הצעת החוק של ח"כ
שרון גל ליישם את חוק דין המוות למחבלים, כמו דין המוות לנאצים ועוזריהם - היא יותר מראויה, ודחייתה ע"י ראש הממשלה תמוהה ומטופשת. דין מוות לרוצחים מחבלים אומנם מצוי כבר בחוקינו, אך אינו מיושם. ומדוע? מדוע אנו, משלמי המיסים, צריכים להעניק תנאי פינוק כאלה לרוצחי אחינו, ובהזדמנות הראשונה כשהם חוטפים ישראלי, או מחזיקים בעלות על גופתו שרצחו - אנו משחררים בעסקות מבזנות ובאושות אלפי מחבלים תמורת ישראלי אחד?
עד מתי נמשיך להיות היהודון המוכה שכל גוי יכול לחבוט בו, להתעלל בו פיסית ונפשית, גם לאחר שהקמנו מתוך חולות המדבר ארץ יפהפיה, קטנה אמנם, כי היא רק חלק מאדמת אבותינו, אך השכלנו להקים מוסדות חינוך מתחילת העליות הראשונות לארץ, זכינו וזוכים בפרסי נובל על תרומתנו למדע העולמי - ויחד עם כל זאת, ממשיך העולם ברובו לנהוג בנו כמנהג הפריץ והחוליגנים ביהודים מאז גלו מאדמתם ועד היום?
מדוע מטומטמים חסרי בינה שבינינו חותרים תחת קיומה של האומה במסירת מידע לשונאינו על כל בית או מרפסת שנבנים ביהודה ושומרון, או העברת המידע על מפעלים יצרניים ביו"ש המעסיקים גם ערבים המכנים עצמם פלשתינים, וגורמים בהלשנותיהם ליצירת חרם כלכלי כלינו, כמו גם חרם אקדמי בעולם על מיטב מוחותינו? מדוע העם אינו קם כגוף אחד, ודורש להחיל עונש מוות על מחבלים, במקום לערוך משפטים אידיוטיים למובחרים שבקציני צה"ל, על שהוכיחו שהם גברים, ואינם חוששים לירות כאשר צריך באויב הזורק עליהם בקבוקי תבערה, סלעים וכל מה שמסכן את חייהם? מדוע אנו נכנעים לשביתת רעב של מחבל כלוא, ח'דר עדנן, מפחד שמא ימות, בעוד יום לאחר ששוחרר הנוטה למות - הפלא ופלא, הצליח לצעוד וכמעט הגיע עד להר-הבית כדי להתפלל בחג המוסלמי שם?
בכל מדינה נאורה - כל מי שחותר תחת יסודות קיומה, הן במעשים והן בכתובים או בהעלאת הצגות חתרניות המהללות מחבלים ורוצחים - ההגיון הדמוקרטי היה גורם לסילוקם מהמדינה אחת ולתמיד, ולבטח לא להשכינם בבתי ההבראה המכונים אצלנו "בתי סוהר".
שני מיליארד ומאה מיליון ש"ח בשנה עולה למשלם המיסים הישראלי אחזקת הרוצחים בכלא. האם לא היה מוטב להפנות כספים אלה לשיפור משכורות המורים, הרופאים, העובדים הסוציאליים השוטרים וחיילי החובה? עד מתי נמשיך להיות כה סכלים ועיוורים למציאות?מתי נתעשת?