תכליתו של דוח ועדת-לוקר הוא היא ביצוע רפורמה בצה"ל. לא עוד צבא מנופח, בלי חשבון, אלא צבא חסכוני ויעיל. בסך-הכל הוא סולל את הדרך לקראת הקמת צבא מקצועי-איכותי. נוכח הבזבוז העצום שפשה בו - צבא שכזה הוא צו השעה. ללא צל של ספק הוא גם הפתרון הראוי ליציאה מן הסבך שאליו הוא נקלע.
למען הגילוי הנאות זה בדיוק המקום להודות שזכות-ראשונים לצבא משוכלל שמורה לחוקרים בועז ארד וירון לרמן, שבסקר-שווקים שערכו בזמנם, הם קבעו נחרצות את הכרח-קיומו. לדעת השניים נועד הצבא המקצועי למלא את מקומו של צבא העם, שלא היה אלא בבחינת חלום-בלהות, שמעולם לא הגשים את עצמו.
צבא מסורבל, כפי שנתגלה בממצאיהם של השניים, עוד לפני שנים אחדות, מקבל עכשיו גושפנקה רשמית בדוח ועדת-לוקר. צבא שכזה איננו יעיל מבחינה מקצועית, כאשר כל מעמדת השירות מוטלת ממילא על כתפיו של מיעוט, הנאלץ לשאת כיום בנטל מקצועות הליבה הצבאיים ובתחזוקת כשירות כוחות המילואים. מסתבר שהנטל הזה, הנובע ממודל הגיוס לצבא, מגיע עד כדי אומדן של תשעה מיליארד שקל בשנה.
אישור נוסף המלצת דוח ועדת לוקר לקצר את שרות החובה לשנתיים היא אישור נוסף למסקנות-מחקרם של לרמן-ארד. הוגי רעיון הצבא המקצועי משוכנעים גם כיום שהשימוש בחיילי-חובה מיותרים מעוות את אומדני היעילות ורק מעכב את הכנסתן של טכנולוגיות מתקדמות וחסכונות לשימוש.
השניים מטעימים שעלות השכר הריאלית הכוללת של משרתי החובה היא כ-90 מיליון שקל בשנה, כאשר בעלות חלופית ניתן להפעיל מודל של שירות מקצועי ולהתחיל בתשלום שהוא שווה-ערך למידת השתכרותם האלטרנטיבית של משרתי החובה.
כדי להמחיש את הצורך בהקמתו של צבא מקצועי ליקטו שני החוקרים נתונים מדאיגים על מצב השירות הנוכחי בצה"ל. על-פי אותם נתונים עולה ש50% מכלל האזרחים אינם מתגייסים, פחות מ30% מהחיילים משרתים שלוש שנים, 20% מהגברים המגויסים משתחררים במהלך השירות מסיבות רפואיות ונפשיות, ו2% בלבד משרתים שירות מילואים משמעותי של למעלה מארבעה ימים בשנה. 12% בלבד הם חיילים קרביים ומהווים בכך 5% מכלל האוכלוסייה, כשעל-פי המלצת צה"ל עצמו ניתן לוותר על 30% מחיילי החובה.
אז מי מפקפק עדיין, בעקבות ממצאים אלה, בנחיצותו של צבא מקצועי-איכותי?