיים, פינטו, פישר, וינשטיין, ניצן, רות, סוף?
ממש לא. יש גם ראשי ערים, ועוד ועוד בשפע, ברוך השם התברכנו. אנחנו נראים כבני ישראל במצריים הסובלים ממכת יתושים. יש רק דרך אחת מוכרת ללכוד את היתושים והיא על-ידי חכה. למרות שהחכה המשפטית עושה מאמצים אדירים להיכשל, השחיתות כה גודשת את הסיאה, ההצלחות בלתי נמנעות.
מדהימות ככל שיהיו, ההצלחות לא מספיקות כדי להפוך את השחיתות לבלתי משתלמת וכך לצמצם את המגיפה. דומה שתחת כל אבן שתרים מסתתר נחש, ולא רק בקריה. מה שמעניין: כל-כך התמכרנו לקונספציה של עשבים שוטים, שגם אם יקיפו את הכנסת בקונצרטינה ויעבירו אותה לאחריות השב"ס, איש לא יצליח להעלות על דעתו את שאלת המחקר: האם יכול להיות שקיימת תרבות שחיתות בשלטון?
לאחרונה אני מציק בעניין הזה לכל מני מומחים ואני חייב להודות בהתפעלות שהם מצליחים להתעלם מן הרעיון בצורה יוצאת מן הכלל. משהו כנראה דפוק במוח של ההומו נאוריטוס (האדם הנאור בן תקופתנו) שהוא לא מסוגל לעכל את המושג "תרבות".
מן הסתם בעוד כמה מאות שנים, האנושות תהיה בשלה לכך, אז נבין שכשאדם מצטרף לקבוצת אליטות בה נהוג ומקובל להיות מושחת, אזי רק יחידי סגולה עומדים בפיתויים (נרדפים ונפלטים). האדם הסביר הנורמלי באופן טבעי "מועד" (מועדים בשמחה) כלומר משתלב ומאמץ גם הוא את הנורמות המקובלות.
אבל זאת, כאמור, הסוציולוגיה תצליח כנראה לגלות רק עוד כמה מאות שנים, ובינתיים האנושות כעדר של גלמים תמשיך לרדוף עם מערוכים אחרי מושחתים בודדים, תוך שהיא בטוחה שהבעיה היא בהם כי הם אנשים רעים. פויה אולמרט, ופויה פישר, ופויה רות, ופויה זה וזה וזה וזה וזה וזה...

חוק הטבע מספר 2

הבשורה הטובה היא: ברגע שהאנושות תבין את המשמעות המלאה של המושג תרבות, היא תבין שאין מנהיגים ואין הברקות, יש רק דבר אחד: תרבות. בו ברגע שיפול לה האסימון, בדיוק באותה השנייה, האנושות כבר לא תהיה עבד לקונספציות שלה.
או אז היא תוכל להשתחרר מקונספציות שגויות כמו הנטייה לחוסר גבולות והאיסור להכליל, היא תבין את המציאות החברתית על-רקע מגמות תרבותיות, ואז היא גם תוכל לשלוט בהן. היא תחליט על מיגור הטרור והזוועות! בכל מחיר. מרגע זה יושמד השלטון באירן ובקוריאה הצפונית. יושמדו קיני טרור גם במחיר פגיעה באזרחים. מוסלמים קיצוניים יוצאו להורג, האנושות תנקה עצמה מחלאות, ויהיה סדר עולמי חדש-ישן של חילופי אוכלוסין לצורך הפרדת תרבויות.
במישור הכלכלי יעשו ריסט עולמי חדש, איתחול הקפיטליזם לצורך מחיקת כל התחלואים והעוולות. כהרף עין יעלמו כל הבעיות הכלכליות בעולם ובידי האנושות יהיו לא רק מאות טריליונים, אלא קוואדריליונים כדי לתקצב כל דבר ולפתור את כל הבעיות החברתיות והכלכליות בעולם.
השחיתות תמוגר על-ידי שימוש בכלי "ניהול תרבות" שיוודא שהכלים לניהול חברה אכן פועלים למען מטרתם: טובת הציבור, המדינה, הכלל, ולא לטובת האליטות. זאת הבשורה הטובה.
הבשורה הרעה היא, שעל-פי היכולת העלובה שאתם מפגינים בכל הנוגע להבנת המושג תרבות, הדבר הזה יקרה רק עוד כמה מאות שנים. עד אז החזירים ימצצו מאיתנו עוד כמה טריליונים והאיסלאם יצליח להשתלט עלינו ולהשמידנו. לפיכך ובהתאם לזאת, אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה, אנא עשו מאמצים והשתדלו להבין את המושג תרבות כבר עתה בתקופתנו. סמבדי, אניבדי. עכשיו תגידו לי אם הבנתם, מה הבנתם, מה נדמה לכם שהבנתם ומה עוד חסר כדי שתבינו? תודה.

תאריך:  12/07/2015   |   עודכן:  12/07/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מהי תרבות?
תגובות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  כתוב תגובה 
1
דבר
שמ  |  12/07/15 19:43
 
- אני בניגוד לפוקושימה
אהרון שחר  |  12/07/15 21:21
2
היפתעתני
שמ  |  13/07/15 09:38
 
- אני פשוט לא מקפיד על זוטות
אהרון שחר  |  13/07/15 11:17
 
- כאמור
שמ  |  13/07/15 11:34
 
- היוםפגיעה באזרחיםלא תקצר מלחמה
ע_הראל  |  14/07/15 20:46
 
- אתה אדם מאוד חכם
אהרון שחר  |  15/07/15 08:15
3
"שחיתות"
גדעון אמיר  |  13/07/15 12:26
 
- התחלת טוב והתברברת בדרך
אהרון שחר  |  13/07/15 14:59
 
- מי מגן ולמה מגינים על הכנופיה?
גדעון אמיר  |  14/07/15 00:37
 
- בית המשפט הוא חלק מהתרבות
אהרון שחר  |  14/07/15 07:28
4
כמה אתה חוזר על עצמך...
קורא  |  16/07/15 11:30
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דוד סנדובסקי
ניסיון לפענח תהליכים אבולוציוניים מוצפנים בעולם הגלובלי ה"נֶאו-ליברלי". תהליכים אלה משנים תבניות ומהויות. הניתוח על-רקע "מקרה - המבחן היווני". יוון היא ערש התרבות המערבית
יצחק מאיר
הציפייה היא מעין מה שציוה דוד לבנו שלמה לפני מותו, "אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בַּדֶ֖רֶךְ כָּל-הָאָ֑רֶץ וְחָזַקְתָּ֖ וְהָיִ֥יתָֽ לְאִֽישׁ" (מלכים א', ב',ב') לאדם היודע לעמוד בפני לחצים של חנפים, ושל משחדים, ושל זוממי הטיית הטובה הכללית לטובתם שלהם
דרור אידר
בכלכלה, השמאל הישראלי מהלל את עמידת היוונים מול הכפייה האירופית    ביחסי החוץ החשדנות נעלמת - ואנחנו נדרשים לשים מבטחנו במדינות הקוראות להשמדתנו ובארגוני טרור    וכל זה בהתבסס על פיסת נייר
רון בריימן
ייעודה המרכזי של מדינת היהודים הוא ריכוז עם ישראל בארץ ישראל. שני ראשי ממשלה בלבד העמידו יעד זה במרכז פעילותם המנהיגותית: דוד בן-גוריון ויצחק שמיר, שבתקופת הכהונה של כל אחד מהם עלו ארצה למעלה ממיליון עולים. הם לא עסקו בחזון ה"שלום" אלא בחזון הציוני
רבקה שפק ליסק
ערביי פלשתינה לא היו אוביקט חסר אונים של ההתקפה הציונית, אלא מראשית שנות ה-1920 ואילך, מנהיגיהם, פתחו במערכה אכזרית, בניגוד לרצון ציבור בוחריהם, כדי לחסל את התחייה הלאומית היהודית. מערכה זו הגיעה לשיאה במאמץ האלים למנוע ביצוע החלטת האו"ם מה-29 בנובמבר 1947
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il