X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
שני מיליון מתושבי מדינת ישראל אינם יכולים לקבל טיפולים רפואיים וזאת בשל העדר ביטוח משלים והצורך בתשלום של השתתפות עצמית. השאלה המתבקשת היא - איך חברי הכנסת השחילו לנו את ההוצאה של תשלום ההשתתפות העצמית בסעיפים קטנים ומוסתרים וחיוב נוסף בחוק בריאות ממלכתית בעת ביקור אצל רופא מומחה ובמרפאות למרות שאנחנו משלמים את מס הבריאות
▪  ▪  ▪
משלמים יותר על בריאות בישראל [צילום: פלאש 90]

אם חשבתם ששודדים אותנו רק בתחום הגז, אז טעיתם, לא רק...שודדים לנו גם את הבריאות ו/או תרצו גומרים לנו גם את הבריאות,לפחות לשני מיליון בני אדם. חוסר הדאגה ואכפתיות של מדינת ישראל עולה מתוך דוחות הלמ"ס ודוח מבקר המדינה.
ההוצאה הפרטית על בריאות - הוצאה ישירה מכיסם של משקי הבית בישראל, הוצאה זו, מורכבת מהשתתפות עצמית של אזרחי ישראל על שירותים ותרופות הכלולים בסל, על ביטוחים משלימים ופרטיים ועל שירותים שאינם כלולים בסל - היא לא רק רעה חולה של מערכת הבריאות, אלא גם מייצרת קיצור תחולת חיים לשכבות מסוימות וחלשות ומהווה מקור לאי-שוויון מהותי. למרות המילים היפות והריקות מתוכן, העולות מתוך חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 11994. (קישור)
תשלומי השתתפות עצמית של המטופלים לרופאים ולמרפאות מהווים חלק גדל והולך מהכנסות קופות החולים הציבוריות. (שיעור בעלי ביטוח פרטי באוכלוסייה). (ר' עמ' 41 תרשים - 23).
חוק ביטוח בריאות קובע את מטרת החוק: סעיף 1) החוק... יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית... וסעיף 3) קובע מי זכאי לשירותי בריאות: לכאורה סעיף קטן קובע (א)כל תושב זכאי לשירותי בריאות .... ומי יישא באחריות המימון?
סעיף קטן (ב)המדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות מהמקורות המנויים בסעיף 13. ...ועוד סעיף קובע (ג) קופת חולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן מלוא שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה ועוד נקבע בסעיף קטן (ד) שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים, לפי סעיף 13.
ואם זה לא די, בא סעיף קטן ומדבר על כבוד אדם, הגנה על פרטיות ועוד..סעיף קטן מוסיף (ה) שירותי הבריאות יינתנו תוך שמירה על כבוד האדם, הגנה על הפרטיות ושמירה על הסודיות הרפואית.... מילים גדולות ויפות אך כאמור לעיל מרוקנות מתוכן.
האמור לעיל, ועוד יפורט בהמשך, מזכיר לי את הביטוי המקראי: שלום שלום ואין שלום וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם, וְאֵין שָׁלוֹם.
סעיף 8 לחוק בריאות ממלכתית הוא זה, שקובע את התשלומים הנוספים על תושבי מדינת ישראל בנוסף על תשלומים שהם כבר למעשה מבצעים כתשלום מוקדם של מס בריאות המהווה צינור נוסף להכנסות הולכות וגדלות לקופות החולים וסעיף זה אומר: "קופת חולים רשאית להציע... " מצד אחד מושחל ומושתל כאן סעיף קטן בשעות הקטנות של הלילה .(ב) ..תשלומי החברים, בין כהשתתפות עצמית ובין כתשלום עתי קבוע, יהיו אחידים ובלתי מפלים, ובלא תלות בהכנסות החברים. ומצד שני נקבע מתן הפטורים בסעיף קטן.
קראתם נכון, חוק בריאות אומר בלתי מפלים, אך המציאות היא אחרת, מפלה ועוד איך. כך למשל סעיף קטן הבא קובע מתן פטורים, למי שהשר או סגן השר חפץ בהם. בסעיף קטן (ג) נקבעו תשלומי חברים שאינם מפורטים בסל שבתוספת ובצו, ייקבעו ביחס אליהם הנחות או פטורים לחברים בקבוצות האלה: ולמי ניתן לקבוע?
הסעיף הבא מחריג קבוצות מסוימות מתשלום השתתפות עצמית, ותארו לעצמכם אילו קבוצות הוחרוגו!. סעיף קטן (ד) הקובע כי שר הבריאות ושר האוצר רשאים להוסיף קבוצות אוכלוסייה שיהיו זכאיות להנחה לפי פסקת משנה (ג), ובלבד שנמצא מקור מימון להנחות אלה.
מן המובא במאמר נלמד שכל החוק המצוין לעיל לא מבוסס ולא מושתת כלל כאמור לעיל על עקרונות של צדק, או שוויון וגם לא לעזרה הדדית, או כבוד הדדי, ההפך הוא הנכון, אם תרצו הכול או רק דיבורים או כתובים על לוח קרח.
סגן השר הבריאות יעקב ליצמן לא מעניין דבר ו/או חצי דבר מכך שקרוב לשני מיליון איש במדינת ישראל, לא יכולים לקבל טיפול רפואי בגלל שאין בידם יכולת תשלום ביטוח משלים, העיקר שלמגזר החרדי של סגן השר ליצמן יש פתרון כפי שאלו מצוינים פטורים והנחות על-פי סעיף 8(ג) וכן בסעיף 8 (ד) שלעיל.
המקור לחיובי תשלומי הבריאות
סעיף 13 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מבאר לנו את שלושת מקורות המימון של סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות-החולים, ( ר עמ' 14 סוגיות מרכזיות בתחום הבריאות), הם:
  • דמי ביטוח בריאות, הנגבים בידי המוסד לביטוח לאומי (% 21.4 מעלות הסל בשנת 2014);
  • סכום נורמטיבי של השתתפות עצמית של המבוטחים עבור שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות (משנת 2014 מקור זה הוא % 6.42 מעלות הסל);
  • סכום מתקציב המדינה, המשלים את הפער בין עלות סל שירותי הבריאות ובין שני מקורות 40 המימון לעיל (% 42.2 מעלות הסל בשנת 2014).
הצצה קלה בסעיף 13 לחוק הנ"ל מראה לנו, על מה יגבו מאיתנו כספים סעיף קטן (6) התקבולים של קופת החולים משירותי בריאות שניתנים בתשלום לפי סעיפים 7 ו-8,שאוזכר לעיל.
עוד עולה מעיון בסעיף 13 (א) 2) תהייה לא קטנה, לאן נעלם תשלום מס המקביל שהיה מוטל על המעסיקים, האם הוא קיים בכלל, וההנחה שעם היעלמותו של מס המקביל, שהיה מקור מימון וגבייה מהמעסיקים / מעבידים בא לעולם מקור חיוב אחר בשם השתתפות עצמית וגולגל כאמור על גב הציבור בצורת השתתפות עצמית ומכאן הדרך הייתה קצרה לקופות פרצה רק להמשיך ולהגדיל את חיוב ההשתתפות העצמית. בסופו של יום יוצא שחלק מסוים בציבור ישלם עבור המגזר (חרדים) את הפטורים וההנחות הנעשים.אם זה מתן הפטור והנחות לקבוצות מסוימות, זה היה צודק ולא מפלה, אלא שהשר רשאי להחריג בצו קבוצות ספציפיות. אם זה מזכיר לכם מודל פתרון הדומה למתן פטור ולדחיית שירות צבאי לא טעיתם.
לאן הולכת מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל ?
מערכת הציבורית בישראל עוברת מרפואה ציבורית אל לרפואה פרטית מן הגבוהים בעולם,הבריאות בישראל בראי OECD לשנים 2013 (ר' תרשים מס' 23 - שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי באוכלוסייה - עמ 42 ) והראיה הוא היחס בין המימון הפרטי לציבורי במסגרת ההוצאה הלאומית לבריאות, במקום שאנחנו נראה שיעור של בין 70% ל-80% מימון ציבורי לעומת 20% -30% מימון פרטי כמקובל במדינות OECD והעולם הנאור', אנחנו רואים למעלה -60% מימון פרטי בין אם על-ידי תשלום מס בריאות המשולמים על ידנו, ובין על-ידי ביטוחים משלימים ו/או תשלומים בעת ביקור אצל רופאים בשעת הביקור.7. (הוצאה לאומית לבריאות, לפי מגזר מממן 2013 -1998).
עוד עולה לפי התרשימים של הלמ"ס וזה שמופיע בתמונה כאן, מימון פרטי מגיע לכדי 40% לא כולל מס בריאות, המשולמת על ידנו באמצעות המשכורות שלנו בגובה של 24%. מחישוב שנעשה התשלום הממוצע השנתי עומד על סך של 9600 ש"ח כולל את הביקורים אצל רופא שיניים, אך כאמור לא כולל 24% של מס הבריאות. (ר תרשים מס' 39 - אחוז המימון הפרטי מסך ההוצאה לבריאות - 2013 עמ 58 מערכת הבריאות בראי OECD לשנים 2013).
התוצאה הסופית היא שחוק בריאות מלכתית, קופות החולים מכניסות הכנסה מגביית השתתפות העצמית לכדי 1.25 מיליארד לפי חישוב הוא: 45 מיליון ביקורים כפול 27 שקלים לביקור, התוצאה היא סך של 1.25 מיליארד שקל לערך. יש לחלק ב-8.2 מיליון נפש, מביא אותנו ל-153 ש"ח בממוצע ליחיד לשנה בנוסף כאמור למס הבריאות הנלקח מאיתנו מגבייה באמצעות המשכורת.
על-פי הלמ"ס ההוצאה הכוללת בישראל עבור הוצאה לאומית לבריאות עומדת על סך של 79.3 מיליארד שקל, חלקי 100% יוצא הכנסה של מיליארד ורבע שקל.
השאלה - על מי רובצת האחריות?
ברור לכולי עלמא, כי אחריות רובצת על המדיניות הממשלתית, מדיניות זו הייתה מטרתה לצמצם מלכתחילה את ההוצאה הציבורית על הבריאות, מדיניות זו שחקה את תקציבי בתי החולים הציבוריים (תקציבי הפיתוח) וקופות החולים (סל השירותים) עניין זה ייצר גירעון גדול בתקציבי בתי חולים בכלל ובפרט קופות החולים, ומכאן נמצא הדרך מי שישלם את גירעונות קופות החולים.
מה ניתן לעשות ועל מי החובה?
כמצוין לעיל, הפערים נובעים מהבדלים משמעותיים בפרמטרים חברתיים-כלכליים וסביבתיים בין האוכלוסיות הלא זמינות או נגישות לשירותי הבריאות.
חשוב לציין כי למערכת הבריאות בישראל תפקיד משמעותי בהגדלה או צמצום הפערים - באמצעות אופי מימון המערכת והמבנה שלה, ככל שהמימון הציבורי קטן,הציבור נדרש לשלם יותר מכיסו - ומכאן האי-שוויון שהולך וגדל אוכלוסיות שלימות מוותרות על שירותי רפואה ובטווח הארוך הן נהפכות חולות יותר, בשנת 2013, תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות, לחומרי רפואה ולשירותים רפואיים (כגון: רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו 26% מההוצאה הלאומית לבריאות. 14% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים.
יוצא אם כן, סך כל המימון הפרטי של משקי בית ואחרים היה 40% ב-2013, מההוצאה הלאומית לעומת 38% בשנת 2012.
כך למשל מכון ברוקדייל מצא: כי ב-2007 על-פי פרסומים משנת 2010, 22% מבעלי ההכנסה הנמוכה ו-18% מהחולים הכרוניים ויתרו כאמור לעיל,על טיפול רפואי או על רכישת תרופה בשל ההשתתפות העצמית הכרוכה בהם; עוד נמצא כי 36% מבעלי ההכנסה הנמוכה ו-35% מהחולים הכרוניים דיווחו כי התשלומים הכבידו עליהם מאוד.
מחקר אחר ומדאיג של מכון טאוב מצא כי ההוצאה על השתתפות עצמית דוחקת מדי שנה 20 אלף נפשות מתחת לקו העוני ותורמת להעמקתו ב-1.5%.
אם לא די באמור לעיל, דוח מבקר המדינה לשנת 2012 מצא כי: משך ההמתנה לתורים במערכת הציבורית מעודד פניה למערכת הפרטית לא מתוך בחירה אלא מתוך מצוקה, מכאן הייתה דרך קצרה לאבדן והתרופפות האמון במערכת הציבורית.
מה זה אומר? - אלה שלא יכולים לשלם לא יקבלו את השירות, זהו מצב של פירוק מדעת של הרפואה הציבורית (עיין ערך הרפואה בגרמניה)
מהפרטי לציבורי
לולי נחשפתי באופן אישי לנושא ביקור אצל רופא לא הייתי מודע לדחיקת אוכלוסיות שלמות בחברה הישראלית, כגון הרוסים או אתיופים וקבוצות שאין ידם משגת את התשלומים בעת ביקור אצל הרופא, לעומת זאת חברי כנסת, שרים ושופטים ואפילו מנכ"לי משרדיים ממשלתי, זכאים לכיסוירפואי מלא מטעם המדינה בחינם, כאמור ובעיקר ע"ח הציבור.
אני מניח שכל אחד מאיתנו מבקר בזמן זה או אחר אצל רופא, מודע לתופעת לתשלומי השתתפות עצמית בין במזומן או חיוב באמצעות חשבון הבנק של הפציינט.
סוף דבר הכול נשמע
התוצאה הסופית, היא שהחוק אינו מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית ולא ניתן באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח.
בל שכח כי 8.4 מיליון תושבי ישראל נאלצים לשלם בנוסף למס הבריאות עוד כ-153 שקלים בממוצע. ולאלו שאין ידם משגת את התשלום לא מקבלים טיפולים רפואיים ולכן קרוב ל-2 מיליון איש במדינה נמצאים בהעדר ביטוח משלים רפואי, ואינם יכולים לשלם את ההשתתפות העצמית ומכאן גם לא מקבלים טיפול רפואי.
קיים קונצנזוס בין המומחים שהשתתפות עצמית פוגעת כאמור לעיל, בנגישות לשירותי בריאות, ולכן יש לה השלכות שליליות ביותר על בריאות האוכלוסייה. דוח מבקר המדינה כאמור התייחס לנושא ואף הוקם צוות בינמשרדי (בריאות-אוצר) לבחינת היקף ההשתתפות. אלא שמאז התכנס הצוות ב-2009, לא התפרסמו מסקנותיו ופרט לביטול איגרת טיפת חלב, דבר לא השתנה וככל הנראה לא ישתנה.
האם מפלגת כולנו בראשותו של שר האוצר משה כחלון תביא הבשורה?
תובנה סופית: לא ניתן להאמין או צריך להאמין בפולטיקאים ולכן מה שהיה הוא שיהיה
.

תאריך:  20/07/2015   |   עודכן:  20/07/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הרפואה הציבורית קורסת
תגובות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  כתוב תגובה 
1
יישר כח על הכתבה
מדיניות מכוונת מל  |  20/07/15 12:05
2
הכתיבה עילגת, אין לכם הגהה? ל"ת
מישהו  |  20/07/15 13:40
 
- אתה
שמ  |  20/07/15 15:56
 
- תודה ,אני מניח שלא קראת, ולכן ל"ת
עוג'ר  |  21/07/15 19:48
3
בוא לא נעסוק בזוטות
אהרון שחר  |  20/07/15 15:50
4
חולי COPD תלחמו על זכויותיכם
משפטן  |  20/07/15 17:01
 
- COPD
חולה COPD  |  20/07/15 20:00
5
לסכום הכתבה מילה אחת הפרטה
אורח  |  20/07/15 17:24
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שמעון זיו
כאשר יש תוכניות אטרקטיביות וצופים בהן רבים, משנים בעלי התחנות את ההתנהגות, הם נותנים פרסומות מעטות בתחילת התוכנית ולקראת הסוף הם כל שתי דקות מרביצים 10 עד 15 דקות פרסומת
דביר מור
מה המניע הבסיסי של משטר האייתולות באירן, גם לאחר הסכם הגרעין? האם ההסכם הסופי בין המעצמות לבין אירן, דומה להסכם הביניים? האם ההסכם הסופי מגביר את הסכנה לביטחון ישראל, והאם בכלל הייתה לו אלטרנטיבה?
אפרים הלפרין
אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, חשב על כלי רב עוצמה לכריית מנהרות, ויצא לו כלי נשק קטלני, הדינמיט    מעומק ייסוריו על הכלי ההרסני שיצר הוא ייסד את קרן נובל המעניקה את פרסי נובל כל שנה    כ-120 שנה לאחר מכן, נשיא ארה"ב קיבל פרס נובל לשלום כמפרעה לקראת ההסכם עם אירן, הסכם המעניק בפועל פרס נובל לשלום – למחרחרי המלחמה האירנים
אסתר שניאורסון גרי
ישראל חייבת לשכנע את הדמוקרטים להצביע נגד ההסכם. הנזק הנורא כבר נעשה, גם אם יפסול הקונגרס את ההסכם, אבל לפעול לכל הפחות למיזעור נזקים. הבעיה היא אובמה. אם ייפסל ההסכם, הוא לא יטיל עוד סנקציות, הוא לא יפעל באופן צבאי למנוע את פיתוח הנשק. הוא מסוכן היום לישראל, וגם לעולם
עליס בליטנטל
אירופה אחת, זו הייתה מטרתו של נפוליאון בונפרטה בכיבושיו את רוב אירופה. מאתיים שנה אחרי שהובס והוגלה לאי סנט הלן, עומד חלומו של גדול הכובשים בהיסטוריה (ה-EU) להתפרק לגורמים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il