חוק השקיות חוזר החוק שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-19 יוגש בשבוע הבא לאישור והחלת רציפות הדיון בכדי להכינו לקריאה שנייה ושלישית מעיון בהצעת החוק, על כל שקית ברשתות המזון יוטל היטל בסך 30 אגורות. כאשר ידוע לנו כי הישראלים צורכים יותר מ-2.2 מיליארד שקיות בשנה.
לעצם העניין הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע"ה-2014 מיום 27.10.2014 קובע בפרק א את המטרות:
מטרה והגדרות מטרה:
1. מטרת חוק זה להגביל חלוקה של שקיות נשיאה חד-פעמיות לציבור הצרכנים בבתי עסק, בלא תמורה, כדי לצמצם את השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות ובכך להפחית את כמות פסולת השקיות ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של שקיות אלה".
כזכור הצעת החוק עלתה ב'כנסת ה-19 לאחר שבמהלך מפגש המדינות החברות באמנת ברצלונה להגנה על הסביבה הימית בים התיכון, ובכללן ישראל(Convention for the Protection of thMarine Environment and the Coastal Region of the Mediterranean, 1995), התקבלה החלטה לאמץ תוכנית אזורית להפחתת פסולת ימית.
לפי אותה החלטה, על המדינות החברות לפעול, בתוך כמה שנים, לפיתוח ויישום של צעדי מנע, ובכלל זה יצירת הסדרים וולונטריים המבוססים על הסכמים עם הגורמים הרלוונטיים במשק, וכן הסדרי מס ותמריצים כלכליים לצמצום הצריכה של שקיות נשיאה מפלסטיק, אשר גורמות נזק משמעותי לסביבה הימית. כך נאמר בדברי הסבר להצעת החוק.
עוד עולה בפרק ב' לחוק 3. (א) בעל בית עסק לא יעמיד לרשות צרכן, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית נשיאה הגבלות לשם צמצום השימוש בשקיות נשיאה
(ב) בעל בית עסק לא יעמיד לרשות צרכן ולא ימסור לו שקית נשיאה חד-פעמית חד-פעמיות שעובייה 20 מיקרון או יותר, אלא אם כן נגבה מהצרכן תשלום בעדה בסכום שאינו נמוך משיעור ההיטל .
לפי סעיף 4. (ג) בעל בית עסק יציין בחשבונית שהוא מוציא לצרכן, בנפרד, את מספר שקיות הנשיאה החד-פעמיות שמכר לצרכן לפי סעיף קטן (ב) ואת המחיר ששולם בעדן.
4. (א)יצרן ויבואן ישלמו, בעד כל שקית נשיאה חד-פעמית שמכרו לבית עסק, היטל בסכום כמפורט בסעיף זה, ואם היצרן או היבואן הוא בית עסק, ישולם ההיטל כאמור בעד כל שקית נשיאה חד-פעמית שהיצרן או היבואן מייצר או מייבא, לפי העניין. היטל על שקית נשיאה חד-פעמית (ב) ההיטל לפי סעיף קטן (א)יהיה בסכום כמפורט להלן:
(1) בשנים 2015 ו-30 - 2016 אגורות;
(2) בשנים 2017 ו-20 - 2018 אגורות;
(3)בשנת 2019 ואילך - 10 אגורות.
(ג)השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה, לשנות את סכום ההיטל הקבוע בסעיף קטן.
השאלה שעולה לדיון מי עושה על זה קופה, ומדוע זה יעלה יותר ממה שזה עולה ליצרנים עצמם כאשר הם שיווקו את זה לרשתות המזון, ההשערה אומרת כי זה יכניס לקופת המדינה קרוב ל-660 מיליון ש"ח כל שנה כאשר זה עלה ליצרנים ו/או לרשתות המזון רק 88 מיליון ש"ח בלבד.
השר להגנת הסביבה,
אבי גבאי מ
מפלגת כולנו מציין כי ריבוי שקיות פלסטיק היא רעה חולה של השנים האחרונות המתבטא בזיהום מיותר ולכן יש חלופה פשוטה ונוחה באמצעות סלים רב פעמיים.
כאמור לעיל, המשרד להגנת הסביבה בימים הקרובים של ועדת השרים לחקיקה פנייה להחלת דין רציפות לחוק שמטרתו צמצום השימוש בשקיות נשיאה שאת הליך חקיקתו כאמור הוחל במליאת הכנסת ה-19 אשר אישרה בחודש אוקטובר 2014, ברוב גדול וללא מתנגדים, את הצעת החוק הנ"ל בקריאה ראשונה שכזכור תהליך חקיקתו הופסק עם פיזור הכנסת ה-19.
על-פי הצעת החוק, תיפסק לחלוטין בבתי עסק חלוקה לצרכן של שקיות נשיאה חד-פעמיות "דקות", שעוביין פחות מ-20 מיקרון. כמו-כן, בעל בית עסק יהיה חייב לגבות מצרכן תשלום בעד כל שקית נשיאה חד-פעמית שעובייה בין 20 ל-50 מיקרון,מחיר השקיות יצוין בנפרד בחשבונית לצרכן. המחיר לכל שקית נשיאה.
השקית לא תהא נמוכה מגובה ההיטל, שישולם על-ידי יצרנים ויבואנים הנמכרים למדינה. סכום ההיטל המוצע הנו 30 אגורות, שירד ל-20 אגורות אחרי שנתיים. לאחר שנתיים נוספות ירד מחיר השקית ל-10 אגורות לכל שקית.
מה יעשה בחלק ההכנסות? על-פי הצעת החוק, סכומי ההיטל יועברו למדינה לפי חלוקה הבאה:20% לקרן לשמירת הניקיון ו-80% לאוצר המדינה.
עוד עולה לפי תוכנית הממשלה היא כי כספי ההיטל ישמשו, בין היתר, למימון סיוע ליצרנים ישראלים של שקיות נשיאה חד-פעמיות. כיום מוציאות רשתות השיווק יותר מ-88 מיליון שקלים בכל שנה על חלוקת שקיות הנשיאה (המכונות גם "שקיות גופייה") וסכום זה מגולגל אל הצרכן באמצעות מחירי המוצרים. המהלך שמקדם המשרד להגנת הסביבה יוביל כאמור לשינוי המצב כך שכל אדם ישא בעלויות לפי היקף כמות הצריכה האישית שלו.
לפי סקרים שערך המשרד לאיכות הסביבה, יותר מ-70% מהציבור תומכים בהפסקת חלוקת שקיות הפלסטיק בחינם. ישראלי ממוצע צורך כ-275 שקיות פלסטיק בשנה וסך הכל נצרכות בישראל כ-2.2 מיליארד שקיות בשנה. חלק גדול מהשקיות מביאות לפגיעה בשטחים הפתוחים ולזיהום המרחב העירוני, והציבורי יחד לרבות שמורות טבע, חופי הים ואל תוך הים.
סוף דבר הכול נשמע מאחר שהמדינה מצהירה כי לא יעלו מסיים, היא תעשה הכול כדי להגדיל את הכנסותיה בכל דרך שהיא. וזאת למה מכיוון שהיא לא יודעת איך לצמצם בהוצאותיה, ואני לא מתכוון להוצאות הרווחה, אלא בהוצאות המנגנון של משרדי ממשלה בהם פועלת הממשלה.
לא מן הנמנע שבמהלך הכנסת ה-20 אנחנו עוד נראה סגנון של הגדלת הכנסות המדינה בדרך לא דרך כדי להצדיק את אי-העלאת המיסים. כך ממשלת ישראל מייקרת לנו את סל המזון לפחות ב-300 שקלים לשנה.