לעתים בשבתות אני נוסע בקו המוניות מס' 66 של חברת ח"י, מרחוב ארלוזרוב פינת שלמה המלך ועד לתחנת רכבת סבידור. לפני מספר חודשים שמתי לב שבמחירון כלל לא מופיע תעריך נסיעה בתוך ת"א. מופיעות רק נסיעות מתא לערים אחרות, ומפ"ת לאזורים ולערים אחרות. לא רק זאת, אלא שלעתים אני נדרש לשלם בנסיעה זו, פעם 8 ש"ח ולעתים 9 שקלים על אותה נסיעה עצמה באותן שעות. כלומר מדובר במקרה קלסי של הטעיה והונאת במחירים. למרבה האבסורד, פעם אף נדרשתי לשלם רק 7 שקלים.
מאחר שכך, מצאתי לנכון לפנות ל
משרד התחבורה באמצעות "טופס הגשת תלונה לנציבות תלונות הציבור" והדבר נעשה ב-23.8.14. ציינתי בטופס שיש לחייב את החברה לציין את התעריף בת"א גופה ביום רגיל וביום שבת, ושיש לנקוט בצעדים נגד חברת המוניות על ההפרה לאורך הזמן.
מ
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית קבלתי לאחר שבועות (וללא תאריך) מכתב במיל בו התנצלות על העיכוב במתן התשובה ובו נכתב ש"תלונתך נידונה בוועדה לתלונות הציבור בתאריך 22.9.14 והוחלט כי המקרה המתואר במכתבך מהווה לכאורה בעבירה על החוק ומתחייבת בדיקה מעמיקה על-מנת למגר תופעה זו. לפיכך תלונתך תועבר ליחידת הפיקוח לבדיקתם וטיפולם המסור".
ב-19.2.15 שלחתי תזכורת מאחר שלא קבלתי כל התייחסות נוספת. כעבור מספר שבועות התקשר אלי מישהו מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית ושאלני אם אסכים להעיד בבית המשפט על תלונתי. השבתי בחיוב. עברו כמה שבועות מאז אותה שיחה וקבלתי שיחה ממפקח במשרד התחבורה בה הסברתי לשואל שהנקודה המרכזית מבחינתי הנה חוסר ההגינות מעצם אי-ציון תעריף הנסיעה בת"א גופה. המפקח הודה לי על הבהרתי ואזרחותי הטובה.
ב-7.6.15 קבלתי מכתב בו התבשרתי ש"תלונתך הועברה לבדיקה בוועדה לתלונות הציבור בתאריך 27.5.15 ועלה כי עכב חוסר עבירה התלונה תיסגר". הטענה השנייה מעניינת לא פחות: "לאחר בדיקה נמצא שהמחיר שנקבע עבור נסיעת שירות בשבת בתחום שיפוט של העיר תל אביב היא בגדר הסביר ואין עבירה על החוק. אין סעיף בחוק שמחייב את התאגיד לפרסם מחיר נסיעה פנימי". לבסוף צוין שצורף מחירון משרד תחבורה, אולם קו הדגשה התגלה למעשה כקו מחיקה וממנו לא ניתן להבין מהו התעריף בת"א.
מספר שאלות עולות מהמכתב:
- האם ייתכן שלנסיעות פנימיות בת"א יהיה תעריף שונה (8 או 9 שקלים) שיהיה גם לגיטימי?
- הכיצד אין חיוב תאגיד לפרסם מחיר נסיעה פנימית? הרי כל פעם שעולה מחיר הנסיעה בדן או בת"א הוא מתפרסם בתקשורת ?!
- זאת ועוד, במחירון שמתפרסם במוניות, קיים תעריפון של נסיעות פנימיות בפ"ת, אך אם אין חובה כזו, מדוע הוא מתפרסם?
מעבר לשאלות בנוגע לתעריפי התחבורה, עולות שאלות בנוגע לפיקוח עליהם. מדוע לקח הטיפול בבירור תלונה זו כל כך הרבה זמן? אם שני אנשים שוחחו עמי, כמה אנשים בכלל טיפלו בתלונה זו? כמה זמן עבודה בוזבז על פרוצדורה פשוטה למדי? מדוע יש צורך בכינוס הוועדה לתלונות הציבור לטיפול בתלונה זו? ומעבר לתלונתי, כמה זמן ולמה? מקדישים ברשות הארצית לתחבורה ציבורית על חשבון משלם המיסים?
