על-פי הוראת ראש הממשלה דחתה ועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק עונש מוות למחבלים. את ההצעה הגיש בכנסת חבר הכנסת
שרון גל, ועתה תתנגד הממשלה להצעה בכנסת. ראש הממשלה פעל בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שהתנגד להצעה. הדחיה הזאת מסכנת חיי אזרחים ומעודדת מחבלים.
הצורך בעונש מות מערכת המשפט אינה מרתיעה את המחבלים. כוחות הביטחון מתאמצים בתעוזה ובהסתכנות ללכוד מחבלים. אחרי זה, מובאים המחבלים לתהליך משפטי ארוך, נדונים למאסר ומשתחררים ושבים למעשי הרצח שלהם. הניסיון של שנים רבות מלמד אותנו כי השהות בכלא אינה מרתיעה, אלא להפך, השהות בכלא בתנאים נוחים וטובים משכנעת את המחבל כי אין לו לפחוד לחזור ולרצוח עוד ישראלים. המחבל מתחזק בכלא, ולומד שיטות חדשות מאסירים אחרים. בכלא יש למחבלים שלטון עצמי, וניתן להם המעמד של 'שבוי מלחמה' או 'אסיר פוליטי'.
מחבל כמו ברגותי אשר הורשע ברצח עשרות אזרחים פוגש בכלא חברי כנסת של הרשימה הערבית, מתראין בטלוויזיה אל ג'זירה ומפיץ תעמולה לגיוס צעירים לפעולות חבלה.
רק עונש מוות מבטיח כי המחבל לא יחזור לרצוח עוד ישראלים.
מה מעמד היועמ"ש בדיון על העונש? מה מעמדו של היועץ המשפט לממשלה בדיון על הצעה כזאת? לקוח המבקש להגיש תביעה בבית המשפט מתיעץ עם עורך דינו אם יש מקום להגיש את ההצעה ואם יש סיכוי שיזכה בתביעה. לעורך דין ליועץ המשפטי של הממשלה תפקיד יעוץ דומה והממשלה היא הלקוח שלו. הלקוח אינו זקוק לרשות מעורך הדין ליזום פעולה כלשהי, והממשלה אינה זקוקה לרשות מן היועץ השלה. אם מבקשת הממשלה לחוקק חוק בכנסת להטיל עונש מוות על מחבלים, אין ליועץ המשפטי מעמד כלשהו. שר הביטחון ושרים אחרים יכולים לשקול אם הטלת עונש מוות תרתיע מחבלים ותציל חיי אדם. אין ליועץ המשפטי ההכשרה או המעמד להשיב על השאלה הזאת. חברי הכנסת יכולים לשקול מבחינה מוסרית אם הם תומכים או מתנגדים לחוק, ולשקול אם המצביעים שבחרו בהם יסכימו או יתנגדו להצעה. ליועץ המשפטי אין מעמד להורות על שקולים מוסריים.
נימוקים מופרכים הדעה של היועץ המשפטי בשאלה מוסרית או ביטחונית אינה מחייבת את הממשלה וההחלטה נשארת בידי השרים והם אשר צריכים להסביר את נימוקי החלטתם. אף על-פי כן, אין להתעלם מדברי אדם בעל תפקיד כה בכיר. נבדוק את דבריו, במיוחד כי לדעתו שותפים חוגים מסוימים בממשל, ודעות דומות הועלו בעבר בכל אותן פעמים שהוצע להטיל עונש מוות למחבלים במשך עשרות שנים. ראוי לכן לבדוק את הנימוקים הללו:
(1) היועמ"ש אומר כי הרבה מחבלים פועלים מתוך מניעים של אמונה ודעות ומוכנים להתאבד בפעולת הטרור, ולכן לא ירתיע אותם עונש מוות.
(2) הטענה השנייה של היועמ"ש היא כי שני שלישים במספר המדינות בעולם ביטלו את עונש המוות.
יו"ר סיעת מרץ ח"כ
זהבה גלאון התנגדה להצעה והסבירה.
(3) יש מקום שישראל תרדוף ותהרוג מחבל המסכן את חיינו, אך משעה שנתפס המחבל בידינו אין הוא עוד מסכן חיים והריגתו לא מוסרית והיא נקמה שפלה.
עונש המוות מרתיע בתשובה לטענה (1) הקביעה כי עונש מוות לא ירתיע מחבלים מעידה על התעלמות מוחלטת או בורות בהבנת מניעי המחבלים הערבים, מחשבותיהם ואמונותיהם. אחרי ששים ושבע שנים של קיום המדינה בין אויבים ערביים מסביב עבר הזמן כי נושאי תפקידים אחראיים ינסו להתודע ולו במקצת לתרבות הערבית לפני שהם קובעים עמדה בשאלה של התנהגות המחבלים. ואם לא רכשו ידיעה זאת עדין, מדוע לא יתיעצו עם מישהו מבין מחצית אוכלוסית המדינה אשר מוצאם ממדינות ערב והם מכירים את התרבות הערבית. האם התיעץ היועמ"ש עם, למשל, תושבי שדרות שעלו ממרוקו, או עם השרה
מירי רגב שממשפחתה עלתה ממרוקו, או עם חבר הכנסת שרון גל שמשפחתו עלתה מלוב, לנסות להבין מה מניעי הצעתו? מקבלי החלטות יכולים גם לקרא ידיעות בעיתונות העולמית על המתרחש במזרח התיכון.
הכורדיים בעירק משלבים בכוחות הצבאיים שלהם, הידועים בשם 'פש מרגה', נשים לוחמות. אנשי דאעש פוחדים שלא יפלו מכדורי נשים אלה, כי מי שמת מכדורי אישה בקרב, אינו הולך לגן עדן בניגוד לשהידים, לפי אמונתם. מחבל של חמאס או אש"ף אולי מאמין כי יכנס לגן עדן אם יפול בזמן שהוא תוקף ישראלים. המצב שונה לגמרי אם יתפסו חילי צה"ל מחבל ויביאו אותו למשפט. אם ידע המחבל במהלך המשפט כי צפוי לו עונש מוות יתפכח מן הסיפורים ששמע על גן עדן, ואולי מן הסמים שהזריקו לו שולחיו לפני שיצא לחבלה. בימי המשפט יהיה כבול באזיקים, לא יהיה עוד גיבור, חיל ישראלי ישעין יד על כתפו מימין וחיל אחר משמאלו ויצמידו אותו לקרקע. המחבל יראה אולי את בני משפחתו באולם ויפרוץ בבכי. אנו נפיץ את התמונה בטלוויזיה, והעולם הערבי יראה לפניהם אדם שפל ומפוחד, לא הגיבור אשר מחמוד עבאס מספר עליו לתלמידי בתי הספר ביהודה ובשומרון.
מדינות שביטלו עונש מוות הטענה (2) על ביטול עונש המוות ברוב מדינות העולם חסרת הגיון לחלוטין. מדינות העולם מחליטות איך לטפל בפושעים בתוך החברה של אותה מדינה. ישראל נמצאת במלחמה עם אויב, לא עם חלקים בחברה שיצאו לתרבות רעה.
בין המדינות אשר יש בהן עונש מוות נמצאת ארה"ב, אשר המערכת המשפטית שלנו אוהבת לחקות. לפני פחות מחודש נגזר בבוסטון דין מות על מחבל מצ'צ'ניה אשר עשה פיגוע יחד עם אחיו בעיר והרג משתתפים במרוץ עממי.
מחבל בכלא סכנה לישראל בתשובה לטענה (3).
המחבלים נגדנו אינם פושעים בודדים אלא חברים עמם עוד אלפים. מחבל שנכנס לכלא וחי בתנאי בית הבראה, מסכן חיי ישראלים. חבריו המחבלים מקבלים עידוד ותמריץ לצאת ולרצוח ישראלים. הם רואים כי אין עונש קשה לרוצחים. להפך, הם מקבלים משכורת גבוהה מאוד מאש"ף וחיים בתנאי בית הבראה בכלא ישראלי, לומדים חינם לבחינות בגרות ולקבלת תארים באוניברסיטה.
תסביך גלותי הנימוקים מסוג אלה של היועמ"ש ושל ח"כ גלאון הם רק נסיון הגיוני ('רציונליזציה') לכסות על שורש ההתנגדות להטלת עונש מוות על מחבלים בישראל, התסביך הגלותי הוא כי על היהודי לספוג רדיפות והשפלות מתוך רצון להוכיח כי אין אמת בעלילות הדם נגדו. היהודי נרדף בארופה בעלילות דם, והואשם ברצח האל של הנוצרים. היהודי היה תמיד אשם ופחד לחייו, כי בכל רגע יכלו השונאים להרוג ביהודים ולהתנפל על בתיהם ועל משפחותיהם. במקום להגן על חייו, בקש היהודי להוכיח כי הוא טוב ואינו מזיק. במשך אלפים שנה של פוגרומים בארופה לא נשמע כי יהודי תקע סכין מטבח בבטנו של מתפרע רוצח שפרץ לביתו. ליהודים לא היה צבא והם חסו תחת שלטון הפריץ או המלך ולא רצו לעורר אותו נגדם. יהודי לא רצה שהנוצרים יתנקמו ביהודים והעדיף למות ולא לסכן את אחיו. בארץ יש לנו צבא אשר גבר על צבאות הערבים במלחמות רבות. אך במלחמה נגד המחבלים שאינם צבא סדיר, עדין חוזר התסביך הגלותי. במלחמות כמו צוק איתן נאלצו מפקדים לסכן ואף להקריב חיי חילים ואזרחים ישראלים ובלבד שלא להרוג אזרחים של האויב אשר חמאס הסתתר מאחוריהם. החוק הבינלאומי קובע כי אם האויב מפגיז, למשל, משטח שיש בו אזרחים, מותר לצבא להשיב אש ולהשמיד את תותחי האויב ואם נפגעים אזרחי אויב בשטח, האשמה על מותם היא של האויב.
זמן מתאים לשנוי מדיניות מאז החל תהליך אוסלו נוצר בעולם הרושם כי ישראל כבשה שטח של ארץ ו'עם פלשתיני' הזקוק למדינה נוסף על עשרים המדינות שיש לערבים.
הסכם אוסלו מכיר בעם כזה וממשלת ישראל מואשמת בכבוש, והתעמולה נגד ישראל בעולם דומה לעלילות הדם נגד יהודים בארופה, שהם שוחטים ילדים לאפית מצות לפסח. ממשלת ישראל נזהרת ולכן לא לבנות בתים ליהודים בשטח שכבשו הפולשים ההאשמים בשנת 1948,והפסידו לישראל כאשר תקפו שוב ב-1967.
בעקבות הפרסומים בעולם על הטבח שעושים אנשי דאעש בנוצרים וביזידים נוצרה הזדמנות לישראל להסביר מה המלחמה שאנו נתונים בה. לאחר הטבח של תירים אנגלים בחוף תוניסיה, מבקשת ממשלת בריטניה להרוג ולהרתיע את אנשי דאעש. החלטה ישראלית על עונש מוות למחבלים תהיה מובנת בעולם.
