גם בימים אלה עדיין רלוונטית השאלה מה להקים לצורך פעילות מלכ"רית - עמותה או חברה לתועלת הציבור (חל"צ)? בשורות הבאות נסכם אלו קריטריונים רלוונטיים לבחינה ושקילה בשאלה זו כיום, לאחר תיקון 25 לחוק החברות ותיקון 14 לחוק העמותות.
המגמה הברורה מבית מדרשו של משרד המשפטים היא של האחדת ההנחיות, הרגולציות וחובות הדיווח כך שיחולו מהותית ועניינית הן על עמותה, והן על חל"צ. הביטוי למדיניות זו ויישומיה הם כללי ניהול תקין כמעט אחידים החלים הן על עמותה והן על חל"צ. לאור השיקולים השונים, מוטב לקבל ייעוץ משפטי מתאים לפני הבחירה במסגרת הפעילות.
אלמנט ה"בעלות" והשליטה חל"צ - היא בראש ובראשונה "חברה"; גוף משפטי שניתן לרכוש ולהקנות בו בעלות ושליטה. זאת, באמצעות מניות המונפקות לחבריה (בעלי המניות). מדובר בחברה מיוחדת אשר יתקיימו בה שני תנאים: בתקנונה ייקבעו מטרות ציבוריות בלבד ותיאסר בו חלוקת רווחים או "חלוקה אחרת" (של נכסים או זכויות) לבעליה.
למרות האלמנט ה"קנייני" כביכול (הבעלות), אין המדובר במניות המקנות זכות לרווחים, שאף אם הללו קיימים - חלוקתם לבעלי המניות אסורה. כפי שנראה בהמשך, גם ערכן הכלכלי אינו רב.
עוד מאפיין ייחודי לכאורה לחל"צ (בניגוד לעמותה) הוא אפשרות הקמתה ותפעולה בבעלות בעל מניות אחד בלבד - תאגיד או אדם בשר ודם. זאת, למרות שמדובר בחברה "ציבורית" באופיה ובמטרותיה. בעלות יחידה זו תתאפשר כל עוד הפעילות המאוגדת ככזו אינה נזקקת ל"כסף ציבורי", המצריך "אישור ניהול תקין" (ואולי גם "אישור כ"מוסד ציבורי", הדורש חמישה או שבעה בעלי מניות). לכן, השליטה הבלעדית בתאגיד המלכ"רי, אם מבוקשת על-ידי היזם, תיתכן רק על בסיס מימון עצמי/פרטי שלו. אם הלה יחליט או יידרש לקבל מימון ציבורי, הרי שיומלץ לו לקבע אלמנטים של שליטה בתקנון התאגיד.
אלמנטים אלה, שיעוגנו בתקנון, יכללו גם תנאים המקנים ליזם/הבעלים הראשון הגנה בפני הרחקה/פגיעה בזכויות השליטה על-ידי קיבוע תנאי השליטה, תנאים לקבלת חברים ונובל הצבעות באסיפה הכללית. תנאים אלה ניתן להכניס גם לתקנון עמותה בתקווה שיאושרו.
בשל מורכבות הליכי שינוי תקנון, עדיף שהיזמים המעוניינים בשליטה או בזכויות יתר, יתנו דעתם על כך מראש בטרם ייסוד החברה. כך יוכלו לוודא, כי הרשם הרלוונטי אכן אישר את התקנון הכולל את זכויות היתר שביקשו.
מטרות המלכ"ר כפי שצוין, חל"צ כלבוש וככלי משפטי לניהול פעילות מלכ"רית, תתאפשר רק אם מדובר בפעילות למטרה/ות הציבוריות שבתוספת השנייה לחוק החברות. אחרת, המבנה התאגידי הרלוונטי הוא עמותה בלבד ובתנאי שהיא עונה לכל דרישות החוק האחרות.
אשר לפעילות עסקית של המלכ"ר כ"מטרת ביניים/נוספת": בנושא זה ניכרת לאחרונה מגמת פתיחות וליברליות של רשם העמותות לאפשר פעילות כזו לצורך מימון עצמי, ככל שאינה מעיסוקיה המרכזיים של העמותה/חל"צ, ואין היא משמשת כאמצעי מימון למטרות הזרות למטרותיה הרשומות.
לכאורה, דווקא עמותה מתאימה יותר לפעילות עסקית נלווית. שכן, חוק העמותות מתיר לכלול מראש בין מטרותיה הרשומות פעילות "עסקית" לטובת מימוש הפעילות המלכ"רית ובכך להקטין את החשש, כי פעילות שכזו תיוחס ותסווג על-ידי הרשם כפעילות החורגת ממטרותיה. לעומת זאת, אישור בדיעבד של חל"צ לפעולה המהווה חריגה ממטרותיה שבתקנונה יינתן בידי אסיפתה הכללית ובאישור בית המשפט - הליך מסובך שהצלחתו לא ודאית.
גם בעניין זה, בין אם תיבחר עמותה ובין חל"צ, מומלץ להצהיר ולקבוע בתקנון המוגש לאישור מטרות כגון פעילות עסקית למימון מטרותיה העיקריות, בתקווה שרשם ההקדשות יסכים להגמיש אישורו בעניין זה גם לגבי חל"צ.
בנוסף, בהיבט פירוק אפשרי: ככל שמטרות המלכ"ר יוגדרו במדויק ובבהירות רבה בתקנון, כך תגבר הוודאות שאם חלילה העמותה/חל"צ פורקה מטעם כלשהו, ובמיוחד על-ידי בית המשפט, הרי שנכסיה לא יועברו למטרות או לתכליות זרות או חורגות ממטרותיה.
ביקורת פנימית ושיפוי בוועדת ביקורת בחל"צ זכאי לכהן חבר חיצוני, שאינו מקרב בעלי המניות, אך אסור שיהיה בעל השליטה או נציגו. ניתן למנות לוועדה איש מקצוע מתחום הביקורת ולשלם לו "גמול עבור הופעה לישיבות" הוועדה בתעריף הגבוה מזה של חבר "רגיל". ואילו בעמותה, חוק העמותות מאפשר מינוי חברי ועדת הביקורת רק מקרב חברי העמותה (אפשרי מינוי של נציג של תאגיד החבר בעמותה).
בנוסף, רק בעמותה ניתן למנות איש מקצוע (בתחום הביקורת) כ"גוף מבקר" במקום ועדת ביקורת. ככזה הוא זכאי לקבל את שכרו לפי המקובל לבעלי מקצוע שכמותו עבור ביקורת שביצע ולא רק כ"גמול" עבור השתתפות בישיבות, בעוד שלמקצוען חבר ועדת ביקורת בחל"צ (המצריכה לפחות שני חברים, אם מבקשת אישור ניהול תקין), ניתן לשלם רק לפי תמורת השתתפות בישיבות ועדת הביקורת. עניין זה בעייתי כפליים לאור דרישות התיקונים החדשים לחוקי החברות והעמותות.
חל"צ, ככל חברה, מחויבת במינוי רואה חשבון מבקר ללא קשר להיקף מחזורה הכספי. עמותה אינה מחויבת בכך אלא לפי היקף מחזורה הכספי, וכיום - למעלה מ-1.25 מיליון שקל.
מהנחיות רשם העמותות לגבי פטור וביטוח עולה, כי בהיבט זה אין הבדל בין עמותה לחל"צ למרות שחוק העמותות כלל לא דן בכך. לצורך מימוש אפשרות זו חשוב, כי כל תאגיד מלכ"רי הרוצה להסדיר זאת, ידאג לכלול בתקנון הוראות מתאימות.